אדם מועד לעולם

פלגא נזקא קנסא

שיעור כללי

הראב"ד מחדש שדין "מודה בקנס פטור" לא חל בפלגא נזקא – אבל רק לשיטת רבי עקיבא! לפי ר"ע, הניזק נעשה שותף בשור המזיק כבר מרגע הנזק, ולכן החיוב אינו רק קנס שנוצר בבית דין – הוא ממשי מידית. מכאן והלאה, גם אם המזיק מודה – הוא חייב לשלם. הקושיות מהגמרא שמוכיחות פטור בהודאה – הן רק לשיטת רבי ישמעאל. כך מתיישבים דברי הראב"ד, הרמב"ם, ורש"י – כשמבינים שהם הולכים בשיטת ר"ע.

מידה בקנס

שיעור כללי בבא קמא

מתי שייך פטור במידה בקנס, והחילוק בין תביעת בעל חוב את בעל חובו לעומת את עדיו

דקדוק מדויק לעניין גזלן בדעת הרמב"ם

דעת תוספות (כתובות ל"א) גנב שהתחייב באונסים או שומר בשמירה מספיק קניין שלא יועיל למקח וממכר. הבנת דעת הרמב"ם על פי הלכות גזלה ודקדוק מדויק בלשונו בבאורו למשנה - נחשב גזלן כשיבוא לרשותו אפילו בלי מעשה קניין מוחלט. (לעניין שומר יצטרך קניין גמור שלא כתוספות). ראיה מהמאירי לדעת הרמב"ם.

עביד איניש דיניה לנפשיה - כיצד ומתי?

הסבר דברי הטור שאומר שאע"פ שאדם לא יכול לדון מידי הוא יכול לתפוס מבעל הדין השני אם הוא חושב שזה מוצדק, ע"פ ההסבר ש'עביד איניש' זה הרחבה של הלכות דיינים. ביאור דברי הרמב"ם והשו"ע שסוברים שאע"פ שעביד איניש עדיין אסור להכות אדם בשביל כך אלא אם כן יש כאן 'לאפרושי מאיסורא'.

מהי סברת התורה בדין רודף?

שיעור כללי במסכת בבא קמא, דף כד:

מהו יסוד דין רודף? האם זה מצד שיש על הרודף חיוב מיתה, או מצד זה שיש חיוב להציל את הנרדף.

האם אדם שהזיק בגרמי חייב בארבע דברים?

שיעור כללי במסכת בבא קמא

ביאור מחלוקת הראשונים האם פוסקים כרב ש'מבעה' זה אדם כשמואל שסובר ש'מבעה' זה שן. ע"פ יסוד בשיטת הרמב"ם שישנם שני חיובי אדם המזיק - אחד כשאדם המזיק שהוא חייב כדין כל אדם שהזיק ולכן הוא חייב בארבע דברים. ואדם המזיק שני שהוא נלמד מדין ממון שהזיק.

האם ישנו איסור לחפור בור ברשות הרבים?

שיעור כללי במסכת בבא קמא

ביאור שיטת רש"י בדף נ"ג. על פי היסוד של רבי חיים שמואלביץ' והגמרא בפסחים דף ו:, שאין איסור בחפירת בור ברשות הרבים, אבל לאחר שאדם חפר בור הוא עובר על לאו "לא תשים דמים בביתך".

גדר חיובי התשלומים של גנב וגזלן

שיעור בסוגיית 'אחייה לקרן כעין שגנב'

שיעור זה עוסק בשיטתו היחודית של התוספות רי"ד ביחס להבחנה בין גנב לגזלן, ובאופן התשלום של כל אחד מהם.

זה נהנה וזה לא חסר

מסכת בבא קמא - דף כ'

התוספות קושרים את חיוב התשלומים של ניקף לכך שגילה דעתו שהוא מוכן להוציא כסף ויש להסביר איך גילוי הדעת הזה משנה את הדין של זה נהנה וזה לא חסר.

בעניין בתר מעיקרא

מסכת בבא קמא - דף יז'.

יישוב שיטות רש"י והראב"ד בסוגיית "בתר מעיקרא" על פי יסודות בסוגיית "דבר הגורם לממון אם כממון דמי".

פלגא נזקא קנסא

מסכת בבא קמא - דף טו'

ייחודו של קנס הוא בהיותו חצי נזק לעומת קנסות שהם יותר מהנזק.