בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • חגים וזמנים
  • סוכות
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
בס"ד הרב נתנאל יוסיפון אתרוגים בני האהובה ובני השנואה הרב ינון חורי נהג לרכוש אתרוגים מארצנו הקדושה. פעם אחת, בשנת תשנ"ז, הציע לו אחד מתלמידיו לרכוש אתרוג מיובא ממרוקו. רבי ינון נרעש כולו, ואמר: "מה? אתרוג מחו"ל? אני מעדיף אתרוג הכי פשוט מארץ ישראל, על פני האתרוג הכי מהודר מארץ העמים!" סיפר הרב צמח מאזוז, שבתחילה נהגו במשפחתם לרכוש אתרוגים מרוקאים, אבל כאשר שמעו את דבריו של הרב ינון חורי, החליטו לשתול זן של אתרוג ממרוקו בארץ ישראל, ובשנת תשס"ה בירכו לראשונה על אתרוג שעלה ממרוקו והשתרש בארץ ישראל (ינון שמו עמוד 498). ועוד מסופר על האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, שהידר ליטול דווקא מאתרוגי ארצנו הקדושה, וכך נהגו אחריו ממשיכי דרכו. כשהביאו לרבי אהרון מבעלז אתרוג מהודר מאיטליה, אמר במפורש שאצלו עדיפים אתרוגי ארץ ישראל. סיפר הרב יעקב יצחק ניימן, אב"ד בעלז במונטריאול: בשנים שלפני השואה, כשרבי אהרון מבעלז עדיין גר בחו"ל, היה סוחר אתרוגים בשם פרידמן, חסיד בעלז, שהתגורר בארץ ישראל. רגיל תמיד היה אותו סוחר לשלוח באונייה לרבי אהרון שתי תיבות אתרוגים לא מהודרים המיועדים לנוי סוכה, ובנוסף לכך, לשלוח במטוס סמוך לחג אתרוג מהודר לצורך המצווה. והנה, בסוף שנת תרצ"ט, ערב פרוץ השואה, הגיעו שתי תיבות האתרוגים לנוי סוכה, אך סמוך לחג, כבר פרצה המלחמה, ואי אפשר היה לשלוח את האתרוג המהודר. רבי אהרון דאג מאוד, וביקש מהגבאי לחפש בתיבות האתרוגים, אולי נמצא שם אתרוג יפה. ואכן, למרבה הפלא, היה שם אתרוג מהודר מאוד. לאחר מספר שנים, כשרבי אהרון זכה להגיע לארצנו הקדושה, ובא פרידמן סוחר האתרוגים לקבל את פניו, אמר לו רבי אהרון: "יישר כוח בעד האתרוג היפה". התפלא סוחר האתרוגים על העניין, וסיפרו לו שבתוך תיבת האתרוגים הפשוטים היה אתרוג נאה, ומתוך הסיפור נזכר שהכין אתרוג מהודר לשלוח לרבי, והאתרוג נעלם לו... כך זכה רבי אהרון ליטול אתרוג מהודר מארץ ישראל, אפילו בימי פרוץ השואה (אור ישראל, מונסי, כט, עמ' קעג). בדורות עברו, עת ארץ ישראל הייתה שוממה מבלי בניה, היו נוטלים בחג הסוכות אתרוגים למצווה, שהגיעו מארצות שונות בעולם. אך מיד כשהחל הישוב היהודי בארץ להתחדש, נטעו כמה חקלאים יהודים מטעי אתרוגים על אדמת הקודש. בין הנוטעים היה גם הרב חיים אלעזר וקס, פוסק חשוב, בעל שו"ת 'נפש חיה'. באותה תקופה, קמו רבים מגדולי ישראל ועוררו על כך שיש ליטול דווקא אתרוג מארצנו הקדושה, מפני קדושתו וחיבת הארץ, וגם מצד שבפירות הארץ התקיימו מצוות תרומות ומעשרות, וכיוון שהתקיימה בהם מצווה אחת, ראוי לקיים בהם מצוות נוספות (וצירפו לכך גם את חשיבות חיזוק הישוב היהודי בארץ). חשוב לציין שמדובר מגדולי ישראל מכל החוגים - ספרדים, חסידים ומתנגדים, ביניהם אפשר למנות את השדי חמד, ערוך השולחן, הרב יצחק אלחנן ספקטור, השפת אמת, הראשל"צ רבי רפאל מאיר פניז'ל ועוד רבים. כדוגמא נביא כאן מתוך אגרת בעל 'ערוך השולחן' (מובאת בשדי חמד, מערכת הלמד, כלל קמא): "והנה בעיקר העניין, אותם המבכרים פרי בן השנואה על אתרוגי בן האהובה... הנכון לאיש הישראלי לבלי לבכר פרי ארצנו הקדושה על פרי ארץ העמים? איה כבודו יתברך? איה כבוד התורה הקדושה, שבפסוקים רבים השתבחה בשבחה של ארץ ישראל? איה כבוד משה רבינו, שהתחנן: אעברה נא ואראה את הארץ הטובה? ומה שונים דרכינו מדרכי רבותינו חכמי התלמוד, דרבי אבא מנשק כיפי (סלעי) דעכו, רבי חיא מגנדר (מתגלגל) בעפרה, שנאמר: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. ואלו האנשים מגנדרים (מתגלגלים) בעפרא דארץ אחרת, ומנשקים פירותיהם, וישליכו פריה וטובה של ארץ הקדושה ככלי אין חפץ בו". וכן פסק בערוך השולחן (תרמח, כט) "כל איש מישראל אשר נגע יראת ד' בלבו לא יקח רק אתרוגי ארץ ישראל.. יש ליזהר בזה מאד מאד". וכן פסקו בדורנו שר התורה הרב חיים קנייבסקי שעדיף אתרוג פשוט מארץ ישראל על פני אתרוג מהודר מחו"ל. וכן פסקו להדר ליטול דווקא מארץ ישראל הגאון הרב מרדכי אליהו ועוד רבים. והנה, יש אנשים שבאים ואומרים: 'הלא אני מעדה מסויימת, מארץ מסויימת, אז אטול אתרוג שצמח מאותה ארץ, וכך אמשיך במנהג עדתי'. וודאי שבימינו, אין מקום לחשיבה כזו, שהרי כיום יש בארץ ישראל עצי אתרוגים מכל הזנים, שנהגו בהם העדות השונות, ויכול כל אדם לנהוג כמנהג עדתו. ואדרבה, הרי אין יהודי בעולם שמוצאו מארץ אחרת, כל נשמות ישראל שורשם בארץ ישראל, כפי שנאמר בגמרא: "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", "אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה", כולם נחשבים שנולדו בארץ ישראל. ויהי רצון שבזכות ההידור במצוות האתרוג מארץ ישראל נזכה לגאולה שלמה במהרה! חג שמח!
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il