42 שיעורים

הקדמת הרמב"ם למשנה על מפעל חייו של הרמב"ם והתמסרותו לכלל ישראל
שיעור מס' 45
השלמה והרחבה לפסקה ח. על המשימות הלאומיות שנטל הרמב"ם על עצמו והתמסר אליהן בחיבור פירוש המשנה שלו ובכתיבת משנה תורה, ועל העדפתו את החיבורים הללו על פני שאר החיבורים שכתב והשאיר בטיוטא. השלמת לימוד ההקדמה למשנה תורה.

הקדמת הרמב"ם למשנה מעלותיו של פירוש המשנה
שיעור מס' 44
השלמת פסקה ח. על מעלותיו הגדולות והחשובות של פירוש המשנה והצרכים שהביאו את הרמב"ם לחיבורו.

הקדמת הרמב"ם למשנה על חיבורי הגאונים ועל דרך לימודו של הרמב"ם
שיעור מס' 43
תחילת פסקה ח. על חתימת התלמודים, על כתבי הגאונים לאחר התלמוד ועל רבותיו של הרמב"ם וחשיבות הכרת העניין ללימוד נכון של דבריו.

הקדמת הרמב"ם למשנה סיכום ההקדמה למשנה והתבוננות במבנה המופלא שלה
שיעור מס' 42
הרחבות על מבנה ההקדמה ותוכנה. תמצית תוכן ההקדמה עד כה והתבוננות במהלכה העמוק המחושב מראש.

הקדמת הרמב"ם למשנה חברה רצויה וחברה מצויה 2
שיעור מס' 41
השלמת פסקה ז. המשך השיעור הקודם על התועלת של החברה עבור אנשי המעלה במצב הקיים, ועל ערכה העצמי במצב השלם.

הקדמת הרמב"ם למשנה תכלית האדם בתורה ובהלכה
שיעור מס' 39
הרחבות לפסקה ו. היכן נמצאת "ציור המושכלות" - שהיא התכלית העליונה עליה מדבר הרמב"ם כאן כתכלית ההלכה והמציאות – בתורה, בהלכה ובמשנה תורה.

הקדמת הרמב"ם למשנה מושכלות ומוסר
שיעור מס' 38
השלמת פסקה ו (5). השלמת הבנת עניין שלמות האדם בשלמות השכל יחד עם תיקון המידות והמעשים בהקדמתנו ובחתימת המו"נ, והבנת ביאור דברי חז"ל ש"אין לקב"ה בעולמו חוץ מארבע אמות של הלכה" כמבטאים את התכלית העמוקה של האדם ועולמנו.

הקדמת הרמב"ם למשנה שכל, מידות ומעשים
שיעור מס' 37
פסקה ו (4). שלימות האדם בתיקון המידות והמעשים ולא רק ציור המושכלות הא-לוהיות ודעת ה'. תחילת הסברת העניין. [בכלל הדברים ביארנו בקצרה את ההבדל בין משנת הרמב"ם למשנת הפילוסופים בעניין].

הקדמת הרמב"ם למשנה שלימות האדם ותכליתו
שיעור מס' 36
פסקה ו (3). על תכלית האדם. [חזרה בראשי פרקים על הנאמר בשיעור הקודם]. דיוק במה עוסק כאן הרמב"ם. הבנה מהי תכלית האדם, מתוך בחינת השלימה והעצמית מבין ארבע סוגי השלמויות הקיימות לאדם, שהיא הייחודית לו משאר בעלי החיים.

הקדמת הרמב"ם למשנה ה' לא ברא דבר לבטלה, על הויכוח בעניין עם הפילוסופים
שיעור מס' 34
מעבר לפסקה ו ותחילתה. הבנת הקביעה של הקדמונים שאין בעולם דבר לבטלה. ביאור הויכוח בעניין החידוש והקדמות בהקשר זה (ע"פ דברי הכוזרי, ודברי הרמב"ם במו"נ).

הקדמת הרמב"ם למשנה ההקדמות הנדרשות להבנת סתרי התורה הטמונים באגדות.
שיעור מס' 33
השלמת פסקה ה. הסברה כיצד ייתכן שאמיתות החוכמות האלקיות נמצאות בדברי חז"ל ועם זה אותם דברים נראים לנו קשים ונמנעים על ידי השכל. על היחס הראוי לדברי חז"ל לאור ההבנה הזו.

הקדמת הרמב"ם למשנה טעמי הצפנת סתרי התורה במשלי האגדות
שיעור מס' 32
פסקה ה (2). הבנת ההכרחים מהצדדים השונים להצפנת סתרי מעשה מרכבה ומעשה בראשית בכדי ללמדם בצורה נכונה לכל הראויים להם.

הקדמת הרמב"ם למשנה על סתרי התורה הצפונים באגדות חז"ל
שיעור מס' 31
תחילת פסקה ה (1). על צורת הלימוד הנכונה של אגדות חז"ל ותחילת הבנת הטעמים שבעבורם הצפינו חז"ל את סודות החכמה במשלים.

הקדמת הרמב"ם למשנה המשך שלשלת הקבלה עד התלמוד ועל סמכות התלמוד לפי הרמב"ם
שיעור מס' 30
השלמת פסקה ד והרחבות. על ספרות חז"ל והמשך העתקת השמועה מרבי ועד רב אשי, ועל מעמדו וסמכותו של התלמוד לכל הדורות אחריו עד שיחזור בית הדין של שבעים זקנים לישראל. [לימוד הדברים גם מההקדמה למשנה וגם מההקדמה למשנה תורה].

הקדמת הרמב"ם למשנה השלמת הבנת מבנה המשנה לדעת הרמב"ם.
שיעור מס' 29
פסקה ד (5). השלמת הבנת מבנה סדר טהרות וכלל המשנה לפי הרמב"ם, ועל שאר החיבורים שבאו אחר המשנה לפרשה.

הקדמת הרמב"ם למשנה עוד על תוכנה של מסכת אבות והמשך הבנת מבנה המשנה לדעת הרמב"ם
שיעור מס' 28
פסקה ד (4). על מוסרי השופטים וכלל המוסר באבות, השלמת מבנה סדר נזיקין, והבנת הסדר של סדר קודשים.

הקדמת הרמב"ם למשנה מקומה של מסכת אבות במשנה, ובהקדמת הרמב"ם למשנה
שיעור מס' 27
פסקה ד (3). המשך מבנה סדר נזיקין, ועל מקומה של מסכת אבות כחוליה המקשרת בין הדיון בעניין ההלכה והעתקת השמועה, לבין הדיון על האגדה.

הקדמת הרמב"ם למשנה הבנת מבנה המשנה לדעת הרמב"ם 2
שיעור מס' 26
פסקה ד (2). על מבנה סדרים מועד ונשים, ותחילת מבנה סדר נזיקין.

הקדמת הרמב"ם למשנה הבנת מבנה המשנה לדעת הרמב"ם 1
שיעור מס' 25
תחילת פסקה ד. על מבנה המשנה "על סדר הכתוב", והבנת סדר המסכתות בסדר זרעים.

הקדמת הרמב"ם למשנה סקירת חלקה הראשון של ההקדמה למשנה
שיעור מס' 24
השלמות כמה עניינים לפסקה ג. על מצבים חריגים בהם נפלה שכחה או מחלוקת בדברי קבלה, על התמודדות הרמב"ם עם הקראים בזמנו, וסיום וסיכום חלקה הראשון של ההקדמה למשנה.