שיעור מס' 48 - שער הבחינה,השלמת פרק ו וסיום וסיכום השער
למדנו כיצד כל החכמה והיכולת המונחות בבריאה שהנבראים מסוגלים להשיג אינן אפילו חלקיק קטן מהיכולת והחכמה האינסופיות האלוקיות, וכיצד ממילא מתברר הצורך לרומם ולעבוד את הבורא ביחס לכך. עם השלמת השער – סיכמנו בקצרה את תוכנו.
החסד האלוקי שבזמינותם של כל צורכי האדם אליו בהתאם לצורכו
שיעור מס' 47 - שער הבחינה,השלמת פרק ה7-תחילת פרק ו
בפ"ה תחילה למדנו על החסד האלוקי שהטבעת הטבע החברתי באדם המאפשר את הסתדרות החברות והקמת המדינות לתועלת צורכי האדם ומסרם, אחר התבוננו בחכמה והתועלת שבכסף והזהב עבור המסחר, ולבסוף לימדנו המחבר על הפלא שההשגחה האלוקית הזמינה לברואים על דבר מצרכיהם בשכיחות המתאימה לו בדיוק. בתחילת פ"ו למדנו הגורמים המפסידים את הבחינה בנבראים ובטובות ה' עליהם.
תחילה למדנו על החשיבות להתבונן באחרית הדברים שממנה ניתן להבין כיצד גם הדברים הרעים לטובה הם (וע"ז אמר הכתוב "אודך ה' כי אנפת בי"). המשכנו להתבונן בטוב ובחכמה העצומים בהם ה' מכלכל את הברואים כולם, ולבסוף עיינו בטובת ה' העצומה עלינו בנתינת תורתו לנו שהיא המלמדתנו על ה' ועל חובתנו בעולם והיא המובילה אותנו לשלמותנו. [הרחבנו בתוך הדברים בדברי הכוזרי והרמב"ם שאימות התורה אינו מיוסד על המופתים בלבד אלא גם על ההתגלות הנבואית הישירה שהייתה במעמד הר סיני].
המחבר עורר ליראת ה', לעבודה שלימה ולבושה לפניו מתוך העמקת התבוננות במציאות "רוח התנועה הנסתרת ההכרחית לכל נברא מחובר" המלמדת על רצון הבורא השותף בהתרחשות כל תנועה במציאות. ניסינו לבאר מהי אותה "תנועה נסתרת" שעליה דיבר המחבר.
המחבר הביא דוגמאות לתועלות מנבראים רבים כגון האור והחושך ואפשרות המעקב אחר הזמנים הקיימים בעקבות הסדר האסטרונומי של הגרמים השמימיים, וכן למדנו על התועלת הגדולה לאדם שבעצם היכולת שניתנה לו להכיר את בוראו ומעט מחכמתו, יכולתו וטובו האינסופיים ע"י עצם הבחינה בשלמות יצירתם של בעלי החיים והנבראים השונים עם כל צורכיהם אף כאשר הוא אינו מוצא כיצד הם מועילים לו באופן ישיר [בתוך הדברים התייחסנו גם למשמעות ההתפתחות שאירעה בעולם המדע בהכרת גרמי השמיים].
הוספנו להתבונן בטוב הכוחות שחנן ה' אותנו בהם בטובו, בדעת עם כל תועליותיה העצומות, בדיבור ובכתב וביכולת המעשית לכתוב ע"י אברי גופנו המשוכללים כ"כ. בשולי דברי המחבר הרחבנו על טוב ה' המצוי גם בדברים שאין אנו יודעים להעריכו ולהבינו.
המחבר הוסיף לעוררנו להתבונן בטובות ה' בבכי התינוק, החלפת השניים בדירוג, תועלת המחלות והפגעים, ובתועלתן של כל איבר מאברנו החיצוניים והפנימיים, וכמו כן בכוחות מחשבתנו ונפשנו, כולל תועלת הזיכרון והשיכחה ותועלת הבושה והחסד האלוקי העצום עימנו ביצירתו אותנו מוטבעים על הכוחות הללו.
המחבר באר מדוע עלינו למקד את ההתבוננות שלנו בעיקר בטובות ה' שבמין האנושי בשל קרבת הדברים אלינו, בשל מרכזיותם בבריאה ובשל היכולת להתעורר מהם להכיר טובה לבוראנו ולמלא את חובותינו אליו. למטרה זו הוא החל לבאר ולהדגים מעט מרוב טוב ה' עלינו בעצם בריאתנו, בהריון, ביניקה ובילדות והנערות עד בגרותנו.
לאחר ביאור אופן הבחינה באופן כללי מתבאר בפרקנו מהם שבעת הנושאים שיש להתבונן בעקבות החכמה שבהם הכוללים את כל הנבראים כולם ותועליותיהם. בדרך אגב דיברנו על יחסו של המחבר למציאות חוקי הטבע הגזורים מה' והערך שיש להתבונן בהם ולפעול נכון בהתאם לכך, והשוונו את דעתו בעניין לדברי ריה"ל ולהרמב"ם, וביארנו את יחסו לפילוסופים ול"מדברים".
המחבר לימדנו מהו אופן ההתבוננות בנבראים המביא להכרת ה' והכרת חובתנו ותפקידנו בעולם, הוא מחלק את הבחינה לשלושה סוגים (חלק גלוי לכל, חלק נעלם, וחלק שדורש התבוננות) ומלמד כיצד המטרה של הכרת חובתנו בעולמנו נובעת מתוך ההתבוננויות הללו.
בפרק א ביאר המחבר את מהות הבחינה שהיא ההתבוננות בעקבות חכמת ה' בנבראים ולראות שהיא חכמה אחת אינסופית המתפרטת ומופיעה באופן שונה בכל נברא ונברא מאינספור הנבראים, ובפרק ב הוא ביאר את מחויבותו של האדם לעסוק בבחינה זו מן המושכל, מן הכתוב ומן המסור.
תחילה למדנו על מיקומו של שער הבחינה מיד בסמוך לשער הייחוד וכהקדמה לשער עבודת ה', ואח"כ באר המחבר ג' סיבות הגורמות לבני אדם שלא להכיר בטובות ה' הרבות עליהם (מיקוד בשאיפות המאפיל על הטוב הקיים, הרגל לטובות מנערות וקבלתם כמובנות מאיליהם, חוסר הכרת הטוב שבפגעים ומאורעות שונים) וביאר את הצורך הרב שיש בבחינה בטובות ה' ע"מ להכירם כראוי ולהודות כראוי עליהם (וביאר את התועלת שיש בזה הן בעוה"ז והן לעוה"ב).