ברכת המינים

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

הברכה השתים עשרה בתפילת שמונה עשרה, שנתקנה על ידי שמואל הקטן לפי בקשתו של רבן גמליאל דיבנה, כנגד המינים שהצרו לישראל והסיתום לשוב מאחרי השם. יחד עם ברכה זו, ישנן בתפילת העמידה תשע עשרה ברכות, ואף על פי כן נשאר לה השם: "תפילת שמונה עשרה".

נוסחה[edit]

נתקנה כנגד ה"מינים" כלומר הנוצרים. מאימת הצנזורה שונה הנוסח וישנם כיום כמה נוסחים לאמירתה. כך למשל בסידורי אשכנז מתחילה הברכה ב"ולמלשינים", בעוד שבסידורי הספרדים מתחילים "למינים ולמלשינים". בסידורים קדמונים מופיע גם "ולמשומדים אל תהי תקווה". בסיום הברכה - יש מהספרדים שחותמים - "שובר אויבים ומכניע מינים" (כן דעת החיד"א, רבי יוסף חיים-בן יהוידע ברכות דף כח), ויש שחותמים - "שובר אויבים ומכניע זדים" (יחוה דעת ה ח).

מקומה[edit]

מקומה אחרי ברכת המשפט, לפי ש"כיון שנעשה דין מן הרשעים - כלו המינים" (מגילה יז ע"ב)

כנגד מה נתקנה?[edit]

לרבי הלל בנו של רבי שמואל בר נחמני, שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות (שם ה') שבמזמור "הבו לה' בני אלים" (תהילים כט), ברכה זו נתקנה כנגד כנגד "אל הכבוד הרעים"; לרב יוסף שאמר ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה אזכרות שבקריאת שמע, ברכה זו נתקנה כנגד ה"אחד"; לרבי תנחום שאמר בשם רבי יהושע בן לוי ששמונה עשרה הברכות נתקנו כנגד שמונה עשרה חוליות שבעמוד השדרה, ברכה זו נתקנה כנגד הדרה הקטנה שבסוף החוליה (ברכות כח ע"ב).

חז"ל קבעו שמי שאינו אומרה לא יעלה ש"ץ וחושדים בו במינות (שם כט ע"א), אולם, כששמואל הקטן עלה ושכח את נוסח הברכה, לא הורידוהו, מפני שלא נחשד שחזר בו ונהפך למין. לדעת אביי לא נחשד מפני שהיה צדיק מעיקרו, וצדיק מעיקרו לא נהפך לרשע, ולדעת רבא לא נחשד מפני שהתחיל את הברכה ולא זכר כיצד להמשיך.