עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
 |
 |
 |
 |
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
פילוסופיה
תחום אקדמי העוסק בפיתוח חכמת העולם באמצעות היגיון ובחקירה שכלתנית של שאלות הנוגעות לטבע האדם וסביבתו. משמעות המונח היא "אהבת החוכמה... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אכילת מעשר שני
הגדרה - מצות אכילת מעשר-שני (ראה ערכו), ואיסור אכילתו שלא כמצותו. מצות עשה מן התורה לאכול מעשר שני בירושלים, שנאמר: וְאָכַלְתָּ...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
אין אדם מתפייס במומין
הגדרה - טבעו של אדם שאיננו רוצה לישא אשה ולקנות חפץ שיש בהם מומים חזקה זו משמשת הוכחה לברר אם הבעל שמצא מומים באשה אחר הנשואין ידע...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
אנו מתירים להתפלל עם העבריינים השערי תשובה כתב כי לפני כל נדרי אין אנו רק מתירים להתפלל עם העבריינים אלא גם מתירים אותם מעבריינותם כדי להתפלל איתם ולמעשה עוזרים להם לחזור בתשובה. בדומה לכך גם הרב קוק ראה בתוספת זו לא רק בקשה להתפלל יחד עם העבריינים אלא גם להתפלל עליהם. לדבריו "להתפלל עִם העבריינים אין פירושו רק להתפלל עמהם בצוותא חדא, אלא גם עליהם. להתפלל, כלומר: לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל כולו וישועתו". |
| פרשת השבוע |
|
פרשת בשלח היא הפרשה הרביעית בספר שמות. שמה בה שהמלה שבתחילת הפסוק הפותח את פרשה:"וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם" (). עיקרה של הפרשה הוא [[קריעת ים סו... |
| דבר בעתו |
|
ט"ו בשבט הוא התאריך הקובע לאיזו שנה משתייכים פירות האילן לגבי המצוות התלויות בארץ: מעשרות, ערלה ונטע רבעי.
[[קובץ:almond.jpg|400px|thumb|left|פריחת עץ השקד המתרחשת בסביבות ט"ו בשב... |