השלמה והרחבה לפסקה ח. על המשימות הלאומיות שנטל הרמב"ם על עצמו והתמסר אליהן בחיבור פירוש המשנה שלו ובכתיבת משנה תורה, ועל העדפתו את החיבורים הללו על פני שאר החיבורים שכתב והשאיר בטיוטא. השלמת לימוד ההקדמה למשנה תורה.
השלמת פסקה ו (5). השלמת הבנת עניין שלמות האדם בשלמות השכל יחד עם תיקון המידות והמעשים בהקדמתנו ובחתימת המו"נ, והבנת ביאור דברי חז"ל ש"אין לקב"ה בעולמו חוץ מארבע אמות של הלכה" כמבטאים את התכלית העמוקה של האדם ועולמנו.
פסקה ו (4). שלימות האדם בתיקון המידות והמעשים ולא רק ציור המושכלות הא-לוהיות ודעת ה'. תחילת הסברת העניין. [בכלל הדברים ביארנו בקצרה את ההבדל בין משנת הרמב"ם למשנת הפילוסופים בעניין].
פסקה ו (3). על תכלית האדם. [חזרה בראשי פרקים על הנאמר בשיעור הקודם]. דיוק במה עוסק כאן הרמב"ם. הבנה מהי תכלית האדם, מתוך בחינת השלימה והעצמית מבין ארבע סוגי השלמויות הקיימות לאדם, שהיא הייחודית לו משאר בעלי החיים.
השלמת פסקה ה. הסברה כיצד ייתכן שאמיתות החוכמות האלקיות נמצאות בדברי חז"ל ועם זה אותם דברים נראים לנו קשים ונמנעים על ידי השכל. על היחס הראוי לדברי חז"ל לאור ההבנה הזו.
השלמת פסקה ד והרחבות. על ספרות חז"ל והמשך העתקת השמועה מרבי ועד רב אשי, ועל מעמדו וסמכותו של התלמוד לכל הדורות אחריו עד שיחזור בית הדין של שבעים זקנים לישראל. [לימוד הדברים גם מההקדמה למשנה וגם מההקדמה למשנה תורה].
השלמות כמה עניינים לפסקה ג. על מצבים חריגים בהם נפלה שכחה או מחלוקת בדברי קבלה, על התמודדות הרמב"ם עם הקראים בזמנו, וסיום וסיכום חלקה הראשון של ההקדמה למשנה.
