לא לחכות להיות מלאך: לקדש את המציאות שלך

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב עופר אונגר, ר״מ בישיבת שעלבים, פותח את הערב (במקום ראש הישיבה, הרב מיכאל ימר, שלא יכול היה להגיע). הוא שואל למה דווקא ביום שבו רבי אלעזר בן עזריה פתח את שערי בית המדרש לכל תלמיד — גם למי ש״אין תוכו כברו״ — הוכרע שספר קהלת, המלא בסתירות, הוא ספר קדוש. משם, בעקבות רבי צדוק הכהן, למעמד הסנה: משה רוצה ״לסור״ לגמרי מכל המידות הרעות, והקדוש ברוך הוא עונה לו ״של נעליך״ — אי אפשר לשרוף הכל בבת אחת; המקום שאתה עומד עליו, כמו שהוא, הוא אדמת קודש. ובסוף, סיפור אישי: נער מתל אביב שהתחיל ללבוש ציצית, החבר׳ה שצחקו עליו, והמשפט שאמר לו הרב נריה ושינה לו את הדרך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

מלאכים ביום כיפור, בני אדם בסוכות — האתגר של דורנו

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב ד״ר יונה גודמן, המנהל החינוכי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, שואל שאלה שכל מי שעבר את החגים מכיר: אחרי אלול, ראש השנה ויום כיפור, האם סוכות — עם האוכל והטיולים — הוא נפילה? ותשובתו: דווקא סוכות הוא עליית המדרגה. כמו שהיה הרב דרוקמן אומר בסוף יום כיפור: ״יום שלם הייתם מלאכים. הגיע הזמן להיות בני אדם.״ בהמשך, סיפור מחדר ההמתנה לפני ניתוח: משפחה שלמה אומרת תהילים, ואז נכנסים שני רופאים גלויי ראש. ״זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה? שהדתיים יגידו רק תהילים?״ — הרופא שיגיד תהילים וילך לנתח, והמהנדס שיגיד תהילים וימציא את כיפת הברזל. זה האתגר הגדול שלקחנו על עצמנו: חיבור של קודש וחול, גם ביום שאחרי החגים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

סוכות הוא חג של חיבוק — חינוך בין אהבה לגבולות

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

ראש ישיבת בני עקיבא הדרום, הרב דוד טברסקי, פותח בדיני חינוך של חג הסוכות: שמאי הזקן שסיכך מעל מיטת נכדו התינוק, הילד שחייב בלולב ״משיודע לנענע״, והריטב״א שקובע שגיל החינוך אינו אחיד — הוא תלוי במצווה ובילד. משם, בעקבות המשנה ברורה והרב קוק: החינוך מתחיל באווירה של הבית ובחינוך העצמי של ההורים. ואחר כך, החגים כדרכים של קשר: פסח הוא דיבור, שבועות נשיקה, הימים הנוראים מבט — וסוכות הוא חיבוק, שאינו בודק מי אתה ומה עשית. בסוף, הציפור של ר׳ זושא שצריכה שתי כנפיים, וחבטת הערבה בהושענא רבה: גבול, ומיד אחריו חסד. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

למה המשיח נקרא ״בר נפלי״? סוכת דוד הנופלת

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב ערן טמיר, ראש ישיבת אורות אשקלון, יוצא מגמרא תמוהה: למה המשיח נקרא ״בר נפלי״ — בן הנופל — ולמה מלכות בית דוד נקראת ״סוכת דוד הנופלת״? בעקבות המהר״ל, ״העדר קודם להוויה״: כל קומה חדשה נבנית רק אחרי שהמציאות הקודמת מפנה לה מקום. עם דוגמאות מהחיים — מהרווק שהופך לנשוי ועד מלכות שאול ודוד. ולמה דווקא סוכה ולא בית? בית שנפל ונבנה מחדש הוא בית חדש; סוכה נועדה מראשיתה להתפרק ולהיבנות שוב, ולכן גם בשעת נפילתה היא נשארת סוכה. המסר החינוכי: לא להיבהל מנפילות — לא בחיים הפרטיים ולא בחיי האומה, מאז שמחת תורה של לפני שלוש שנים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

״דיברתי לצלם״: חינוך של דוגמה אישית ואהבה

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב ציון כהן, רבה של אור יהודה, בן שדרות שכיהן 19 שנה כרב בשער הנגב, מדבר על החינוך כ״אקזיט האמיתי״ של החיים, ובונה את דבריו מסיפורים. הרב עובדיה יוסף שהוזמן לכנס דיינים וסיפר להם את סיפור רבי עקיבא ורחל — ולבנו שתמה הסביר: ״אני לא דיברתי לדיינים... אני דיברתי לצלם.״ שני אבות שישבו באותו בית כנסת, אחד שהתרכז בתפילתו ואחד שהעיר לילדיו כל התפילה — ומה יצא מהילדים של כל אחד מהם. והמורה אסתר משדרות, שכל מחזור התלמידים שלה זוכר אותה, כי מעולם לא אמרה לתלמיד מילה רעה. ובסוף, הלולב שמחבר את כל המינים, ודברי הרב נבנצל על ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלוקיך בשמחה ובטוב לבב״: מצווה שנעשית בלי שמחה מלמדת את הילדים ההפך. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

״אז בשביל מה התפללתי?״ — על כוחה של תפילה

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב הראשי לישראל לשעבר, הרב דוד לאו, מדבר בליל חיתום הדין על התפילה שמשנה מציאות. הוא עוקב אחרי פרשת ראש השנה: אברהם שמתפלל על אבימלך ונענה קודם, לעומת הגר וישמעאל וחזקיהו המלך, שבהם דווקא תפילת האדם על עצמו היא שמתקבלת. ההכרעה: השאלה אינה על מי מתפללים, אלא אם התפילה יוצאת מקירות הלב. ובסוף, סיפור מהלוויה של עידן שתיוי הי״ד. ליד הארון, אביו אלי פונה אל הרב ושואל: ״אז בשביל מה התפללתי?״ — והתשובה של הרב לאו על מה שהתפילה נותנת גם כשהבקשה לא התקבלה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

״אתם ספר התורה של המדינה״ — החינוך שישמור על ישראל

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב שמואל אליהו, רבה של צפת, פותח בפסוק על אברהם אבינו: ״כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו״. הקדוש ברוך הוא אוהב את אברהם בגלל החינוך שהוא מעביר לדורות — וזה כוחו של חינוך. משם הוא עובר להתעוררות שעוברת היום על עם ישראל: חיילים שמגדירים את עצמם אתאיסטים ומגיעים לסליחות, קיבוץ שלם שהגיע השנה לתפילת יום כיפור, ומי שחזר בתשובה בזמן המלחמה ולא ידע מה מברכים על סופגנייה. ״האנשים האלה צריכים אתכם.״ ובסוף, נבואת יחזקאל על סדום, ״אחותה״ של ירושלים: ככל שהמדינה מתעשרת ומתחזקת, לומדי התורה הם שצריכים לשמור שלא תזוח דעתה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

״מי ילד לי את אלה?״ — נקודת הנשמה שהמלחמה גילתה

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב אליאב תורג׳מן, רב קהילה ומ״פ בחטיבת החשמונאים, מגיע לישיבה ישר מסוכה על פסגת החרמון, עדיין במדים. הוא מדבר על מה שהמלחמה גילתה בעם ישראל: לא הסבר למה זה קרה — את זה איננו יודעים — אלא נקודת אמונה פנימית שאין מתחתיה כלום, הנשמה שבכל יהודי. זו גם הערבה של הושענא רבה, בעקבות השפת אמת: הנקודה שאינה תלויה בדעת ולא בבחירה. ובאמצע, סיפור מהרכבת לתל אביב בקיץ תשפ״ד: נער במכנסיים רחבים ובלי כיפה, עם ציצית מהודרת, שמספר שבתיכון שלו כולם מתפללים מנחה ומניחים תפילין שחב״דניק מוסר להם מעבר לגדר. ״מישהו ביקש? מישהו לימד אותם?״ — והתביעה מאיתנו להיות מוכנים לתת לעם את מה שהוא צמא לו. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

איך מונעים נשירה? דיני חינוך הילד מההלכה ועד הבית

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר שדרות, חותם את הערב בשאלה הכואבת של נוער שעוזב את הדרך: ״זה אסון, זו טרגדיה״ — ואיך מונעים אותה? הוא נכנס לסוגיה ההלכתית של חינוך קטנים: האם אסור לתת לילד איסור בידיים, האם בית דין מצווה להפרישו, ואם ילד בכלל מחויב במצוות — דרך המגן אברהם, התוספות, תוספות ישנים, הרמב״ם, תרומת הדשן והחיי אדם, ואפילו הפסקה של שתי דקות שבה הקהל הופך לבית מדרש. והמסקנה המעשית: חינוך אינו רק ״אל תעשה״. ילד צריך להרגיש שהמצוות שלו, שהוא יהודי קדוש שתפילתו נשמעת — כמו הנכד שאומר ״האתרוג הזה שלי״. ובסוף, שני אבות בבית הכנסת, וקריאה להורים: לכבד תלמידי חכמים מכל החוגים, כי זלזול שנאמר ליד השולחן מחלחל אל הילדים. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

הרש"י האחרון בתורה: למה משה שבר את הלוחות?

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרש"י האחרון בתורה, שקוראים בשמחת תורה, חותם בשבח הגדול ביותר של משה רבנו: "שנשאו לבו לשבור את הלוחות". למה דווקא זה? הרב שניאור אשכנזי, שליח חב"ד בראשון לציון, מביא את דברי הרבי מליובאוויטש מהתוועדות שמחת תורה תשמ"ז: משה הבין שהלוחות הם השטר שמחייב את עם ישראל, וברגע של אמת בחר להציל את העם. ישראל קודמים לכל. ומה זה אומר עלינו היום: האם האידיאולוגיה שלנו גדולה יותר מהיהודי שעומד מולנו? הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

"לא היה מרד אבשלום" — אף יהודי לא באמת מורד

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מבית המדרש של ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות.

הרב הראשי לישראל, הרב קלמן מאיר בר, פותח בהודיה על הניסים הגלויים של התקופה האחרונה, ומשם עובר לקריאה חדשה של מרד אבשלום בדוד המלך: אבשלום מעולם לא רצה לפגוע באביו, ומי שמשך בחוטים היה אחיתופל. וכמו אבשלום, גם אף יהודי לא באמת מורד באביו שבשמיים. ועוד בשיחה: התצפיתנית אגם ברגר ששמרה שבת בשבי, וסיפורו של הרב טוביה וייס, ילד מרכבת הילדים שניצל מהשואה. הלימוד מוקדש לעילוי נשמת בוגרי הישיבה הקדושים, נופלי מלחמת חרבות ברזל: אוהד יערי ז״ל, ליאל שוהם ז״ל, רונאל בן משה ז״ל, אביתר בן יהודה ז״ל, ניתאי מייזלס ז״ל ועמית גואטה ז״ל.

הלכות כבוד יום ולחם משנה

השיעור עוסק בעדיפות סעודת יום השבת על פני סעודת הלילה ובחשיבות ייחודו של היום במאכלים מיוחדים. בהמשך נידונים בהרחבה דיני לחם משנה, לרבות חיוב נשים, שימוש בלחם חצוי או קפוא, ואופן הבציעה המדויק לפי מנהגי הפוסקים השונים.

״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת

שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

סוכות – ובגוים לא יתחשב

החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמר סוכות פז