רבי יום טוב בן אברהם אשבילי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(15 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (היינו מהעיר סיביליה), הוא הריטב, נולד בערך בשנת ה"א י' (1250) בסרגוסה שבספרד ונפטר שם בשנת ה"א פ' (1320) בקירוב.  
'''רבי יום טוב בן אברהם אל אשׂבילי'''<ref>משמעות השם '''אשׂבילי''' היא: מהעיר סביליה</ref> ('''הריטב"א''') היה מגדולי חכמי ישראל בספרד בתקופת ה[[ראשונים]]. נודע בעיקר בזכות חידושיו על מסכתות הש"ס. תלמידם של ה[[רשב]] וה[[רא"ה]]. 
 
==תולדות חייו==
הוא למד את תורתו בברצלונה מהראומהרשב"א, גדולי תלמידיו של הרמב"ן.  
נולד בערך בשנת י' בסרגוסה שבספרד. למד בברצלונה מפי הרשב"א והרא"ה, גדולי תלמידיו של ה[[רמב]]. שימש כרב בסרגוסה ובסביליה, ושאלות הלכתיות רבות הופנו אליו ואל בית דינו. נפטר בשנת הפ' בקירוב.  
 
ר' יו"ט שימש כרב בסרגוסה ובסיביליה, ואליו ואל בית דינו פנו רבים בשאלות הלכה. קובץ מתשובותיו יצא לאור בידי הרב יוסף קאפח מכת"י שהיה ברשותו, בירושלים תשי"ט.
 
חידושיו לש"ס ידועים ונלמדים בעיון רב עד היום.
 
הריטבכתב גם את ספר הזכרון, להגן על שיטותיו של הרמב"ם בספרו מורה נבוכים מפני טענות הרמב"ן עליהן בפירושו לתורה.  
 
==חידושיו על הש"ס==
==חידושיו על הש"ס==
הריטב"א נודע בעיקר בזכות חידושיו על מסכתות רבות בש"ס. בידינו היום מצויים חידושי הריטב"א על מסכתות [[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת ברכות|ברכות]] [[מסכת ביצה|ביצה]], [[מסכת גיטין|גיטין]]<ref>החידושים שהודפסו תחת שמו על מסכת גיטין הם ככל הנראה של [[רבי קרשקש וידאל]]. חידושיו למסכת גיטין יצאו מכת"י וצורפו לחידושי רבנו קרשקש וידאל במהדורת [[מוסד הרב קוק]])</ref>, [[מסכת חולין|חולין]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת יומא|יומא]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת מגילה|מגילה]], [[מסכת מועד קטן|מועד קטן]], [[מסכת מכות|מכות]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת נדה|נדה]], [[מסכת סוכה|סוכה]], [[מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]], [[מסכת עירובין|עירובין]], [[מסכת פסחים|פסחים]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]], [[מסכת שבועות|שבועות]], [[מסכת שבת|שבת]] ו[[מסכת תענית|תענית]].


בידינו מצויים חידושי הריטבעל המסכתות הבאות (מסודר על פי האלף בית): בבא בתרא, בבא מציעא, ביצה, גיטין, חולין, יבמות, יומא, כתובות, מגילה, מועד קטן, מכות, נידה, סוכה, עבודה זרה, עירובין, פסחים, קידושין, ר, שבועות, שבת, תענית.  
חידושיו דומים בסגנונם ובשיטתם לחידושיהם של רבותיו הרשבוהראושל רבם הרמב"ן.  
===פירושים שיוחסו לו===


===סגנונו===
חידושי הריטב"א על מסכת גיטין אינם של הריטב"א אלא של [[רבנו קרשקש וידאל]]. במהדורת "מוסד הרב קוק" הודפסו פירושי הריטב"א על גיטין מכתב יד, ולצדם פירושי רבנו קרשקש שיוחסו לריטב"א.


חידושי הריטב"א כתובים בצורה של הערות ושאלות על הגמרא ותירוצים עליהם. הריטבדומה מאוד בסגנון כתיבתו ובדעותיו למוריו הרא"ה והרשב"א וכן רבם הרמב"ן. נוהגים לקרוא לקבוצת הראשונים הזאת (ועוד כמה יחד איתם) "הראשונים הספרדים" או "בית מדרשו של הרמב"ן".
כמו כן, חלקים מחידושי הריטב"א המודפסים על מסכת בבא מציעא אינם מהריטב. במהדורת "מוסד הרב קוק" הודפסו חידושיו המקוריים,  לצד החידושים שיוחסו לו (עד דף יב בלבד), וכיום גם במהדורות רגילות רבות מודפסים החידושים המקוריים לצד החידושים המיוחסים.  


===פירושים שיוחסו לו===
על מסכת קידושין קיימת "מהדורה בתרא" שנכתבה על ידי הריטב"א עצמו, ויצאה לאור לראשונה במהדורת "מוסד הרב קוק".


חלק מחידושי הריטב"א על מסכת גיטין במהדורה הישנה אינם של הריטב"א אלא של רבי חסדאי קרשקש. במהדורה של מוסד הרב קוק הופרדו פירושי הריטב"א מחידושי רבי חסדאי ובכל אחד משני הכרכים של מסכת גיטין במהדורה זו יש חלוקה של הספר לשני חלקים -עבור שני הפירושים הנ"ל.
==חיבורים נוספים==
* '''[[שו"ת]] הריטב"א'''- תשובותיו בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יוסף קאפח]] בשנת תשי"ט.
* '''ספר הזכרון'''- חיבור הגנה על שיטת ה[[רמב"ם]] בספר [[מורה הנבוכים]] מפני טענותיו של הרמב"ן בפירושו לתורה.  
* פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן (הודפסו לצד הלכות הרי"ף על מסכת נדרים בדפוס וילנא).
* '''הלכות ברכות'''
* פירוש על [[הגדה של פסח]]
* כפי הנראה חיבר גם ספר דרשות שלא מצוי בידינו כיום.  


חידושי הריטב"א למסכת בבא מציעא הם לפחות בחלקם אינם שלו ונמצאו חידושים שכן שלו. במהדורת מוסד הרב קוק יש רק את חידושי הריטב"א החדשים ומחידושי הריטב"א המיוחסים יש רק עד דף יב. במהדורות אחרות אפשר למצוא את כל חידושי הריטב"א המיוחסים ובחלקם אין את חידושי הריטב"א האמיתיים.
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5010|מספר שנים=80}}


==היחס אליו בפסיקת הלכה==
הריטב"א הוא אחד הראשונים החשובים אם כי לא מהחשובים ביותר לענין פסיקת הלכה. לפניו באים הרמב"ם הרי"ף והרא"ש שמרן הבית יוסף הגדיר כשלושת עמודי ההוראה, הרמב"ן הרשב"א. לעומת זאת הוא נחשב יותר מראשונים כמו הכלבו, הארחות חיים, הריב"ש ועוד.


{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יום טוב ב"ר אברהם אשבילי}}
[[קטגוריה: ראשונים]]
[[קטגוריה: ראשונים]]
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:חכמי ספרד]]
[[קטגוריה:תלמידי הרשב"א]]

גרסה אחרונה מ־15:40, 20 בפברואר 2015

רבי יום טוב בן אברהם אל אשׂבילי[1] (הריטב"א) היה מגדולי חכמי ישראל בספרד בתקופת הראשונים. נודע בעיקר בזכות חידושיו על מסכתות הש"ס. תלמידם של הרשב"א והרא"ה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בערך בשנת י' בסרגוסה שבספרד. למד בברצלונה מפי הרשב"א והרא"ה, גדולי תלמידיו של הרמב"ן. שימש כרב בסרגוסה ובסביליה, ושאלות הלכתיות רבות הופנו אליו ואל בית דינו. נפטר בשנת ה"א פ' בקירוב.

חידושיו על הש"ס[עריכה]

הריטב"א נודע בעיקר בזכות חידושיו על מסכתות רבות בש"ס. בידינו היום מצויים חידושי הריטב"א על מסכתות בבא בתרא, בבא מציעא, ברכות ביצה, גיטין[2], חולין, יבמות, יומא, כתובות, מגילה, מועד קטן, מכות, נדרים, נדה, סוכה, עבודה זרה, עירובין, פסחים, קידושין, ראש השנה, שבועות, שבת ותענית.

חידושיו דומים בסגנונם ובשיטתם לחידושיהם של רבותיו הרשב"א והרא"ה ושל רבם הרמב"ן.

פירושים שיוחסו לו[עריכה]

חידושי הריטב"א על מסכת גיטין אינם של הריטב"א אלא של רבנו קרשקש וידאל. במהדורת "מוסד הרב קוק" הודפסו פירושי הריטב"א על גיטין מכתב יד, ולצדם פירושי רבנו קרשקש שיוחסו לריטב"א.

כמו כן, חלקים מחידושי הריטב"א המודפסים על מסכת בבא מציעא אינם מהריטב"א. במהדורת "מוסד הרב קוק" הודפסו חידושיו המקוריים, לצד החידושים שיוחסו לו (עד דף יב בלבד), וכיום גם במהדורות רגילות רבות מודפסים החידושים המקוריים לצד החידושים המיוחסים.

על מסכת קידושין קיימת "מהדורה בתרא" שנכתבה על ידי הריטב"א עצמו, ויצאה לאור לראשונה במהדורת "מוסד הרב קוק".

חיבורים נוספים[עריכה]

  • שו"ת הריטב"א- תשובותיו בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי הרב יוסף קאפח בשנת תשי"ט.
  • ספר הזכרון- חיבור הגנה על שיטת הרמב"ם בספר מורה הנבוכים מפני טענותיו של הרמב"ן בפירושו לתורה.
  • פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן (הודפסו לצד הלכות הרי"ף על מסכת נדרים בדפוס וילנא).
  • הלכות ברכות
  • פירוש על הגדה של פסח
  • כפי הנראה חיבר גם ספר דרשות שלא מצוי בידינו כיום.
תקופת חייו של רבי יום טוב בן אברהם אשבילי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערות שוליים

  1. משמעות השם אשׂבילי היא: מהעיר סביליה
  2. החידושים שהודפסו תחת שמו על מסכת גיטין הם ככל הנראה של רבי קרשקש וידאל. חידושיו למסכת גיטין יצאו מכת"י וצורפו לחידושי רבנו קרשקש וידאל במהדורת מוסד הרב קוק)