טומאת שרץ

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת שרץ היא טומאה החלה על פגרים של שמונה בעלי חיים ממשפחת המכרסמים וממשפחת הלטאות: "החולד והעכבר והצב[1] למינהו. והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת"[2]. השרצים מטמאים את הנוגע בנבלתם, טומאה הנמשכת יום אחד בלבד (טומאת ערב), אך לא מטמאים את הנושא את הפגר כאשר אינו נוגע בו[3]. כדי שטומאה זו תחול, על פגר השרץ להיות בשיעור של לפחות פרי העדשה[4] (שיעור קטן יותר מכזית שנקבע לטומאת אדם מת או נבלת בעלי חיים).

שאר בעלי החיים הקטנים, כגון צפרדע, נחש, זבוב וכדומה - אין נבלתם מטמאת כלל[5]. גם דגים ושאר בעלי החיים הימיים אינם מטמאים (אם הכינו את הדגים לאכילה - הם יכולים לקבל טומאה ככל מזון[6], ברמת טומאה קלה יותר מטומאת נבלה של בעלי חיים, ראו להלן: דרגות הטומאה).


הערות שוליים

  1. לא מדובר על בעל החיים שיש לו שריון, הקרוי כיום "צב", אלא על סוג של לטאה. רמב"ם בהקדמתו לסדר טהרות.
  2. ויקרא יא, כט-ל. לזיהוי שרצים אלו ראו דעת מקרא שם, ובספר 'שיחת חולין' על מסכת חולין, עמ' תקכח-תקלא.
  3. משנה מסכת כלים פרק א משנה א
  4. משנה מסכת טהרות פרק ג משנה ד
  5. משנה מסכת טהרות פרק ה משנה א: "השרץ והצפרדע...". תלמוד בבלי מסכת ערובין דף יג עמוד ב: "נחש שממית ומרבה טומאה - טהור". רמב"ם, הלכות שאר אבות הטומאות פרק ד הלכה יד.
  6. משנה מסכת עוקצין פרק ג משנה ח