הרב יעקב משה חרל"פ

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
הרב יעקב משה חרל"פ
Ravharlap.jpg
תאריך לידה כ"ט בשבט תרמ"ב
תאריך פטירה ז בכסלו תשי"ב
מקום פעילות ירושלים
נושאים שבהם עסק הלכה, תלמוד, קבלה
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב וישיבת בית זבול, רב שכונות שערי חסד ורחביה
רבותיו אביו הרב זבולון חרל"פ, הרב אברהם יצחק הכהן קוק
תלמידיו הרב יוסף לייב זוסמן, הרב משה צבי נריה, הרב יהודה עמיטל, הרב משה לייב שחור ועוד
חיבוריו "מי מרום", "בית זבול", "טובים מאורות", "צבי לצדיק"

הרב יעקב משה חרל"פ היה רב ומקובל בירושלים, כיהן כרב שכונות "שערי חסד" ו"רחביה" וראש ישיבות מרכז הרב ובית זבול, תלמידו המובהק והקרוב של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.

תולדות חייו[edit]

נולד בכ"ט בשבט תרמ"ב בירושלים לרב זבולון, שהיה דיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים" ובישיבתה ואצל אביו הרב זבולון. לאחר מכן החל ללמוד אצל המקובל רבי יהושע צבי מיכל שפירא והפך לאחד מתלמידיו המקורבים ביותר. בהיותו בן שש עשרה התחתן עם בת אחיו של הרב דוד פרידמן מקרלין. למד מעט גם בישיבת "תורת חיים" שבירושלים העתיקה.

התקשרותו לרב קוק[edit]

בשנת תרס"ד, הגיע ארצה הרב קוק מליטא, וכיהן כרבן של יפו והמושבות. באותה שנה, שהה הרב חרל"פ ביפו בחג השבועות, על פי צו רופאו לרחוץ בים. הוא התפלל בבית הכנסת של הרב קוק, וכאשר הרב קוק החל באמירת פיוט האקדמות, הרגיש הרב חרל"פ את קדושתו של הרב קוק, ונפשו נקשרה בנפשו, כפי שמתאר זאת הרב חרל"פ:

"הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים" ( אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119)

לאחר התפילה הציג הרב צבי פסח פרנק את הרב חרל"פ לפני הרב קוק, ושיבחו רבות. הרב קוק הזמין את הרב חרל"פ לביתו, ושוחח איתו שם בענייני הלכה ואגדה. הוא הראה לו אותות אהבה ורעות, והתעניין במחלתו, ומאז לא פסק הקשר ביניהם, עד לפטירתו של הרב קוק. התקשרותו של הרב חרל"פ, שנחשב לפאר למדני וצדיקי ירושלים, אל הרב קוק, עשתה רושם גדול על תלמידי החכמים בירושלים, ורבים מתוכם התקרבו לרב קוק אף הם גם הם בעקבות התקשרות זו.

התמנותו כרב[edit]

בשנת תרס"ט עם הקמת שכונת "שערי חסד" בירושלים, התמנה לכהן כרבה, בהיותו בן 29 שנה בלבד, ולאחר הקמת שכונת "רחביה" עבר לכהן גם כרבה.

נודע אז באמירת "שירת הים" המיוחדת שלו בליל שביעי של פסח. בזמן אמירת שירת הים, רבים מירושלים היו באים אל ביתו שבפאתי שערי חסד‏[1] מנגינות "שירת הים" של הרב חרל"פ מועברות עד היום על ידי בני משפחתו וצאצאיו.

בשנת תרע"ד, יצא הרב חרל"פ עם הרב קוק ורבנים נוספים (ביניהם הרב יוסף חיים זוננפלד) למסע המושבות, בו עברו בין המושבות והקבוצות בשומרון ובגליל למען חיזוק הדת והתחברות לעם ישראל, מסע שהשפיע הרבה על הקשרים בין הרבנים לבין חלוצי המושבות. כמו כן יצא עם הרב קוק והרב שלמה אהרונסון, רבה של תל אביב למסע נוסף בשנת תרפ"ג.

במרכז הרב[edit]

לאחר שהרב קוק התמנה לרבה של ירושלים וארץ ישראל, הוקמה עלע ידי הרב קוק בעזרת ותלמידיו, ביניהם הרב חרל"פ, ישיבת מרכז הרב, בה שימש כר"מ בכיר. ולאחר פטירת הרב קוק, החליפו בראשות הישיבה. בשנת תש"ה ייסד בשכונת שערי חסד את ישיבת בית זבול שיועדה בעיקר לת"ח נשואים, ושימש כנשיאה.

בעודו ראש ישיבת "מרכז הרב" היה האדמו"ר מגור, רבי ישראל אלתר בעל ה"בית ישראל" נוהג להגיע כל יום שישי לביתו של הרב חרל"פ ולהסתגר שעות שלמות בלימוד סתרי תורה. האדמו"ר החשיבו והעריכו מאד, עד שלאחר פטירת אביו, רבי אברהם מרדכי אלתר, בעל ה"אמרי אמת", בעודו מתלבט עם לקבל על עצמו את האדמו"רות, שלח לו הרב חרל"פ פתק, בו רמז לו שעליו לקבל את האדמו"רות.

התמודד על משרת הרב הראשי האשכנזי לארץ ישראל לאחר פטירת הרב קוק, אולם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שזכה לתמיכה של רבים מרבני המזרחי נבחר. עם זאת, נשארו השניים בקשרי הערכה וידידות עמוקים.

נפטר בז' בכסלו תשי"ב, ונטמן בבית העלמין סנהדריה.

מצבתו

תורתו והשקפתו[edit]

ארץ ישראל[edit]

הרב חרל"פ סבר כי בדור הזה הנקודה המרכזית היא ארץ ישראל: "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת" (מי מרום-מעייני הישועה עמוד קצ"ו)

עם ישראל[edit]

הרב חרל"פ סבר כי כל איש מישראל, גם אם חטא, הרי הוא קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. הוא מדגיש הרבה את קדושת האדם מישראל, ובמיוחד כלל ישראל. לדעתו, קיימת קדושה עצמית בכל אדם מישראל שלא יכולה להתבטל. ולכן, אין ללמד חובה על עם ישראל כי למרות הקליפה הרעה הנראית בחוץ, הרי הפנימיות היא קדושה. "בכלל הציפיה לישועה, להכיר ולהאמין שראויים ישראל להיגאל בכל שעה ושעה, שאף אם רבים הם הליקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים. לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים לגאולה. קדושתם של ישראל מצד הכלל שלהם לא נפגמה מעולם. כנסת ישראל, במובן האמיתי של מושג כלל ישראל, מעולם לא חטא ומעולם לא נפגם במאומה"

על הנשמות של דור "עקבתא דמשיחא" כתב ש"נשמתם גדולה מאוד" ודווקא משום כך "העביות והגסות חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות".

הוא ראה בכך שישראל, אף המנותקים מתורה, שבים לארצם, גילוי של הטבע הישראלי ששואף לחירות ועצמאות:

"מכאן אנו עומדם על סוד התגברות התנועה לשיבת ישראל לארצו בזמן האחרון, שאם אמנם ישנם פגמים ופרצות שונות בדעות ובמעשים- הרי ישנה בזה עצמו ראיה גדולה על ערך הטבע הבריא של ישראל, שמצד הטבע שלהם אינם מסוגליפ בשום אופן לשבת בגלות ולהיות עבדים לעמים זולתם"". כמו כן, בהפרחת השממה בארץ, ראה זכות מספיקה לגאולה, אף ללא שמירת מצוות:

"אם רק תמצא בהם זכות זו לבד, שהם שבים אל הרץ להחיות את שממותיה ולבנות את הריסותיה ודוגלים בשמה- בשביל זה לבד יחוס וירחם עליהם הקב"ה לגאלם ולהשיבם אליו ואל תורתו- "והארץ אזכור"

הקמת המדינה[edit]

במכתב שכתב לחתנו ולבתו, ארבעה ימים לפני הקמת מדינת ישראל, כותב כי "ודאי שהננו עומדים כעת לגילויי דברים גדולים, כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות....אף עם כל זה לא כל כך מהר יתגשמו הדברים והרבה ימים עוד עלינו לעבור... כי צריכים עוד לשבור את קליפת ישמעאל... אבל אתחלתא היא, והתקוה כי יעקה ה' רוחו ויכירו כי הכל מפעלות תמים דעים ברוך הוא, ומי יתן והיה כי לכל הפחות כל אלו המתימרים באמונה טהורה יודו יאמרו כי פקד ה' את עמו, ואל יזלזלו בהנפלאות האלה, ובזה ימשיכו את שפע אורות הגאולה..."

כמו כן כתב "הגיעה העת ובאה השעה הגדולה אשר עיני כל בית ישראל מצפים ומייחלים לעמוד בקרן אור אורם... אש עצור בעצמותי ולבבי בוער ולא אכול לעצור במילים ולהגיד נכוחות נגד כל המתאמצים בכל לבבם להשיג לישראל את תקומת מדינתם... ואמנם הדבר ברור כשמש בצהרים שחורבן שלישי לא יהיה עוד, ומדינת ישראל שקמה לתחיה בל תמוט לעולם ועד" (מעייני הישועה רכז)

"תכנית החלוקה" של האו"ם[edit]

סיפר הרב צבי יהודה קוק בדרשתו ליום העצמאות תשכ"ז המוכרת כ"מזמור י"ט למדינת ישראל", על היום בו הוחלט באו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות- ערבית ויהודית (החלטה הידועה בכינוי "החלטת כ"ט בנובמבר"): "לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו"." (לנתיבות ישראל ג' עמ' ע"ח)

משפחתו[edit]

בניו וחתניו[edit]

  • בנו, הרב יחיאל מיכל חרל"פ- רב ברובע ברונקס שבניו יורק.
  • בנו, הרב חיים זבולון חרל"פ - רבה של ראשון לציון
  • בנו, הרב יוסף דוד זאב חרל"פ- ראש ישיבת בית זבול.
  • חתנו, הרב מרדכי יהודה לייב זק"ש, רב בשכונת זכרון משה.
  • חתנו, הרב שמואל ברוך ורנר- אב בית דין בתל אביב.
  • חתנו, הרב אברהם שדמי- ראשי ישיבת בית זבול.
  • חתנו, הרב ישראל בארי- רבה של נס ציונה.

מצאצאיו[edit]

  • נכדו הרב ניסן מאיר פייבל זק"ש – רב שכונות שערי חסד ורחביה.
  • נכדו הרב דוד ורנר- רבה של חדרה.
  • נכדו הרב יצחק מאיר חרל"פ כיהן כרבה של יקנעם עילית ורבה של "אסם".
  • נכדו הרב בנימין בארי- אב בית דין באשקלון ור"מ בישיבת כרם ביבנה.
  • נכדו הרב שמעון מאיר ורנר- ראש כולל בישיבת תפארת חיים בתל אביב.
  • נכדתו (בת הרב ורנר) נישאה לרב דב צבי קרלנשטיין, ראש ישיבת גרודנא באשדוד.
  • נכדתו (בת הרב ורנר) נישאה לרב מנחם שיף, ראש כולל ברעננה.
  • נכדתו (בת הרב זק"ש) נישאה לסיני אדלר, רבה של אשדוד.
  • נכדתו (בת הרב זק"ש) נישאה לרב חיים פרדס- אב"ד בתל אביב.
  • נינו הרב יעקב משה חרל"פ- מכהן כיום כרב חברת "אסם".
  • נינו הרב חנוך העניך קרלנשטיין- ר"מ בישיבת היכל התורה בירושלים ומח"ס "חק המלך" על הרמב"ם ועוד.
  • בן נינו הרב חיים זק"ש- ר"מ בישיבת לנתיבות ישראל בבת ים.

מתלמידיו[edit]

ספריו[edit]

הקודם:
הרב אברהם אהרן בורשטיין
ראשי ישיבת מרכז הרב הבא:
הרב צבי יהודה הכהן קוק

לקריאה נוספת[edit]

  • נינו יאיר חרל"פ, שירת הי"ם, תשע"ב.
  • גאולה בת יהודה, ראשונים לציון הנה הינם- תולדות רבנים בישראל שלבם היה לציון בפועל, מוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ט.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת הר ברכה תש"ע.
  • הרב שאול ישראלי, דבר לדור, בהוצאת ארז ירושלים תשס"ה.
  • ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 238.

קישורים חיצוניים[edit]

"הרב חרל"פ ורבו הגדול" - כתבת המשך של הרב אליעזר מלמד בעיתון בשבע. שיעורים לדמותו באתר ישיבת בית אל. על הרב חרל"פ באתר ישיבת מרכז הרב.

  1. מעיד הרב שאר ישוב הכהן(דרוש מקור): "היה זה משהו מיוחד לשמוע אותו, את קולו האדיר והמרטט אומר את פסוקי השירה ואת הניגון המיוחד שהוא חיבר. לימים אמר לי אבי מורי הנזיר הקדוש זצ"ל שיסוד נשמתו של הרב משה חרל"פ קשור עם הים, וראשי התיבות של שמו יעקב משה זה י"ם. הרב היה רוקד בתוך הקהל את הפזמון "מלך רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הידרש לנו, שובה אלינו בהמון רחמיך…". ריקוד נפלא. אני עמדתי מסביב והוא רקד באמצע. והנה הוא מושיט את ידו ותופס את ידי. הוא שם את ידי על כתפו ורקד עד סוף "מלך רחמן רחם עלינו". את הריקוד הזה לא אשכח לעולם".