מועדים

בדורנו, כאשר אנו עדים לפריחת היישובים, השדות והכרמים בארץ ישראל, עלינו לזכור את יסודות האחדות שתוו גדולי הדורות. בניין הארץ ותקומתה דורשים חיבור עמוק בין כל חלקי העם, מתוך הבנה שמעשה ה' מתגלה גם דרך שליחים שאינם נראים כמובן מאליו, וכי המפתח לגאולה השלמה טמון באחדות ובגידול תלמידי חכמים בעלי עוצמה רוחנית.

השיעור עוסק במשמעותם של יום העצמאות ויום ירושלים כרצף תהליכי של גאולה, ומקביל ביניהם לבין השלבים הרוחניים של יציאת מצרים ומתן תורה, מתוך חובת הכרה בניסי השם והודיה עליהם.

הרב מעלה את השאלה מדוע ברכת "על הצדיקים" נחתמת במילים "משען ומבטח לצדיקים" ולא בנוסח העוסק במתן שכר. הרב משיב כי השכר הנשגב ביותר שהקדוש ברוך הוא מעניק לצדיקים אינו גמול חומרי, אלא עצם תחושת הביטחון המוחלטת והידיעה העמוקה שיש להם על מי להישען, כאשר ירושלים משמשת כמשענת העוצמתית והסימן המובהק לכך.

סעודת חג ושיחות לכבודה של יום בהשתתפות מו"ר הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א, השר עמיחי אליהו הי"ו, אלוף פיקוד מרכז אבי בלוט ורבני הישיבה

חובת אמירת שירה והלל על גאולות מצרות, מהמקורות בגמרא. על הגאולות עליהן אומרים שירה, נוסח השירה, וקביעתה לדורות.

השיעור עוסק במהותו של חומש במדבר כחומש הדרך והמסע של עם ישראל, תוך התעמקות במשמעות המפקד הצבאי והחלוקה לדגלים על פי פירוש הרמב"ן והמהר"ל. בנוסף, השיעור מחבר בין המבנה הרוחני של השבטים לבין ההיסטוריה המודרנית של עם ישראל, עם דגש על משמעותו הרוחנית של יום ירושלים.