85 שיעורים
נפש החיים תורה ומצוות
שער ד פרקים כט - לד
כל מצווה מאירה אור גדול מכל העולמות, התורה מקיפה את כל העולמות והמצוות כולם. מקורה במקום הכי נשגב והיא משפיעה על כל העולמות. בלא המצוות אין לתורה אחיזה, אמנם אפשר לראות את כולנו כגוף אחד עם תורה ומעשה.
נפש החיים תורת חיים
שער ד פרקים יח-יט
ישנה הוראה כללית בהלכה שהתורה תהיה קבע, אמנם ברמב"ם מצאנו מדרגות בעניין העוסקים בתורה, העיקר הוא יחסו של האדם, אם אצלו עיקר החיים זה התורה, גם עוסק בה רק שעות מעטות הרי היא קבע ומעלתו כשל העוסק בתורה לשמה. זהו השיא של תורה שהיא החיים.
נפש החיים רבנן לא בעי נטירותא
שער ד פרקים טו-יז
אנו מדברים על ת"ח עצמם ורואים את המעלה שהתורה נותנת להם בבריאות ובשמירה. אך לא שייך מכאן לפסוק ולדרוש זכויות מיוחדות לת"ח, מה גם שאין מקום הלכתי לפטור כזה בימינו. מדובר על שמירה סגולית. כך גם כבוד ת"ח מגיע מאליו עם עוסקים בתורה כראוי ואין להם לחפש אחריו.
נפש החיים דבקות בתורה
שער ד פרקים י עד יד
התורה היא שורש ומקור העולם. על ידי העיסוק בתורה משפיעים חיים לעולם, עד כדי שאפשר לזכות לחידושים אמתיים. הדבקות היא שילמד רק לשם מעלת התורה והחיבור אליה, שיזכה שהדברים יהיו שמחים כנתינתם מסיני.
נפש החיים לימוד תורה לשמה
שער ד פרק ז
יש מדרגות בלימוד תורה לשמה ואם אינו על מנת לקנטר יש ערך בלימוד ומתוך שלא לשמה יבוא לשמה. לימוד תורה לשמה הכוונה לימוד לשם התורה ולא דבקות או כוונה אחרת בלימוד. גם בתורה כבשאר המצוות גדולה הכוונה הציבורית מהכוונות הפרטיות.
נפש החיים ההתבוננות הנכונה באינסוף
שער ג פרק ח-ט
איסור החקירה וההתבוננות במהות הצמצום מעניין עצמות פנימיותו, ולעומת זאת הכוונה בקדושת מחשבתו בעת התפילה. איסור עבודת אלילים בכל צורה אפילו אם מאמינים שיש בורא עליון.
נפש החיים האם הקב"ה מתגלה בכל המציאות כולה?
שער ג', פרקים א'-ה'
אנו יודעים ש"אין עוד מלבדו", אך האם הקב"ה מתגלה בכל המציאות כולה? ומה ההשלכות לכך? מחלוקת נפש החיים והתניא.
נפש החיים בכל נפשכם
שער ב פרקים טו - טז
המתפלל צריך לדבק נפשו בתפילה לפי מדרגתו. במדרגה הגבוהה, יכול המתפלל לשפוך את נפשו כולה, לכל חלקיה ומדרגותיה, באופן המתאים לחלקים השונים שיש בכל תיבה בתפילה.
נפש החיים תפילה לצורך גבוה
שער ב, יא-יב
עיקרה של התפילה צריך שיהיה למען כבודו של הקב''ה, שיגדל ויתגלה בעולם. וגם כשמתפלל האדם על צרכיו הפרטיים וצערו האישי - יכוון בהם לגבוה, ולמען מה שמצטערת השכינה בצערו שלו.
נפש החיים כוחם של מילות התפילה
שער ב, פרקים ט-י
מילות התפילה תוקנו על ידי חכמים ונביאים רבים. יש בהן סודות עמוקים והשפעת אמירתן עצומה אף מבלי לדעת את הכוונות העמוקות שבהן, וכל שכן בצירוף הכוונה הטהורה. הרב קוק זצ"ל הרחיב בכתביו בחשיבות המילים והכוונה.
נפש החיים מעשי האדם כמזון העולמות
שער ב, פרקים ה - ח
כשם שהמאכלים נותנים לגוף את היכולת להכיל את הנשמה, כן גזר הקב"ה שמעשיו הטובים של האדם יאפשרו לעולמות להכיל חיבור לעצמותו יתברך. המצוות בן צינורות המשפיעים ברכה לעולמות! וכן ח"ו להפך - העברות הן כמזון מקולקל, שמלבד מה שאינו מזין, הוא אף הורס ומחליש את כח האדם, וכן העברות מגבירות את כחות הטומאה בעולם.
נפש החיים משמעות הברכה
שער ב', פרקים ב'-ד'
מהי משמעותם של הברכות שאנו מברכים? מהי הברכה שבירך רבי ישמעאל בן אלישע את הקב"ה? וכיצד התפילה פועלת?
נפש החיים חשיבות הדקדוק במצוות
שער א' פרק כ"ב, שער ב' פרק א'
בסיום שער א מדגיש ר' חיים את חשיבות וחומרת השמירה על ההלכה בדקדוק, ושאין לנטות ממנה כלל ומשום סיבה, ואפילו לשם כוונות עליונות. קיום המצוות כפי ההלכה - פועל רבות אפילו מבלי כוונות מיוחדות. את השער השני פותח ר' חיים בביאור ענין תפילה 'בכל לבבכם' - לסלק הכוונות הזרות ולהתרכז בקב"ה.
נפש החיים סיכום מהלך התשובה
שער א פרקים כ' - כ"א
אחדות מדרגות נפשו של האדם מאפשרות לו לתקן את שפגם במדרגות נמוכות - על ידי שמתחבר מחדש למדרגות העליונות יותר. ובזה יובן מדוע האומר יהא שמיה רבא בכל כחו נמחלים עוונתיו. | צריך לכוון בעבודת ד' לתקן את כל העולמות ע"י מעשיו, וזאת היתה עבודתם של האבות - שקיימו את התורה לפני נתינתה
נפש החיים אחדות מדרגות הנפש
שער א פרקים טז-יז
הנשמה עליונה מאוד, וכן התורה, ורק לבושים מתגלים בעולם הזה. כל מדרגה - החלק התחתון והחיצון שלה הוא החלק הפנימי והעליון של המדרגה שמתחתיה. כן הוא בעולם, וכן הוא באדם, ובזה תובן פעולת התשובה.
נפש החיים כוחה של המחשבה
שער א', פרק יג
כוחה של מחשבת האדם הפועלת בעליונים. המשמעות הגדולה בכוונת המצוות. מהו היחס הנכון שבין גוף המצווה לכוונה במצווה? מעלתה של הנשמה.
נפש החיים כוחו של הדיבור
שער א', פרק יג
דיבורו של האדם הוא כדוגמת הדיבור האלוקי, ולכן יש לדיבור כח רב והשפעה עצומה על העולם. על האדם לשמור היטב על לשונו, שכן השפעתו הרבה משליכה לטוב - בעוסקו בתורה או בתפילה וכדומה, וגם לרע - בדיבורי תאווה ובלשון הרע.
נפש החיים נקדש את שמך כשם שמקדישים
שער א', פרקים י"א - י"ב
כוחם של המלאכים לקדש את שם ה' נובע מפעולת עם ישראל בעולם הזה לקדש את הקב"ה ורק עמ"י יכול לקדש את כל העולמות והבחינות בבת אחת. מדרגות השכר והעונש הינם תוצאה ישירה של המעשים.
נפש החיים ד' צילך
שער א', פרקים ז-ח
לאדם ישנה הבחירה והיכולת להשפיע על העולמות כולם, שכפי שמתנהג האדם - כן מנהיג הקב"ה את העולמות, וכדוגמת צל - שזז בהתאמה לתנועות האדם. וכן לכלל עמ"י בא"י יש כח זה. עניין זה התבטא בכיוון פני הכרובים - שהותאמו זה לזה ולמצב הקשר בין עם ישראל לרבונו של עולם.
