עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:חיבוט ערבה}}}}... <br /> | ||
[[ | [[חיבוט ערבה|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} | ||
גרסה מ־10:33, 8 באוקטובר 2020
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
כבוד חכמים
הגדרה - המצוה לכבד את חכמי התורה תלמידי חכמים, מצות עשה מן התורה לכבדם ולהדרם (ראה ערך קימה והידור, ושם על גדר ההידור. ספר... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
הלכה (ד) - כללי ההלכה במחלוקת האמוראים
הגדרה - קביעת ההלכה במחלוקת בין האמוראים השונים כמה כללי הלכה במחלוקת של אמוראים נאמרו בתלמוד, ויותר מהם בגאונים ובראשונים. בתלמוד...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
כל ארץ ישראל רשות היחיד? ארץ ישראל מוקפת מחיצות משלוש רוחות. מצפון ומזרח ישנה גדר מערכת רציפה וממערב ישנו הים התיכון, ששיפוע הקרקעית שלו נחשב כמחיצה. לכאורה, לפי זה, מדאורייתא כולה רשות היחיד, ואיסור הטלטול, גם בערים הגדולות שבה, לכל היותר מדרבנן. אלא שאמרו בגמרא עירובין כב א שלא יתכן לומר שארץ ישראל כולה רשות היחיד מפני היקף מחיצות טבעיות שיש לה, שאם כן, כל העולם כולו מוקף אוקיינוס, ולא תהיה רשות רבים מן התורה כלל. אלא ודאי מחיצות אלו בטלות, ומן התורה אינן נחשבות מחיצות. |
| פרשת השבוע |
|
פרשת וזאת הברכה היא הפרשה האחרונה בחומש דברים ובתורה בכלל, בניגוד לפרשות אחרות היא לא נקראת בשבת אלא בשמחת תורה. בפרשה זו נאמרת הברכה אשר ברך משה כל אחד משבטי ישראל לפני מותו. לפ... |
| דבר בעתו |
|
חיבוט ערבה הוא המנהג לחבוט ערבה זכר למקדש ביום הושענא רבה, היום האחרון של חג סוכות בזמן שבית המקדש היה קיים, היו זוקפים ענפי ערבה גבוהים בצידי המזבח כך שיהיה ראשם כפוף על המזבח ותוקעים ומר... |



























