שירת המלאכים וימות המשיח

שלושה רעיונות לפרשת בשלח

1. ביקשו מלאכי השרת לומר שירה - יתכן שקטע זה מלמד אותנו על היחס שבין מעלת המלאכים למעלתם של ישראל. 2. חז"ל מוצאים הבדל בין שירת הים בה מוךיע הביטוי "זה" רק פעם אחת. לבין ימות המשיח לגביהם מופיעה המילה "זה" פעמיים. מה פשר ההבדל? 3. על מלאכי השרת נאסר לומר שירה. אולם לעומת זאת בני"י אמרו שירה. מה פשר ההבדל

מהות חטא קברות התאוה

תפילות ותלונות

בני ישראל העומדים ליד הים כשמצרים נוסעים בעקבותיהם, מתפללים לה' ומתלוננים בו זמנית. היאך יתכן הדבר?

"ויהי בשלח פרעה"

מדוע מציינת התורה את העובדה שפרעה הוא זה ששלח את ישראל ממצרים? ומדוע מוזכרת דווקא כאן עובדת הימצאותן של עצמות יוסף בראש המחנה?

עבדים נלחמים???

דור יוצאי מצרים התרגל במשך שנים למנטליות של עבדים. עם כזה אינו מסוגל ללא תהליך של הסתגלות להיכנס למצב של מלחמה.

"כי קרוב הוא"

"ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא". האם הקירבה היא סיבה ללכת דרך ארץ פלשתים או לא?

שגריר האלוקות בעולם

את תיאור קריעת ים סוף מתאר המזמור בתהלים, אולם כמה הבדלים יש בין התיאור במזמור לבין התיאור בתורה. מהי משמעותם של שינויים אלו?

נס ומופת

המדרש מתאר שבזמן שצוה הקב"ה את משה לקרוע את הים, סירב משה. מה משמעותו של סירוב זה ומדוע נתרצה לבסוף?

2 מלחמות שונות

הפרשה מתארת שתי מלחמות; האחת כנגד מצרים והשניה כנגד פרעה; באחת יש כאב על מעשי ידיו של הקב"ה: הטובעים בים ואלו בשני ציווי להשמידם; את המלחמה האחת מנהל הקב"ה וישראל מצווים להחריש, ואלו בשניה ישראל מצווים להילחם; מה פשר ההבדלים הללו?

ויהי בשלח-משמעות ה-"ויהי"

מדרש מסביר את הביטוי :ויהי" בתחילת הפרשה כמבטא קריא. וי של הקב"ה על שלא המשיך להכות את פרעה. מה עניינה של קריאה זו? ומה הקשר בינה לבין המשך הפסוק המתאר את החשש מפני המצב בו ינחם העם בראותם מלחמה?

מיהו ה"עם"?

בתיאור הפותח את הפרשה משתמשת התורה כמה פעמים בתואר "העם" ולאחר מכן בתואר "בני ישראל". שינוי זה יובן לנו מתוך הנחה שהתואר העם מתייחס לערב רב ואילו בני ישראל לצדיקים שבהם.

"לך ענו שירה"

גבולו של הים, " בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם ", "הים ראה וינס", "באז חטא ובאז תיקן", מרים הנביאה, נבואת הגאולה, " ותען".