ספר ישעיה

לפני מקדש- תיקון עצמי

הרב רואי מרגלית|כ"ו שבט התש"פ

ס"ה - העם בפרקים הקודמים מתפלל לה' שישיבם אליו, שהתרחק מאיתם. כאן ה' משיב להם שהם בעצמם התרחקו ממנו, ומעכשיו ה' מעניש לאותם שהתרחקו, ומצ'פר לאותם שנשארו קרובים אליו. ס"ו - ה' מזכיר לכל מי ששכח, שבאמת אין לו צורך במקדש, אלא לנו יש צורך, ולכן יש לנו לשנות את עצמנו שנהיה ראויים למקדש, במהרה בימינו!

הנביא המשוח!

הרב רואי מרגלית|י"ט שבט התש"פ

ס"א- המדרש מתבסס על תיאורו של ישעיהו את עצמו, שהוא משוח לנבואה , כדי להבליט את שוני נבואותיו מיתר שאר הנביאים. נבואותיו שונות בכך שה' מדבר אליו בצורה חדשה מליתר הנביאים, ונבואותיו כפולות, כלומר, שורשיות יותר במציאות משאר הנבואות.

איזהו צום יבחרהו?

הרב רואי מרגלית|י"ב שבט התש"פ

נ"ח- העם אינו מבין כרגע את הסיבה למה ה' אינו מתייחס למעשיו. הנביא נדרש להסביר את המושג, שכל עוד יש רמת מוסר נמוכה, אין התקשרות אל הקב"ה. ס'- בניגוד לשאר הנבואות, אפילו הגאוליות שהיו עד כה, כאן מתוארת הגאולה כדבר שאינו פוסק אלא הולך ומתמשך, (אפילו ללא מאמץ מצידנו)

כלי הקודש- סימן לגאולה!

הרב רואי מרגלית|כ"ז טבת התש"פ

נ"ב- תיאורי הגאולה מבבל נצפים מכמה כיוונים: מהנביא, מהמבשר ומהצופה, וכל אחד רואה דברים אחרים. הנביא נותן סימן לגאולה, שהוא גם מסמל את המטרה של גאולת בבל: כלי הקודש. החזרת העבודה הדתית לעם ישראל, שביטלנו אותה בחטאינו. נ"ג- לאחר הגאולה ניכר שהעם שהיה הכי לא ראוי להשתקמות, דוקא הוא ישתקם הכי טוב, ובלעדיו גם השאר היו קורסים.

שינוי- נחמה ישירה מה'!

הרב רואי מרגלית|כ' טבת התש"פ

נ'- הקב"ה מונע מישראל את ה'גט' שהיו אמורים לקבל בשל חטאיהם, אבל בכך יש לנו אפשרות לחזור אליו ולא נשבר בינו לבינינו. נ"א- בניגוד לפרק מ', בו הקב"ה קורא לנחמה אבל הוא נסתר, כאן הקב"ה בעצמו מנחם את ישראל. מכאן הנבואות עבור שינוי לנחמה כמעט מוחלטת מאשר נחמות וויכוחים.

השונה בין ה' לאלילים

הרב רואי מרגלית|י"ג טבת התש"פ

מ"ו- הנביא מתאר ומדמה באותם תיאורים כיצד ה' יתברך שונה מכל האלילים. מ"ז- תיאור קריסת בבל והסברת עונשה הכ"כ קשה.

"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"

הרב רואי מרגלית|ו' טבת התש"פ

מ"ג- הנביא מספר לעם, שה' יגאלם בודאי ולא בגלל מעשיהם, שכן הקשר בין ה' לישראל אינו תלוי בבחירתם אלא בבחירתו של הקב"ה. ולכן אינם יכולים לשנות את זה במעשים רעים. מ"ד- הנביא מדגיש בצורה תיאורית את האבסורד של האלילות, שהאנשים בדורו כ"כ שקעו בזה, עד שזרקו את שכלם. - ה' מדגיש לאורך כל הפרקים הללו שאין עוד מבלעדיו, כנגד התפיסה הרווחת שאמנם הוא עיקר והאלילים טפלים לו, אבל גם להם יש יכולת.

המהפך בנבואות ישעיהו!

הרב רואי מרגלית|כ"ד כסלו תש"פ

ל"ח- ל"ט- הנביא מתאר את האות כעניין בפני עצמו, ולא כבקשת המלך חזקיהו, וכן הנביא מזכיר את ענין האות שהיה בתקופת המלך אחז, ע"מ לשדר למלך שיש צורך באות ובחיבור חדש של העם לאלוקיו. מ'- הנביא ישעיהו הופך את סגנון נבואותיו לנוכח המצב. כאשר החורבן כבר בפתח, יש לדאוג לעם שלא ישברו באמונתם ויעזבו את דרך ה'. הנביא מודיע להם על גאולה באופק, וה' עימם גם בעת חורבן.

תפילת חיזקיהו - שיוני תפיסה בהנהגה

הרב רואי מרגלית|ט"ו כסלו תש"פ

ל"ה- הנביא מתאר גאולה אפשר לראות גם במובן הפשוט, שיקרו ניסים וירפאו חולים. ל"ו- ל"ז - חזקיהו המלך משנה גישה ובא להתפלל לה'.

מבחן

ספר ישעיה