מביא את מח' הראשונים האם שאר העינויים ביוה"כ, חוץ מאכילה ושתיה, אסורים מהתורה או מדרבנן. עיקר השיעור בא ליישב את שיטת הסוברים שאיסורם מהתורה, מהוכחות הסוברים שאיסורם מדרבנן, ע"י שמבאר מהו גדר מצוות עינוי של יוה"כ, ומהי ההבחנה בין האסור מהתורה לאסור מדרבנן בעינויים אלו, ואת ההבדל היסודי בינם לבין אכילה ושתיה.