ההוא ארוס וארוסתו

כתובות יג:

הגמ' מדברת על מקרה של ארוסה מעוברת, היא ודאי עברה איסור, הגמ' אומרת שלא אסורה לבעלה משום שהוא מודה ועוד שהלכה כרבן גמליאל מחלוקות הראשונים איך להבין את ''ועוד'' דין ''יכיר''

פירוש "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

"ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" בשביל שאברהם לא יוכל לטעון, מה העניין? הקשר לעתיד לבוא עניין בשכמל"ו, המהר"ל על בת מלך שהריחה ציקי קדירה, ההבדל בין השם הנקרא לשם הנכתב

בדין מעוברת שנתגיירה

הגמרא אומרת שיש אפשרות לגייר גר קטן מדין זכין מקשים שיש שתי סיבות שלא תהיה זכייה מדין שליחות הגמ' מביאה מציאות של גר קטן שיש לו ממון ותוס' אומר שירש את אמו שהתגיירה כשהיתה מעוברת - אין אפשרות לגייר קטן גר שהורתו שלא בקדושה לא חייב על אביו והרמב"ם אומר שלא חייב על אמו משום היקש קטן צריך גיור בשביל הגויות מצד האבא.

בעניין ביאת עכו"ם

הגמ' בכתובות אומרת שאשת איש לא צריכה למסור את הנפש על להיבעל להגמון, שואלים הראשונים למה והרי זה גילוי עריות? ר"ת עונה שביאת גוי לא נחשבת עריות וע"פ זה התיר לגוי שבא על אשת איש ואז התגייר להתחתן עם אותה אישה הרא"ש מחדש שלא אסורה לבועל משום שהאיסור מגיע דוקא שלפני כן היתה מותרת לו התפארת שמואל מחדש מכך עוד היתרים והתרומת הדשן דוחה אותו

בעניין חופת נידה

כתובות ב.

אישה נחשבת נשואה מהחופה, כאשר היא נידה ישנה מחלוקת אם נחשבת כנשואה הרמב"ם אומר שלא נחשבת נשואה, אך הר"ן אומר שכן נחשבת נשואה, לעומת זאת אומר הרמב"ם שאם ברך ברכת חתנים לא צריך לברך שוב. אלא אומר הבית מאיר יש פה שני חלקים היתר הביאה והקניינים. דיון על קניין בשבת

שופר ולולב הגזול

הרב הביא מחלוקת רמב"ם ראב"ד מה הטעם שיוצאים יד"ח בשופר גזול מחלוקת נוספת האם פסול לולב הגזול הוא גם בשאר הימים או שלא - הרב העמיד את המחלוקת בתור מחלוקת רב ושמואל השו"ע פוסק כמו הרמב"ם והרמ"א כמו הראב"ד מספר סברות מתי אומרים מצווה הבאה בעבירה ומתי לא.

טענת "נזכרתי" בברי ושמא

שיחה לפרשת חוקת

בהסבר דברי הטור שאומר ש"ברי ושמא ברי עדיף", ומצריך "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" במקרה של טוען "איני יודע אם פרעתיך" וחוזר ואומר "פרעתי". יסוד השיעור: "ברי ושמא ברי עדיף" גם לרבי יוחנן ורב נחמן, וסיבת הפטור ב"איני יודע אם הלויתני" היא שזאת טענת שמא ללא ריעותא.

יסוד דין השבועה בעד אחד ובמודה במקצת

ריש פרק שישי

מהי דעת הרמב"ם בתביעת שמא? יש לכאורה סתירה בדבר - האם צריך תביעת ודאי או לא שני כיוונים בראשונים - המגיד משנה - חילוק בין שבועת עד אחד - שהיא לצורך סילוק העד, ולא על הממון - בה אפשר ע"י טענת שמא לתבוע תביעת ברי, לבין שבועת מודה במקצת - שמהווה בירור על הממון וצריך טענת ברי. ושיטת הטור- חילוק בין טענת שמא ששמעתי מאנשים אחרים מה היה הסיפור, לבין טענת שמא במקרה ששמעתי מהנתבע מה היה הסיפור - שבמקרה זה נחשב כטענת ברי.

חוזר מפטור לפטור

ריש פרק שישי

נחלקו הראשונים באדם שטען טענה המועילה עבורו, וחזר בו וטען טענה אחרת, מועילה גם היא, האם נאמן עליה או לא | שורש הדיון הוא בשאלה האם סומכים על המיגו שלו, ובבסיס ההבנה מהו מיגו.

מוקצה מחמת חסרון כיס - הגדרתו כמוקצה

רעק"א מחלק בין מוקצה מחמת חסרון כיס שהוא כלי, לבין מוקצה שאינו כלי. מדוע? | גזירת מוקצה לא הותרה לגבי כלים, אלא הם פשוט כלים, ולכן מוקצה שיהיה בו שימוש בשבת לא יהיה מוקצה.

כתיבה בשמאל

שבת קג.

האם כתיבה בשמאל נחשבת לכתיבה בשינוי או שהיא לא נחשבת לכתיבה? | היד החזקה לעניין הנחת תפילין היא היד בה כותבים | מהמרדכי על פי דברי רש"י בהסבר ר' נתן במנחות ניתן להוכיח שכתיבה בשמאל לא נחשבת לכתיבה.

'הדלקה עושה מצוה' על פי 'אישו משום חיציו'

מסכת שבת כב:- כג.

מחלוקת הרמב"ם והטור בטעמו של דין 'הדליקה בפנים והוציאה לא עשה כלום' מתבארת על פי מחלוקת הראשונים בטעמו של דין 'אישו משום חיציו'; האם נחשב שהמדליק את האש יוצר הדלקה בכל שניה מחדש, או שלא.

יסוד המחלוקת באינו מתכוון

ביאור מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון בלא מתכון, ומדוע ר' שמעון מודה בפסיק רישיה | חילוק יסודי בין הפעולה לבין ייחוסה לעושה הפעולה.

עד זומם משלם לפי חלקו

שיעור כללי - מסכת מכות

יישוב הקושיות בדברי רמב"ם ורש"י ע"י העמקה בגזרת הכתוב של עד זומם.

הבא משום ירושה אין צריך טענה

בבא בתרא דף מ"א

עיון בדין 'כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה', וביאור הדין של הבא משום ירושה על פי שיטות הראשונים השונות.

נסכא דרבי אבא

בבא בתרא דף לד ע"א

נאמנות עד אחד, והאם אפשר להיפטר משבועת עד אחד על ידי בירור.

שטרא זייפא

בבא בתרא דף לב

שיטת הרמב"ם והר"ח בסוגיית שטרא זייפא - כשאדם תובע חוב בטענת שטרא זייפא עם מיגו לחוב אמיתי, הוא לא תובע מכח המיגו אלא מכח השטר המזוייף, כי האדם לא נאמן לפסול את השטר בדיבורו.

עדים מוכחשים ומוזמים למפרע - שיטת התוס'

בבא בתרא דף ל"א ע"א - זה אומר של אבותי...

חקירה בגדר עדים מכחישים לפי רב חסדא שסובר ששתי כיתות העדים פוסלות זו את זו. הטעם לפסול את שתי הכיתות הם כי אחת מהכיתות עדים ודאי שקרנית וצריך להוציא אותם מכשרותם.

במה צריך להחזיק על מנת שחזקת שלוש שנים תעבוד?

ב"ב פרק שלישי - חזקת שלוש שנים

רב האי גאון והרמב"ם סוברים שכדי שהחזקה תחול צריך להחזיק בפירות בלבד לעומת הרשב"ם שסובר שצריך להחזיק גם בגוף הקרקע בפעולה שעושה חזקה.

בגדרי עשה דוחה לא תעשה

בבא בתרא דף יג עמוד א

הרב מביא שתי הסברים יחס שבין שני תירוצי התוס' ד"ה כופין.