עמוד ראשי
|
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
מיזמים פעילים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר:
מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח- מיזם חדש!
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
חפשו ערכים בוויקישיבה:

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
| ערכים חדשים |
| ערך אקראי |
|
רבי משה דוד וואלי
רבי משה דוד וואלי הוא חכם ומקובל. בן דורו וחבר קרוב של רמח"ל. חיבר פירוש מקיף על התנ"ך, על דרך הקבלה. הפירוש פותח ועוסק בשאלות פשטניות... להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
|
אבוקה
הגדרה - אור הבא מחיבור של עצים או של נרות דולקים יחד, או אור חזק ממקור אחר. אבוקה בלשון חכמים הוא חבוקה, בחילוף א' בח', על שם העצים...להמשך הערך |
| ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
|
הזאה(לכפרה)
הגדרה - התזת דם או שמן של קרבן מאצבע הכהן, או מגוף בעל החי על - או נגד - מקום מסויים במקדש לכפרה ההזאה נבדלת מן הנתינה והזריקה והשפיכה...להמשך הערך |
| הידעת? |
|
העומד בשעת יציאת הנשמה על אף שמעיקר הדין העומד בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע[1], לא נהגו העולם כן.[2] אחד הטעמים שהובאו למנהג הוא שהמתים מוחלים על כבודם כדי שיעמדו אחרים ביציאת נשמתם ולא יחששו לבגדיהם. יש מי שכתב, שמכל מקום יש לעמוד בחרדת הקודש, ולומר פסוקי קבלת עול מלכות שמיים. [3]; |
| פרשת השבוע |
|
פרשת ואתחנן היא הפרשה השניה בספר דברים. בפרשה, ממשיך נאומו הארוך של משה וכלולה בו חזרה על עשרת הדיברות יחד עם פרשיות שמע ישראל ואזהרה לישראל על שמירת המצוות. תוכן הפרשה... |
| דבר בעתו |
|
ט"ו באב הוא יום שמחה המוזכר במגילת תענית ובגמרא. ישנן סיבות שונות לשמחה ביום זה, ובעקבות שמחת היום נהגו בזמן בית המקדש שהיו בנות ישראל היו יוצאות ומחוללות בכרמים ומזמנות עצמן לחיי חתונה.
==מקו... |



























