בגלל אופיו הייחודי הבלעדי של "משנה תורה", אופן הלימוד בו דורש לא רק עיון בתוכן ההלכות, אלא גם עיון בסדר ובמבנה * מדוע קיימות הלכות המשובצות שלא במקומן הטבעי? כיצד המיקום יכול להשפיע על הבנת גוף ההלכה עצמה? והאם ייתכנו ב"משנה תורה" כפילויות סתמיות? – דרך מקורית של הרבי מליובאוויטש זי"ע בלימוד "משנה תורה" לרמב"ם
במכתב שבו מדבר הרבי על דרך הלימוד הרצויה, הוא מעיד על עצמו:
"שיטתי למצוא המשותף שבעניין פרטי זה שבתורה עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות ועל אחת כמה וכמה הרחבות – הבאות על ידי זה".
בדרך זו דרכו כבר כמה מן האחרונים עם זאת, בתורת רבינו מקבלת דרך זו היקף חדש ומיוחד.
ההפטרה של ראש השנה מספרת על הדו-שיח שבין עלי, הכהן הגדול, לבין חנה, המתפללת במר נפשה. מה מסתתר בטענותיהם ומה המסר עבורנו? * מהותה של תפילה: האם מטרת התפילה היא "התפשטות הגשמיות", או "בקשת צרכיו"?* ואיך משלבים בין "מלוך על העולם כולו בכבודך" לבין "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה"?
עיקרו של המאמר סביב המורכבות שבמצות תפילין. מצות התפילין נתפסת בפשטות כדבר אחד, אבל באמת היא מורכבת משני חלקים – תפילין של יד ותפילין של ראש. שתי אלו אינן מעכבות זו את זו. נעמיק ביסוד ההבדל בין שתי התפילין – מחד גיסא, ונחקור גם במדת התלות והחיבור שביניהן – מאידך גיסא.