נושאים שונים

נאמנות עד אחד בדבר שבערוה

שמעתא ו פרק ג

חידוש השמעתא שעד אחד אינו נאמן בדבר שבערוב אפי' שלא אתחזק אא"כ טוען שלא היה דבר שבערווה כלל. וכך גם מוסברת הגמ' בגיטין. המהרי"ק כתב שדבר שבערווה מוגדר כאתחזק בכל מצב ולכן אינו נאמן אך השמעתא חולק ואומר שיש לחלק בין מקרה שלא אתחזק שגם שם לא נאמן לבין מקרה שהוא אומר שכלל אין כאן דבר שבערווה.

דבר שבערווה בלא חזקת איסור

שמעתא ו פרק ג

השמעתא מוכיח מהגמ' ב"מ שעד אחד אינו נאמן בממון אפי' אין חזקה ולכאו' הוא הדין גם לדבר שבערווה. המהר"ם מרוטנבורג לעומת זאת כותב להפך שנאמן היכן שלא אתחזק.

דין בידו בדבר שבערווה

שמעתא ו א

הרא"ש מחדש שדין בידו נובע מהבעלות ולא ממיגו כיון שאין כאן מיגו. אומר השמעתא כל זה באיסורין אבל בידו בממונות הוא באמת עובד מדין מיגו. מסיק מכך השמעתא שבדבר שבערווה נאמן בדבר שבידו מדין מיגו.

שמע ישראל לעומת ברוך שם כבוד מלכותו

מהמהר"ל שמביא גמרות נראה שברוך שם כבוד מלכותו הוא במעלה גבוהה יותר (נבדלת) מאשר שמע ישראל. בנפש החיים משמע את ההיפך ששמע ישראל הוא המעלה הגדולה ביותר - "אין עוד מלבדו"?! יישוב הסתירה הגמרות והאחרונים.

האם מותר 'לתחמן' כדי להפטר ממצוות?

מתוך יום עיון בכולל גבעת אסף

האם מותר לאדם להכניס עצמו למצב של אונס או פטור ממצוות? דיון למדני וישוב בין הגמרות השונות.

דין הגונב כיס (ארנק) בשבת

קצות החושן סימן ש"נ ס"ד

דיון בסוגיות הגמרא במסכתות כתובות ושבת לגבי המגרר כיס בשבת ויוצא. כיצד קונה את הגניבה והיאך יש דין קלב"ם למ"ד אגד כלי - שמיה אגד. קושיית ה'קצות' מדין "כיון דפסיק דמי" במסכת ב"מ, על פטור המגרר כיס ויוצא ותרוצו על פי דברי רש"י במסכת כתובות. ישוב הקושיות על התוספות והטור על פי הסבר זה.

גנב שהחזיר את הגנבה- לעניין חיובו בכפל, וכאשר משה רבנו עומד בדין?

קצות החושן סימן ש"נ ס"ד

ייתכן וגנב לעולם לא יתחייב בכפל? -השאלה בשו"ת הרבשב"א, והעמדות השואל. תשובת הרשב"א- גם על טענת החזרה (כשהוא נאמן לה) הוא צריך להביא עדים שהחזיר בשביל שנפטור אותו, כלומר- אנו לא מאמינים לגנב שהחזיר, אך טענתו שהחזיר פוטרת אותו, עד שהשני יוכיח שלא החזיר.

גניבה ממקום שאינו משתמר

קצות החושן סימן ש"נ ס"ב, ס"ג

סיום הדיון במודה בקנס בבית דין אחד וכופר בבית דין אחר. בעניין שליח לשחוט בשבת שחייב המשלח. האם כאשר עובר על עוד איסור אחר יתחייב גם המשלח?