תנ"ך ונוספים

מי נשאו את הכיור

התורה לא גילתה מי נשאו את הכיור, ונאמרו בכך כמה הסברים. ומסתבר שבעלי התשובה נשאו אותו, והתורה חסה על כבודם ולא כתבה זאת במפורש.

ה'בכור' של רבי צדוק

לדעת הרמבם רבי צדוק ובנו רבי אלעזר לא היו כהנים, והמעשה בבכור, שהיה לרבי צדוק ומעשה נוסף שמסופר עליו הם מעשיים סמליים שקשורים לתורת רשב"י

בגד מיוחד לכבוד המשיח

חכמים נחלקו איזה מעשר צריך להפריש בשנת השמיטה בעמון ומואב, וחגי הנביא העיד כשהוא יושב על מדוכה, שמפרישים מעשר עני. למחלוקת הזו יש השפעה על מנהג יחידי סגולה לקנות בגד מיוחד לקבלת פני המשיח.

האם מותר לאילפא לקפוץ למים

אילפא אמר שיקפוץ למים ויטבע אם יתברר שאיבד את יכולתו התורנית, אך הוא לא התכוון לכך כפשוטו, ואליהו הנביא בא ועזר לו להוכיח את צדקת דרכו בחיים.

גדולי ישראל ויחסם לשולחן הפנים

רש"י מתעלם מהחשיבות שהעניקה התורה לשולחן לחם הפנים. הרמב"ם והאר"י הקדוש אומרים שלא זכו להבין את טעם המצווה הזו. וזאת משום שחכמי ישראל מתנגדים למרדף אחר העושר שהשולחן מסמל אותו.

מדוע הרקיד בר קפרא את רבי

מסופר שבר קפרא בידח והרקיד את רבי, ובן אלעשה העשיר שהתנגד לכך עזב את המקום. אלו רמזים שרבי חזר בו וקיבל את שיטת בר קפרא שהתנגד למרדף אחר העושר.

חידת בר קפרא

רבי יהודה הנשיא התייחס לעשיר בן אלעשה בתור 'כהן גדול' בתחום הכלכלה, והצדיק את כך שהסתפר כמו כהן גדול. אך בר קפרא זלזל בבן אלעשה וברדיפתו אחר העושר ולגלג עליו בחידה פלאית.

רשב"י ואחיה השילוני

לרשב"י היה ברור שאחיה השילוני יצטרף אליו לקרב את הדורות עד המלך המשיח, ונראה שסיבת הדבר משום שאחיה השילוני ראה זכות במעשי משיח בן יוסף.

האמנם רבי פנחס חתן רשב"י

בתלמוד מתואר רבי פנחס בן יאיר בתור חתן רשב"י, ואילו בזוהר הוא מתואר בתור חותן שלו. אך משמע שלא היו בינם קשרי משפחה, ומדובר ברמז למפגש בין השקפות עולם חולקות.

אליהו והוצאת רשב"י מהמערה

רשב"י נאלץ להסתתר במערה משום שהוא חזר על טעות אליהו הנביא וקיטרג על משיח בן יוסף. ולכן אליהו הוא זה שבא להוציא את רשב"י מהמערה.

רבי שמעון ובני האלמנה

איש אחד הדיר את אשתו מהנאה עד שר' שמעון יאמר מה דעתו על תבשיליה. אך הוא סירב ואמר "ימותו כל בני אלמנה". זהו רמז להבנת המעשה באליהו שהחיה את "בן האלמנה".

רבי יהושע והכהנים הגדולים

רבי יהושע הצהיר שלא יכריע במחלוקת שבין בית שמאי ובית הלל, ולעדותו על בני הצרות ששימשו בתור כהנים יש משמעות סמלית, ולפיה הוא אכן עמד בדבריו ולא הכריע במחלוקת.

ארוך וגוץ

מסופר על אדם ארוך שלבש סדין והשאיל אותו לאדם גוץ, והנהר שטף את הסדין, מקרה זה הוא גם משל למי שהשתמש בזכויות של צדיק שלא מדעתו.

רבי יוסי דמן יוקרת וילדיו

מסופר שרבי יוסי דמן יוקרת הקפיד על ילדיו והמית אותם, מדובר בדמות סמלית וגם מיתת הילדים היא סמלית ומשמעותה ירידה בדרגה, ולשיטתו פעמים שהירידה בדרגה נחשבת בעצם לעליה.

הלל והגולגולת הצפה

מי שעוזר לאנשים להוציאו את גולגולתם מעל פני המים ו'לנשום תורה', יזכה שאף אותו 'יציפו' וגם הוא ימצא זמן ומנוחת הנפש שתאפשר לו 'לנשום תורה'.

במה ניגנו במקדש ומתי

הרמב"ם פסק שהמנגנים במקדש היו לויים וישראלים, ובימי המועדות נגינתם השתלבה עם תקיעת הכהנים בחצוצרות, ופסיקתו מבוססת על התנ"ך ועל רמזים שבמשנה.

רבשקה וסדר מאורעות חזקיהו

מהאגדות עולה שרבשקה השר האשורי שהסית את היהודים להיכנע לאשור היה בנו של חזקיהו, והדבר מסדר את המאורעות שבתנ"ך באופן שמתאים למקובל בהיסטוריה העולמית.

מה למד דויד מאחיתופל

דויד למד על בשרו מאחיתופל, שפעמים שצריך להתחשב בדעת קבוצות שאינן נאמנות לתורה, והדברים קשורים לדרך שבה דויד הפריד בין בת שבע לאוריה החתי.

שמש בגבעון

לפי מסורת אחת בחז"ל נס עצירת השמש ארע ברבע האחרון של החודש והיה בפעימה אחת. ולפי מסורת אחרת הוא היה בתחילת החודש והיה בשתי פעימות.

אלישע בעל כנפיים

מסופר שאלישע בעל כנפיים נקרא כך בגלל הנס שנעשה לתפילין שלו, אולם יש המסבירים שנקרא כך מטעם אחר, ולפי זה נראה שמדובר במעשה סמלי.

הטוב שלא הסריחו

העובדה שהרוגי ביתר לא הסריחו הראתה שלוחמי של בר כוכבא שנהרגו צדקו במרידתם ברומאים, וזה היה 'טוב' לאנשי הדור, וכשניתנו לקבורה זה דבר ש'מטיב' גם להרוגים עצמם.

מלח סדומית

מנהג העולם ליטול מים אחרונים רק לאחר אכילת לחם, וסמך לכך בפרשנות של אגדות חז"ל למה שארע לאשת לוט בסדום.

הרמב"ם ונטילת ידיים לפירות

לדעת הרמב"ם אין צריך ליטול ידיים לפני אכילת פירות רטובים, וצריך ליטול ידיו רק כאשר טובל את הפירות במשקה, שזו דרך אכילה של קבע.

דברים התלויים במזל

רבי שמעון בדרך לרומי

בפני רשב"י נשאלה שאלה על טומאת דם השרץ, זהו רמז להתמודדות עם דמותו של ראובן איסטרובלי שהוא עשיר יהודי הנראה כמו גוי והוא מקורב למלכות, ועל ההיתר לקבל ממנו סיוע.

מתי התקיים מעמד הברכות בעיבל

חז"ל נחלקו האם קיימו את מעמד הברכות ביום הכניסה לארץ בסמוך ליריחו או בסמוך לשכם, ואילו בספר יהושע משמע שלא קיימו אותו ביום הכניסה. לא מדובר במחלוקת ממש.

דויד ושירי המעלות

בתיאור שמחת בית השואבה במשנה מסופר שהלויים היו המנגנים, אך הרמב"ם פסק שגם ישראלים היו מנגנים. מדובר במחלוקת בשאלה לשם מה דויד חיבר את שירי המעלות.

גולגולת יהויקים

הסבא של רבי פרידא מצא גולגולת ולא הצליח לקוברה. הוא עטף אותה, אך אשתו שרפה אותה. המעשה מרמז לסתירות שבין נבואות ירמיה על יהויקים לבין התממשותן בפועל, ולפתרון הסתירות.

דויד המלך 'הכהן החדש'

לנסות בם את ישראל

ה' השאיר בארץ את הגויים כדי לנסות בם את ישראל, והמדרש משווה בין נסיונות שונים שהתנסו אברהם אבינו ודניאל, ובכך מתבארת מהות הנסיון שבספר שופטים

העוף והנחל שבדרך

ביאור מדרש תהילים לכתוב: "ידין בגויים מלא גוויות... מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש" (תהלים קי,ו-ז).

המנחה של יעקב לעשיו

היבוסי ומערת המכפלה

במדרש מובא שהחיתים שמכרו לאברהם את מערת המכפלה היו בעצם יבוסים, והסכימו בתנאי שלא יירש את ירושלים אלא בהסכמתם, המדרש מרמז לקשר שבין היבוסי לבין ירושלים של מעלה.

הנביא והנחל שבדרך

ביאור התרגום לתהלים (קי, ז): מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ.

המנגנים של דוד

רבי יוסי אמר שהמנגנים במקדש היו ממשפחות בית הפגרים ובית הצפורים מהעיר אמאוס, זהו רמז שמדובר בשילוב של לויים ושל ישראלים, והוא נועד להסביר מדוע דוד רצה שינגנו דווקא כך.

המקושש - והקשר לבני יוסף

תרגום יונתן מספר שמי שקושש עצים ביום השבת היה מבני יוסף, ומרמז שיש בהם נטייה שהביאה אותו לכך, ואמנם אצל בנות צלפחד הנטיה הזו התגלתה באופן מבורך.

מנהגי האבלות על תלמידי רבי עקיבא חלק ג

מבנה המקדש ורמזים לכפרה

במפגש שבין יעקב לעשיו רמז יעקב רמזים מספריים שמסמלים כפרה. רמזים אלו מצויים גם במידות הר הבית וכן במידות העזרה הפנימית שבמקדש.

החרס שהושלך לתהום

דויד שאל את אחיתופל האם מותר לעצור את עליית התהום באמצעות השלכת חרס שנכתב עליו שם. מדובר בכפיית אחיתופל לעצור את המרידה שהוא תכנן כנגד דויד.

דויד והעציץ

בירושלמי מסופר שדויד חפר יסודות למקדש וכשהגיע לתהום, הוא מצא שם עציץ שאמר שלו שנטילתו תציף את העולם. העציץ מסמל את בת שבע, שבה רצה דוד לזרוע את שלמה שיבנה את המקדש.