דן בהגדרת החמץ לפני פסח, כהיתרא או כאיסורא, ומסביר שבהגדרת יסוד זו תלויה המחלוקת, אי חמץ בפסח חוזר ונעור או לא. והרמב"ם והשו"ע לשיטתם במחלוקת זו, נחלקו גם האם סגי להגעיל לפסח כלי, שנשתמש בו בחמץ על ידי האור, אשר אילו בלע שאר איסורים היה טעון ליבון לדברי הכל.
מבאר את מהות ביטול חמץ. לשיטת רש"י - דין מיוחד בפסח כחלק ממצוות 'תשביתו'. ומיישב את קושיות התוס' על רש"י. עיקר השיעור הוא ליישב את שיטת התוס', שביטול חמץ הוא מדין הפקר, מקושיות הרמב"ן, בהסברת הייחודיות שיש בהפקרת חמץ, דייקא, בערב פסח, בשונה מהפקר רגיל.