לימוד עיון

'אלו ואלו דברי אלקים חיים'

נאמנות עד אחד בדבר שבערוה

שמעתא ו פרק ג

חידוש השמעתא שעד אחד אינו נאמן בדבר שבערוב אפי' שלא אתחזק אא"כ טוען שלא היה דבר שבערווה כלל. וכך גם מוסברת הגמ' בגיטין. המהרי"ק כתב שדבר שבערווה מוגדר כאתחזק בכל מצב ולכן אינו נאמן אך השמעתא חולק ואומר שיש לחלק בין מקרה שלא אתחזק שגם שם לא נאמן לבין מקרה שהוא אומר שכלל אין כאן דבר שבערווה.

דבר שבערווה בלא חזקת איסור

שמעתא ו פרק ג

השמעתא מוכיח מהגמ' ב"מ שעד אחד אינו נאמן בממון אפי' אין חזקה ולכאו' הוא הדין גם לדבר שבערווה. המהר"ם מרוטנבורג לעומת זאת כותב להפך שנאמן היכן שלא אתחזק.

דין בידו בדבר שבערווה

שמעתא ו א

הרא"ש מחדש שדין בידו נובע מהבעלות ולא ממיגו כיון שאין כאן מיגו. אומר השמעתא כל זה באיסורין אבל בידו בממונות הוא באמת עובד מדין מיגו. מסיק מכך השמעתא שבדבר שבערווה נאמן בדבר שבידו מדין מיגו.

שמע ישראל לעומת ברוך שם כבוד מלכותו

מהמהר"ל שמביא גמרות נראה שברוך שם כבוד מלכותו הוא במעלה גבוהה יותר (נבדלת) מאשר שמע ישראל. בנפש החיים משמע את ההיפך ששמע ישראל הוא המעלה הגדולה ביותר - "אין עוד מלבדו"?! יישוב הסתירה הגמרות והאחרונים.

האם מותר 'לתחמן' כדי להפטר ממצוות?

מתוך יום עיון בכולל גבעת אסף

האם מותר לאדם להכניס עצמו למצב של אונס או פטור ממצוות? דיון למדני וישוב בין הגמרות השונות.

דין הגונב כיס (ארנק) בשבת

קצות החושן סימן ש"נ ס"ד

דיון בסוגיות הגמרא במסכתות כתובות ושבת לגבי המגרר כיס בשבת ויוצא. כיצד קונה את הגניבה והיאך יש דין קלב"ם למ"ד אגד כלי - שמיה אגד. קושיית ה'קצות' מדין "כיון דפסיק דמי" במסכת ב"מ, על פטור המגרר כיס ויוצא ותרוצו על פי דברי רש"י במסכת כתובות. ישוב הקושיות על התוספות והטור על פי הסבר זה.

גנב שהחזיר את הגנבה- לעניין חיובו בכפל, וכאשר משה רבנו עומד בדין?

קצות החושן סימן ש"נ ס"ד

ייתכן וגנב לעולם לא יתחייב בכפל? -השאלה בשו"ת הרבשב"א, והעמדות השואל. תשובת הרשב"א- גם על טענת החזרה (כשהוא נאמן לה) הוא צריך להביא עדים שהחזיר בשביל שנפטור אותו, כלומר- אנו לא מאמינים לגנב שהחזיר, אך טענתו שהחזיר פוטרת אותו, עד שהשני יוכיח שלא החזיר.

גניבה ממקום שאינו משתמר

קצות החושן סימן ש"נ ס"ב, ס"ג

סיום הדיון במודה בקנס בבית דין אחד וכופר בבית דין אחר. בעניין שליח לשחוט בשבת שחייב המשלח. האם כאשר עובר על עוד איסור אחר יתחייב גם המשלח?

בעניין הגונב שור משותפים, והודה בבית הדין לאחד ולשני כפר.

קצות החושן סימן ש"נ ס"ב

דברי הטור, והסבר הב"ח שמדובר שכפר בבית דין אחר. קושית אחי ה'קצות', וראיות הקצות לדחיית קושיית אחיו. ראיה ממכות ב: ומכתובות מ"ב.

גניבה ממקום שאינו משתמר

קצות החושן סימן שמ"ט ס"א

דיון בדרשת הירושלמי "וגנוב מבית האיש - ולא מראש גגו" ובמחלוקת בבלי וירשולמי בעניין חיוב הכפל בגניבה ממקום שאינו משומר.

שיטת הש"ך בחיוב בשליח לדבר עבירה

קצות החושן סימן שמ"ח 'הלכות בנידה', המשך

דחיית בעל הנתיבות לראיית הקצות מ"הוסיף לו רצועה אחת" (ב"ק ל"ב) שאם יש שליח לדבר עבירה זה לא פוטר את השליח אלא יש מקום לדון האם יתחייב גם השולח (הדיין). דיון בטענת הש"ך שמחייבים גם את השליח וגם את השולח.

האם תחול שליחות לדבר עבירה כשהשליח לא יודע? - המשך

קצות החושן סימן שמ"ח 'הלכות בנידה' סק"ד

הסבר הקצות ברש"י לעניין שליח לדבר עבירה שע"י שהשני לוקח את הבהמה כשומר מתחייב השולח בגניבת הבהמה.

האם תחול שליחות לדבר עבירה כשהשליח לא יודע?

קצות החושן סימן שמ"ח 'הלכות בנידה' סק"ז

בעניין שליחות לדבר עבירה, כאשר המשולח לא יודע שמדובר בעבירה. ע"פ מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש בבא מציעא דף י'. הסבר למה קושיית הש"ב (סק"ו) מהגמ' במרובה "נתנו לבכורות בנו או לבעל חוב..." אינה מוכרחת כלל. מסקנת הקצוה"ח בשיטת רש"י שכאשר לא ידע השליח גם כן "אין שליח לדבר עבירה" ולא כהבנת התוספות בפירוש רש"י.