עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בוויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
שלום על ישראל
בית הכנסת שלום על ישראל ביריחו ''' שלום על ישראל הינו בית הכנסת העתיק של יריחו. בית כנסת זה התגלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1936 על... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
יעוד
הגדרה - קידושי אמה העבריה לאדונה או לבנו יעוד בהלכה אמור באמה-העבריה (ראה ערכו) ישראל קטנה שנמכרה לשפחות לישראל, שאם...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
ח
הגדרה - האות השמינית מכ"ב אותיות של אלף-בית צורת אות ח מהאל"ף-בי"ת שבכתב אשורי (ראה ערכו) בכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזה (ראה ערך אותיות...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
העומד בשעת יציאת הנשמה על אף שמעיקר הדין העומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע[1], לא נהגו העולם כן.[2] אחד הטעמים שהובאו למנהג הוא שהמתים מוחלים על כבודם כדי שיעמדו אחרים ביציאת נשמתם ולא יחששו לבגדיהם. יש מי שכתב, שמכל מקום יש לעמוד בחרדת הקודש, ולומר פסוקי קבלת עול מלכות שמיים. [3]; |
| פרשת השבוע |
|
פרשת עקב היא הפרשה השלישית בחומש דברים. בפרשה ממשיך משה את נאומו, ומשלב בתוכו את יסודות הגמול והעונש יחד עם סיפור חטאי עם ישראל במדבר. בסוף הפרשה כתובה גם הפרשה השניה מקריאת שמע.... |
| דבר בעתו |
|
אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן. חודש אלול תמיד בן 29 יום.
מנהגי החודשסליחות
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות. ימי חודש ... |
- ↑ שו"ע יו"ד שמ ה.
- ↑ שולחן גבוה על יו"ד סי' שמ סקט"ו, ובמקורות שציין שם; כף החיים סי' תקמז סקכ"ה.
- ↑ שו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' פד אות ו.