בעל קרי
|
מי שיצאה ממנו שכבת זרע. כתוב בתורה (דברים כג, יא): "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה", ופירשו חכמים שכוונת הכתוב לאדם שיצאה ממנו שכבת זרע, שהוא טמא, כמפורש בתורה (ויקרא טו, טז): "ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב". מכאן קראו חכמים לשכבת זרע בשם "קרי", ולאיש שיצא ממנו הזרע בשם "בעל קרי", בין שיצא ממנו תוך כדי שינה ובין שיצא ממנו בהקיץ, לרצונו או לאונסו, בין שלא בדרך תשמיש ובין בדרך תשמיש; ולא נאמר "מקרה לילה", אלא משום שדיבר הכתוב בהווה - במקרה המצוי והרגיל. בברייתא (ב"ק פב, א) שנינו: "עזרא תיקן טבילה לבעלי קרי", כלומר שאמנם מן התורה מותר לבעל קרי לעסוק בתורה בעודו בטומאתו כדין כל הטמאים, אבל עזרא ובית דינו הוציאוהו מכלל שאר הטמאים ותיקנו שלא יקרא בעל קרי בדברי תורה עד שיטבול. ולא מפני טומאה וטהרה תיקנו תקנה זו[1], אלא כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים[2]. ברם, בגמרא מובא, שבטלה תקנת עזרא, ונהגו העולם לסמוך על רבי יהודה בן בתירא שאמר: "אין דברי תורה מקבלים טומאה, שנאמר (ירמיהו כג, כט): הלא כה דברי כאש נאום ה' - מה אש אינה מקבלת טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה". וכן כותב הרמב"ם (בסוף הלכות קריאת שמע): "הואיל ולא פשטה תקנה זו בכל ישראל ולא היה כוח ברוב הציבור לעמוד בה, לפיכך בטלה. וכבר נהגו כל ישראל לקרות בתורה ולקרות קריאת שמע, והן בעלי קרי, לפי שאין דברי תורה מקבלים טומאה, אלא עומדים בטהרתן לעולם".
הערות שוליים[edit]
- ↑ . ולכן בעל קרי שיש עליו טומאה יותר חמורה, כגון טומאת זיבה וכדומה, אף על פי שהטבילה משום קרי אינה מטהרת אותו מטומאתו, מכל מקום צריך הוא טבילה מתקנת עזרא, וכל עוד שלא טבל אסור לו לעסוק בדברי תורה ובתפלה; ואילו לאחר שטבל, אף שעדיין טמא הוא מחמת הטומאה האחרת, הרי הוא מותר בדברי תורה ובתפילה, שלא תוקנה תקנת עזרא אלא לבעלי קרי בלבד, ולא משום טומאה וטהרה אלא מטעמים אחרים.
- ↑ . ויש אומרים שלא התקינו טבילה זו אלא מפני ביטול תורה, שאם יהיה מותר בלא טבילה אף הוא אומר אלך ואעשה צרכי ואחר כך אשנה, ומתוך שהוא אסור ללמוד בלא טבילה מונע עצמו מתשמיש ובא ושונה כל צרכו. ויש שלמדו איסור בעל קרי בדברי תורה מהכתוב (דברים ד, ט-י): "והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחרב", מה בחורב בעלי קרי אסורים, שהרי הזהירה תורה: "אל תגשו אל אשה", אף כאן בעלי קרי אסורים.
טומאה וטהרה | ||
---|---|---|
דרגות הטומאה: | אבי אבות הטומאה - אב הטומאה - ולד הטומאה - ראשון לטומאה - שני לטומאה - שלישי ורביעי לטומאה | |
דרכי היטמאות: | אוהל - מגע - משא - היסט - מדרס | |
דברים המטמאים על פי התורה: | מת - נבלה - נבלת עוף טהור - נבלת השרץ - בעל קרי - נידה - זבה - יולדת - זב - מצורע - צרעת הבתים | |
דברים המטמאים על פי חכמים: | ארץ העמים - טומאת ידיים - בית הפרס - טומאת גויים | |
דברים הנטמאים: | אדם - כלים (כלי מתכות, כלי עץ וכלי חרס) - אוכלים - משקין | |
נידה: | הפסק טהרה - חומרא דרבי זירא - כתם - עקרות הלכתית - פרישה סמוך לווסת - שבעה נקיים | |
אחרים: | טומאת מקדש וקדשיו - הכשר לקבל טומאה - טומאה רצוצה - טומאה הותרה בציבור | |
היטהרות: | טבילה - פרה אדומה - מקווה - חציצה - טבול יום - מחוסר כיפורים | |
מסכתות בסדר טהרות: | כלים - אהלות - נגעים - פרה - טהרות - מקוואות - נידה - מכשירין - זבים - טבול יום - ידיים - עוקצים |