עמוד ראשי
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
פרוייקט אקראי:
<random>מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.
ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!
תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.
התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.
תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.
קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.</random>
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
בהמת שביעית
בהמה טהורה שנקנתה תמורת פירות שביעית או תמורת דמי שביעית. בהמת שביעית נחשבת לדמי שביעית, ולכן חלים עליה דיני קדושת שביעית. בגמרא מובאים... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
הכנסת אורחים
הגדרה - מצות קבלת אורחים והספקת צרכיהם הכנסת אורחים היא מכלל מצות גמילות-חסדים (ראה ערכו. שבת קכז ב, ורש"י ד"ה ה"ג... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
חרם
הגדרה - הרחקת אדם מן הציבור בתורת עונש או כאמצעי כפייה חרם במובן של הרחקה מן הציבור מכונה אף שמתא, והוא שם כולל לשני עניינים: נידוי...להמשך הערך |
הידעת? |
מתי החל לרדת המן ירד המן לפי (ספר שמות, ט"ז, י"ג-ט"ו) שנאמר:"וַיְהִי בָעֶרֶב וַתַּעַל הַשְּׂלָו וַתְּכַס אֶת-הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטָּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה.וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל-פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפֹר עַל-הָאָרֶץ.וַיִּרְאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו מָן הוּא כִּי לֹא יָדְעוּ מַה-הוּא וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן ה' לָכֶם לְאָכְלָה" לפי שיטת רבי יוסי (מסכת שבת, פ"ז) היה זה ביום ראשון. לפי זה מובן הפסוק:"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל-נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמשֶׁה" - יום שישי בשבוע וגם יום שישי לירידת המן לפי שיטת רבנן סדר עולם היה זה ביום שני. ביום זה תיקן משה רבינו את ברכת הזן לפי (מסכת ברכות,מ"ח, ב') שנאמר:"אמר רב נחמן: משה תקן לישראל ברכת "הזן" בשעה שירד להם מָן" |
פרשת השבוע |
פרשת בהעלותך היא הפרשה השלישית בחומש במדבר. הפטרת פרשת בהעלותך היא "נרות זכריה", הפותחת במילים "רני ושמחי בת ציון" (-<span style='color:#79... |
דבר בעתו |
ימי בין המצרים (נקראים גם שלושת השבועות) הינם... |