פרשני:בבלי:בכורות נ א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

בכורות נ א

חברותא[edit]


רבי יוחנן אומר: דינרא הדריינא (דינר זהב שטבוע במטבע של אדריינוס קיסר) או דינר טריינא (במטבע של טריינוס קיסר) דשייפא (ישן ביותר, ונישוף שם המלך מחמת יושנו), דמזבנא דינרים אלו בעשרים וחמשה זוזי (דינר כסף צורי) - דל מינייהו דדינרי זהב אלו שתותא (שישית), ואינך, הנותר מאותו דינר לאחר הפחתת השתות, זהו השיעור לפדיון הבן.
ומקשינן: הני הנותרים לאחר ניכוי השתות, עשרים וחד זוז נכי דנקא (פחות ששית) הוי! שהרי דינר הזהב כולו יש בו עשרים וחמשה זוז. ושתות מעשרים וחמשה זוז הם ארבעה זוז ושתות. נמצא שאחר ניכוי שתות ממנו נותרו עשרים ואחד זוז פחות שתות. והרי לפדיון הבן סגי בה' סלעים שהם עשרים זוז, שהסלע הוא ארבעה זוז.
ומשנינן: אלא דל שתותא מדינר הזהב ועוד זוזא, והנך הנותרים הוי שיעור לפדיון הבן.
ושוב מקשינן: ואכתי קשיא, דהא לאחר ניכוי הזוז רק עשרים זוזי נכי דנקא (פחות שישית) הוי! והא בעינן עשרים זוז.
ומשנינן: אלא דל קודם זוזא מדינר הזהב. ונותרו עשרים וארבעה זוז. ואחר כך דל עוד שתותא מעשרים וארבעה הנותרים, שהיא ארבעה זוז. נמצא בהנך שנותרו שיעור לפדיון הבן בדיוק.
דהשתא הוי להו עשרין מתקלי (דינרים) במתקלי (במשקל) דינרא צורי. דאינון עשרין ותמניא זוזי ופלגי ועוד פלגא דדנקא! כלומר, עשרים דינר צורי שוים לעשרים ושמונה וחצי דינרים ערבים ועוד פונדיון (חצי שישית של דינר).
אמר רבא: סילעים (סלעים, שהם שקלי הקדש) דאורייתא - תלתא דינרים ותילתא הוי כל סלע. דהא כתיב "עשרים גרה השקל". ומתרגמינן "עשרין מעין". ותניא: שש מעה כסף הן דינר! נמצא השקל שוה לשלשה דינרים ושליש.
מיתיבי: המקדיש שדהו בשעה שהיובל נוהג, פודה כל בית זרע חומר שעורים ממנו בחמישים שקל כסף. וחשבון זה הוא כשהקדישה בשנה הראשונה של היובל, שאינה יוצאת מידי הקדש אלא ליובל הבא. נמצא שהקדישה לארבעים ותשע שנים. אבל אם הקדישה שתיים או שלש שנים לפני היובל נותן לפדיונה סלע ופונדיון לכל שנה שנותרה עד שתצא ביובל. נמצא שערך הפדיון למ"ט שנים הוא מ"ט סלעים ומ"ט פונדיונים.
וקתני עלה בתורת כהנים: והלא סלע של קדש ארבעים ושמונה פונדיון (שהסלע ארבעה דינרים והדינר שש מעות והמעה שני פונדיונים) , ופדיון של מ"ט שנים הוא חמישים סלעים. ולפי החשבון האמור של סלע ופונדיון לשנה נמצא פדיון של מ"ט שנים מ"ט סלעים ומ"ט פונדיונים, פונדיון אחד עודף על חמישים סלעים. פונדיון זה מה טיבו? הריהו קילבון (הכרע) לפרוטרוט! שיהיה לפדיון כל שנה בפני עצמה תוספת של חלק אחד ממ"ט בפונדיון להכרע על שיעור הפדיון, שלא יהיה מצומצם בדיוק.
ומכל מקום קשיא, דהא קתני שהסלע הוא מ"ח פונדיון. ושני פונדיונים הם מעה. ומאחר ששני פונדיונים הם מעה ושש מעות הן דינר, נמצא שהדינר שוה לי"ב פונדיונים. וסלע שהוא מ"ח פונדיונים הריהו ארבעה דינרים. ואיך אמרת שהסלע הוא שלשה דינרים ושליש?
ומשנינן: הא דקתני שהסלע הוא מ"ח פונדיונים, היינו לבתר דאוסיפו עילוייהו. שהוסיפו על שיעור שקל הקדש שתות (מלבר שהוא חומש מלגו), ועשאוהו עשרים וארבעה מעות כמדת סלע צורי.
וכדתניא: "עשרים גרה יהיה השקל". למדנו לשקל שהוא עשרים גרה (מעה) . ומנין שאם רצה להוסיף על שיעורו יוסיף? תלמוד לומר: "יהיה". שיכולה להיות בו עוד הויה אחרת.
יכול אף יפחות משיעורו? תלמוד לומר: "עשרים גרה הוא". משמע דוקא "עשרים" ולא פחות.
רב אשי שדר ליה שבסר זוזי לרב אחא בריה דרבינא, דכהן הוי, בשביל פדיון הבן. ושלח ליה רב אשי: לישדר לי מר בחזרה תילתא (שליש) זוזא יתירתא דאיכא עילוייהו דה' סלעים! וכדרבא דאמר לעיל דסלע דאורייתא שוה לשלשה זוזים ושליש. הרי דחמשה סלעים עולים לששה עשר זוז ושני שליש. ואם כן נתתי לך שליש זוז יותר מהשיעור.
שלח ליה רב אחא לרב אשי: אדרבה, לא די שלא נתת יותר מדאי אלא עדיין יש לך להוסיף. ולישדר לי מר עוד תלתא זוזי אחריני! דהא אוסיפו עילוייהו על הסלעים של תורה שתות. ועתה שיעור חמש סלעים הוא עשרים זוז.
אמר רבי חנינא: כל "כסף" האמור בתורה סתם - הריהו סלע! וסתם "כסף" האמור בנביאים - הריהו ליטרין! (מנים. והמנה עשרים וחמשה סלעים). וסתם "כסף" דאמור בכתובים - הריהו קינטרין! והוא מטבע של מאה סלעים. חוץ מן כספו של עפרון שקבל מאברהם בעבור מערת המכפלה. שאף על פי שהוא כתוב בתורה בלשון "כסף" סתם - קינטרין היה. דהא כתיב "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". דמשמע דבכל מקום דאיכא סוחרים מקבלים אותו בתורת שקלים. והיינו דוקא קינטרין. דהא איכא דוכתא דקרו לקינטרא, תיקלא. אבל סלעים וליטרין אין נקראים שם בשם שקלים.
אמר רבי אושעיא: בקשו חכמים לגנוז כל כסף וזהב שבעולם ולאוסרו בהנאה, מפני כספה וזהבה של הלשכה שבירושלים! והוא של הקדש ואסור לזרים. וכשלקחוהו עובדי כוכבים ערבוהו עם זהבם. נמצא דכל כסף וזהב שבעולם ספק הקדש הוא ואסור בהנאה. עד שמצאו לו מקרא מן התורה להתירו. שנאמר "ובאו בה פריצים וחללוה"! ודרשינן, כיון שבאו פריצים ונטלוהו נפק הכסף לחולין.
ומקשינן: ואמאי בקשו לאסור כל כסף וזהב דבעולם, והא אף אי נימא דכסף הלשכה בקדושתו קיימא, וכי הויא כסף ירושלים רובא דכסף דעלמא? והלא אינו אלא מיעוטא. וזיל בתר רובא בכל כסף שבעולם לומר דלאו מירושלים הוא.
אלא אמר אביי: בקשו לגנוז דינרא הדריינא (של אדרינוס) ודינרא טורייאנא (של טריינוס) דשייאפא (שנישוף מחמת יושנו), מפני טבעה של ירושלים! שכל אלו היו ממטבעות ירושלים ורובן באות מירושלים. עד שמצאו לו מקרא מן התורה שנאמר "ובאו בה פריצים וחללוה".


דרשני המקוצר[edit]

מסכת בכורות בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א |