נושאים שונים

האם תחול שליחות לדבר עבירה כשהשליח לא יודע?

קצות החושן סימן שמ"ח 'הלכות בנידה' סק"ז

בעניין שליחות לדבר עבירה, כאשר המשולח לא יודע שמדובר בעבירה. ע"פ מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש בבא מציעא דף י'. הסבר למה קושיית הש"ב (סק"ו) מהגמ' במרובה "נתנו לבכורות בנו או לבעל חוב..." אינה מוכרחת כלל. מסקנת הקצוה"ח בשיטת רש"י שכאשר לא ידע השליח גם כן "אין שליח לדבר עבירה" ולא כהבנת התוספות בפירוש רש"י.

דרכי לימוד הגמרא

נאמנות עד אחד בדבר שבערוה

שמעתא ו פרק ג

חידוש השמעתא שעד אחד אינו נאמן בדבר שבערוב אפי' שלא אתחזק אא"כ טוען שלא היה דבר שבערווה כלל. וכך גם מוסברת הגמ' בגיטין. המהרי"ק כתב שדבר שבערווה מוגדר כאתחזק בכל מצב ולכן אינו נאמן אך השמעתא חולק ואומר שיש לחלק בין מקרה שלא אתחזק שגם שם לא נאמן לבין מקרה שהוא אומר שכלל אין כאן דבר שבערווה.

הטמעת התורה והגמרא בנו

דרכי לימוד הגמרא

המטרה בלימוד - להפוך את הנלמד לחלק מהחשיבה האינסטנקטיבית. שני חלקים בלימוד - הכרת המציאות והבנת הטעות

גניבה ממקום שאינו משתמר

קצות החושן סימן שמ"ט ס"א

דיון בדרשת הירושלמי "וגנוב מבית האיש - ולא מראש גגו" ובמחלוקת בבלי וירשולמי בעניין חיוב הכפל בגניבה ממקום שאינו משומר.

שיטת הש"ך בחיוב בשליח לדבר עבירה

קצות החושן סימן שמ"ח 'הלכות בנידה', המשך

דחיית בעל הנתיבות לראיית הקצות מ"הוסיף לו רצועה אחת" (ב"ק ל"ב) שאם יש שליח לדבר עבירה זה לא פוטר את השליח אלא יש מקום לדון האם יתחייב גם השולח (הדיין). דיון בטענת הש"ך שמחייבים גם את השליח וגם את השולח.

בעניין הגונב שור משותפים, והודה בבית הדין לאחד ולשני כפר.

קצות החושן סימן ש"נ ס"ב

דברי הטור, והסבר הב"ח שמדובר שכפר בבית דין אחר. קושית אחי ה'קצות', וראיות הקצות לדחיית קושיית אחיו. ראיה ממכות ב: ומכתובות מ"ב.

שמע ישראל לעומת ברוך שם כבוד מלכותו

מהמהר"ל שמביא גמרות נראה שברוך שם כבוד מלכותו הוא במעלה גבוהה יותר (נבדלת) מאשר שמע ישראל. בנפש החיים משמע את ההיפך ששמע ישראל הוא המעלה הגדולה ביותר - "אין עוד מלבדו"?! יישוב הסתירה הגמרות והאחרונים.