10 שיעורים
שבועות טענת "נזכרתי" בברי ושמא
שיחה לפרשת חוקת
בהסבר דברי הטור שאומר ש"ברי ושמא ברי עדיף", ומצריך "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" במקרה של טוען "איני יודע אם פרעתיך" וחוזר ואומר "פרעתי". יסוד השיעור: "ברי ושמא ברי עדיף" גם לרבי יוחנן ורב נחמן, וסיבת הפטור ב"איני יודע אם הלויתני" היא שזאת טענת שמא ללא ריעותא.
שבועות יסוד דין השבועה בעד אחד ובמודה במקצת
ריש פרק שישי
מהי דעת הרמב"ם בתביעת שמא? יש לכאורה סתירה בדבר - האם צריך תביעת ודאי או לא שני כיוונים בראשונים - המגיד משנה - חילוק בין שבועת עד אחד - שהיא לצורך סילוק העד, ולא על הממון - בה אפשר ע"י טענת שמא לתבוע תביעת ברי, לבין שבועת מודה במקצת - שמהווה בירור על הממון וצריך טענת ברי. ושיטת הטור- חילוק בין טענת שמא ששמעתי מאנשים אחרים מה היה הסיפור, לבין טענת שמא במקרה ששמעתי מהנתבע מה היה הסיפור - שבמקרה זה נחשב כטענת ברי.
שבועות חוזר מפטור לפטור
ריש פרק שישי
נחלקו הראשונים באדם שטען טענה המועילה עבורו, וחזר בו וטען טענה אחרת, מועילה גם היא, האם נאמן עליה או לא | שורש הדיון הוא בשאלה האם סומכים על המיגו שלו, ובבסיס ההבנה מהו מיגו.
שבועות כל האומר לא לוותי כאמור לא פרעתי
שיעור כללי במסכת שבועות
דיון בשיטתו של רעק"א ע"פ הנימוקי יוסף שהאומר "לא לוותי" יש הוכחה בדבריו שהוא לא פרע מכך שלא טען "פרעתי", והצגת הסבר שהאומר לא לוותי בעדים כאומר לא פרעתי.
שבועות טען לא לוותי וחזר וטען פרעתי
שיעור כללי במסכת שבועות
ביאור מחלוקת ר"י מיג"ש והרמב"ם לעומת הרמ"ה בעניין מי שטען לא לוותי וחזר ואמר פרעתי ע"פ הקצות. דיון בדברים אלו מתוך דברי הרמב"ן וע"פ שאר אחרונים.
שבועות מודה במקצת ומשיב אבידה
האם פטור משיב אבידה הוא דין דאורייתא או דרבנן? הדברים תלויים ביסוד החיוב בשבועה - האם מצד התביעה או מצד הודאה וכפירה. הסבר שיטות הרמב"ם ורש"י.
שבועות בדין שבועת עד אחד בטענת שמא
שבועות דף מ'.
מחלוקת הר"ן על הר"י מיגאש בדין עד אחד לחיוב שבועה בטענת שמא של התובע. חידושי הרי"מ מתרץ כל צד במחלוקת ומסביר את הגמרות באופן מחודש.
