הרב משה קליערס

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה קליערס
Rav kliers.jpg
מרבני טבריה
תאריך לידה ז' באדר תרל"ו
תאריך פטירה כ"ג בשבט תרצ"ד
מקום פעילות טבריה

הרב משה קליערס היה רבה של טבריה וראש ישיבת 'אור תורה' בעיר.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בצפת בז' באדר תרל"ו לר' מאיר קליערס, בן למשפחה מחסידי סלונים שעלתה מאוקראינה בעליית תלמידי הבעל שם טוב. מצעירותו התבלט בהתמדה וזיכרון מופלאים, וכן במידותיו ובענוותנותו. בשנת תרמ"ט היה ידוע בין הרבנים שהתנגדו להיתר המכירה. בשנת תרנ"ט הוצע לו לקבל את משרת רב קהילת האשכנזים בטבריה, והוא היסס תחילה. הוא נסע לאירופה להתייעץ עם רבי שמואל ויינברג, האדמו"ר מסלונים, בעל 'דברי שמואל'. באותה הזדמנות ביקר גם את האדר"ת ואת רבי חיים מבריסק, מהם נסמך. שלושת החכמים הללו עודדוהו לקבל את משרת הרבנות בטבריה. הוא שב לארץ והחל לכהן כרב קהילת האשכנזים בעיר. מיד עם תחילת כהונתו ייסד את ישיבת אור תורה בעיר, על יד ציון קברו של רבי מאיר בעל הנס. תלמידי הישיבה היו נשארים בישיבה בכל ימות השבוע, וחוזרים לבתיהם רק בשבתות, על מנת שעול המשפחה לא יהיה תלוי בצווארם, ואף הוא נהג כך. כמו כן, הסתפק במועט וחי בסגפנות, ומשכורתו היתה דלה מאד. השיקע מרץ וכסף רב לפיתוח הישיבה. שמו יצא למרחוק כבקיא ומומחה במצוות התלויות בארץ. בישיבתו נהגו ללמוד את סדר זרעים, על מנת שתלמידיו גם יהיו בקיאים בהלכות אלו ויוכלו להורות בהן.

הרב קליערס עמד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים, בהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והם העריכו זה את זה ביותר. עם זאת, התנגד ביותר לציונות ולציונות הדתית (אותה ראה כ"גשר" המגשר על התהום הפעורה בין הציונים החילונים לבין החרדים). הוא ראה בציונות ובציונות הדתית סכנה שיש להתגונן מפניה. עם זאת, השתתף יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים ב"מסע המושבות" לחיזוק הדת במושבות ובקיבוצים.

מלחמת העולם הראשונה המיטה על טבריה קשיים רבים. השלטונות העותמאניים הכריחו את יושבי העיר לקבל על עצמם אזרחות עותומאנית. התושבים שחששו כי אם יהיו נתינים עותמאניים יגויסו לצבא ויוטלו עליהם קנסות. אלו שסירבו להיות נתינים עותמאניים נידונו לגירוש ולהחרמת נכסיהם. כשני שלישים מיהודי העיר עזבו, התרומות פסקו והישיבה נסגרה. בפסח תרע"ז גורשו יהודים רבים מיפו ומתל אביב. כ-3000 פליטים מערים אלו הגיעו לטבריה וסביבתה, והתיישבו בסוכות עראיות על שפת הכנרת. הרב קליערס פעל ככל יכולתו לעזור להם, ונעזר לשם כך בראש העיר של ת"א מאיר דיזנגוף. לאחר המלחמה פעל לשיקום יהודי העיר ולחידוש פעילות הישיבה.

נפטר בכ"ג בשבט תרצ"ד ונקבר בבית הקברות בטבריה.

ספריו[עריכה]

  • תורת הארץ- על ההלכות התלויות בארץ. הרב קליערס תכנן לכתוב סדרה בת עשרה כרכים, אולם הוא הספיק להוציא לאור רק כרך אחד. וכרך שני יצא לאור מכת"י ע"י בנו, ספר זה מהווה ספר יסוד בהלכות אלו.
  • טבור הארץ- תולדות העיר טבריה
  • מורשת משה -שו"ת. יצא ע"י בניו בשנת תש"ל.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, דמויות הוד - סדרה א' : עולי ובוני ארץ הקודש, הוצאת "נצח", בני ברק תשכ"ז, פרק י'
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ד', בני ברק תשמ"ז, עמ' ט'-ל"ז
  • עודד אבישר, ספר טבריה : עיר כינרות ויישובה בראי הדורות, הוצאת "כתר", ירושלים תשל"ג, עמוד 310

קישורים חיצוניים[עריכה]