שאילת גשמים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

שאילת גשמים היא אחת מהתוספות הנאמרת בברכת השנים החל מליל ז' בחשוון ועד תפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח. בנוסח ספרד ואשכנז נהוג להוסיף את המילים "ותן טל ומטר" ובנוסח עדות המזרח נהוג לשנות את הברכה כולה, כך שבימות החורף אומרים "ברך עלינו", ובימות הקיץ אומרים "ברכנו".

מקור[edit]

המשנה תענית ד ב מביאה מחלוקת מחלוקת לגבי הזמן בו מתחילים לשאול את הגשמים: "בשלושה במרחשוון שואלים את הגשמים; רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמישה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". השולחן ערוך פסק כשיטת רבן גמליאל שעלינו להתחשב בעולי הרגל של סוכות ולבקש גשמים רק מז' במרחשוון, ואף בימינו כשאין עולי רגלים אנו עדיין מאחרים את בקשת הגשמים משום שבמהרה יבנה המקדש.

מדוע אין מפסיקים שאילת גשמים מוקדם יותר[edit]

כמובא לעיל, לשיטת רבן גמליאל שואלין את הגשמים חמישה עשר יום אחר חג סוכות, כדי שעולי הרגלים יספיקו להגיע לנהר פרת בלי שירד עליהם גשם בדרך. אך למרות שבסוכות אנו מאחרים את בקשת הגשמים מפני עולי הרגלים, בפסח לא נראה שקיימת אותה התחשבות. במשנה מבואר כי מפסיקים לשאול את הגשמים בתפילות החג הראשון של פסח, על אף ששבועיים קודם חג הפסח כבר מתחילים להגיע עולי הרגלים. האחרונים התקשו מדוע אנו מחכים עם בקשת הגשמים בסוכות על מנת שלא להפריע לעולי הרגלים לחזור לביתם, אך לא מפסיקים לבקש 15 יום לפני פסח בשביל שיוכלו להגיע לבית המקדש ללא גשמים?

לא מונעים את השפע[edit]

הרב שלמה זלמן אוירבך תירץ כי למרות שאנו מאחרים לבקש את הגשמים, אין אנו רוצים להפסיק את השפע. לדבריו, ניתן לדחות את ירידת הגשמים לצורך עולי הרגלים, אך לאחר שכבר התחיל לרדת עלינו שפע הגשמים אין אנו רוצים לבקש מהקב"ה למנוע שפע זה.

עולי הרגל כבר מוכנים[edit]

הרב חיים קנייבסקי מתרץ כי ההבדל בין פסח לסוכות נעוץ במוכנות עולי הרגל לחורף. בעוד עולי הרגלים החוזרים בסוכות מבית המקדש הגיעו בבגדי קיץ ועלולים להיפגע מהגשמים, עולי הרגל בפסח מגיעים כבר מצוידים בבגדי חורף והגשמים לא יפגעו בהם יתר על המידה. באופן דומה, יש האומרים שבעוד בסוכות הדרכים נוחות להליכה ולכן אנו מאחרים את הגשמים על מנת שלא יתקלקלו, בפסח אין צורך לעצור את הגשמים משום שהדרכים ממילא הרוסות.

נהר פרת ממילא מלא[edit]

רש"י על המשנה מפרש שהסיבה שאנו מחכים חמישה עשר יום היא על מנת שנהר פרת לא יתמלא והעולים יוכלו לעבור אותו ולחזור לבתיהם. לפי פירושו ניתן לתרץ שבפסח מכיוון שהנהר ממילא מלא במי הגשמים אין תועלת בכך שנמנע מלבקש על ירידת הגשמים והדבר לא יעזור לעולי הרגלים.

לקריאה נוספת[edit]

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים