הרש"ש (שרעבי): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שוחזר מעריכות של א. ב. אמזלג (שיחה) לעריכה האחרונה של אריאל ביגל נ"י)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
[[תמונה:Rashash.jpg|שמאל|200px|ממוזער|דיוקן המיוחס לרבי שלום שרעבי]]
[[תמונה:Rashash.jpg|שמאל|200px|ממוזער|דיוקן המיוחס לרבי שלום שרעבי]]
'''רבי שלום שרעבי (רש"ש)'''  גדול המקובלים האחרונים.  
'''רבי שלום שרעבי (רש"ש)'''  גדול המקובלים האחרונים.רב
[[רב]]י '''שלום מזרחי דידיע שרעבי'''{{הערה|כך חותם בכל מכתביו}} (מכונה: '''הרש"ש''') ([[ה'תס"ג]] או [[ה'ת"פ]], [[1720]] - [[י' בשבט]] [[ה'תקל"ז]], [[1777]] או [[ה'תקמ"ב]], [[1782]]{{הערה|הדעות השונות לגבי תאריכי הלידה והפטירה, וכן מקום הלידה, מוזכרות ב[http://aleph.nli.org.il/F/PL52QG5818R14PKN3CQXLDKAB33HNT9AYMHUDK8SFV5FQY6FJ2-09142?func=accref&acc_sequence=000027131 דף הזיהוי שלו ב"מפעל הביבליוגרפיה העברי"]}}) היה [[מקובל]] בולט, מחבר "פירוש השמ"ש"{{הערה|1="שמ"ש" ב[[ראשי תיבות]]: '''ש'''לום '''מ'''זרחי '''ש'''רעבי.}} על כתבי ה[[יצחק לוריא|אר"י]] ו"סידור הרש"ש", עם כוונות ה[[תפילה]].
 
==ביוגרפיה==
נולד ביום השישי{{הערה|דרוש מקור}} לאביו רבי יצחק ב[[יהדות שרעב|שרעב]] או ב[[צנעא]] שב[[תימן]]. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי [[שלום שבזי]]{{הערה|שנפטר בי' שבט ובאותו היום נולד הרש"ש נמצא לפי זה שנפטר הרש"ש ביום הולדתו(הערת ההסטוריון א. בן חיים)}} מצנעא ונקרא על שמו.{{הערה|שם=דב נוי|1=[[דב נוי]], "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: [[יוסף טובי]] (עורך), '''מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים''', ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט}} כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל עלה ל[[ארץ ישראל]] ובדרך עבר ב[[בומביי]], [[בצרה]] ו[[בגדד]], שם למד ב[[ספר הזוהר]] בישיבה שעל קברו של הרב [[יצחק גאון]], עד שמצא [[שיירה]] ל[[דמשק]].{{הערה| [[הבן איש חי]], בספרו "בניהו", כתב אודות הרב שלום שרעבי כך (בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב): ודע, כי 'אבותינו סיפרו לנו' (תהלים מד, ב) על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך [[בומביי]] ו[[בצרה]] לעירנו [[בגדד]] עובר אורח כדי לילך ל[[ירושלים]] דרך [[דמשק]] ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שנזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת ה[[שייח'|שיך]] [[יצחק גאון]] ז"ל ויושב ללמוד [[ספר הזוהר|זוהר]] הקדוש עמהם.
ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר [[פרשת בלק]] היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "וכה תדבר" (זוהר, במדבר כג, ה) וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון [[ערבית תימנית|ערבית של תימן]] בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי" (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי),(הערה: ובטעם הדבר: כי מילת "כה" היא רמז על השכינה הק' ביחודא עם קוב"ה ככתוב בשעה"כ למוהרח"ו) עד כאן שמענו מאבותינו.
נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו ב[[ירושלים]] תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ואשרי עין ראתהו, זכותו יגן עלינו אמן! (הרב [[יוסף חיים מבגדאד]], '''בניהו''', חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב)}}
 
משם המשיך הרש"ש ל[[חלב (עיר)|חלב]], שם שימש לפרנסתו כ[[עגלון]] לגביר. הרש"ש היה בקשר עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת [[כזית]] [[מצה]] ב[[פסח]]. משם המשיך אל ארץ ישראל.
 
על פי המסופר אודותיו הוא עבד כשמש [[בית כנסת]] ב[[ישיבת המקובלים בית אל]] אצל [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] - הרב [[גדליה חיון]], שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. התחתן עם חנה חיון שהייתה בתו של ראש הישיבה,{{הערה|מספר מקובלים מפקפקים בעובדה זו (אף שמודים ששמה היה חנה), וראייתם שכל גדולי תלמידי הרש"ש לא הזכירו עובדה זו, ואף הרש"ש עצמו מזכירו בסתם "מורי ר' גדליה חיון" ולא "מורי-חמי" וכדומה}} ולאחר פטירת חותנו בשנת [[ה'תק"י]] מונה לראש הישיבה. מאשתו זו נולד בנו הרב [[חזקיהו יצחק שרעבי]],{{הערה|מכונה בספרי המקובלים "הח"י בשמ"ש"}} ובתו רבקה. בנו הרב [[חזקיהו יצחק שרעבי]], וכן נכדו הרב [[רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי]] שימשו גם הם בראשות הישיבה.
 
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"{{הערה|עדות לכך שטר ההתקשרות הנמצא בידי ישיבת אהבת שלום}} ובין תלמידיו היו [[החיד"א]],{{הערה|שם=חיד"א|1=החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא"}} הרב [[יום טוב אלגאזי]]{{הערה|מהרי"ט אלגאזי}}, ר' [[חיים דילרוזה]] ור' [[גרשון מקיטוב]] גיס ה[[בעל שם טוב]]. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש{{הערה|ר' גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה}}{{מקור}} אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
 
הרש"ש שלח את תלמידו [[מהרי"ט אלגאזי]]{{הערה|בשנת [[ה'תקל"ז]]}} להסתובב בקהילות אשכנז על מנת להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. הוא התקבל בכבוד על ידי רבני הקהילות בהן ביקר וכמה מהם אף בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה רבי [[פנחס הורוביץ]]{{הערה|בעל ספר "ההפלאה"}}, המקובל רבי [[נתן אדלר]] ותלמידו [[החת"ם סופר]].{{מקור}}{{הערה|בחסידות בעלזא יש מסורת שסידור הרש"ש בכתב ידו הגיע אל [[השר שלום מבעלזא]] לגליציה והתפלל בו. ראה חיי הרש"ש (ירושלים תשכט עמ' פד)}}. וכן בשנת [[ה'תקנ"ו]] יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי{{הערה|בנו של הרש"ש}} בשליחות חברון לערי המערב {{הערה|תוניס ושאר ערי צפון אפריקה}}, והוא הוליך בידיו את "סדר התפלות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה{{הערה|"תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660}}. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.{{הערה|שם=אבנר עפג'ין|1=לדוגמה: רבני [[יהדות תוניסיה|קהילת תוניסיה]] שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.}} אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות ב[[כותל המערבי]].
 
הרש"ש חיבר תפילה{{הערה|התפילה מתחילה במילים "הבט משמים עדה תמה", והרש"ש הנחה לאומרה ב[[חצות הלילה (הלכה)|חצות הלילה]] ב[[כותל המערבי]]}} בה מתאר ברגש רב את השכינה וצערה, ובה מבקש שלא יצא מ[[ארץ ישראל]] ל[[חוץ לארץ]] וכן שלא יצא מ[[ירושלים]] לחוץ לירושלים, המקובלים ההולכים בדרכו נזהרו בעקבות דבריו לא לצאת מהארץ.
 
על שמו [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] ביישובים שונים בישראל, ובהם [[ירושלים]], [[חיפה]], [[אשקלון]] ו[[פתח תקוה]] ו[[אליכין]], וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה ב[[ירושלים]], בהם: ישיבת אהבת שלום{{הערה|בראשות המקובל הרב [[יעקב משה הלל]]}}, נהר שלום{{הערה|שייסד רבי [[מרדכי שרעבי]] ובראשות הרב [[בניהו שמואלי]]}}, אמת ושלום{{הערה|בראש העין בראשות הרב [[אבנר עפג'ין]]}}, ישיבת השלום{{הערה|בראשות הרב [[דוד שלום בצרי]]}}, ישיבת החיים והשלום.{{הערה|בירושלים בראשות הרב אליהו עטייה ובנו הרב מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי הרב רבי [[מרדכי עטייה]]}}
 
==תורת הנסתר==
 
הרב שרעבי כתב לחכמי המערב כי כל דבריו מיוסדים על כוונות [[האר"י]], וחס וחלילה לא על ספרי מקובלים למיניהם. {{ציטוט| "והנה עדי בשמים 'וסהדי במרומים'{{הערה|איוב טז, יט}} כי כל הכתוב שם{{הערה|הכוונה על דבריו שבהקדמת "רחובות הנהר" והסידור}} כולם דברי אלהים חיים האמורים מפי האר"י ז"ל למהרח"ו ז"ל, ואין עוד מלבדו{{הערה| ע"פ דברים (ד, לה)}}, ואין לי מגע יד בספרי המקובלים לא ראשונים ולא אחרונים ולא למדתי בהם ואין לי ידיעה מהם כלל, כי גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שכן האמת, ולפיכך אמרתי שיעיינו בהם, כי הם דברי הרב האר"י ז"ל...|מקור="נהר שלום" דף ל"ב עמוד א}}
 
הרש"ש מזהיר שם את חכמי המערב{{הערה|במכתבו למהר"י סידבון בו מיישב שבעים ושש שאלות בכתבי האריז"ל}} כך: {{ציטוטון|יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו המקובלים שקדמו, 'כי רבים חללים הפילו'{{הערה|לשון הפסוק במשלי (ז, כו) כי רבים חללים הפילה}}, וחילול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם, כי כל דבריהם לא על פי התורה הם, ואינם מיוסדים על האמת, ומהם יצא אבות ומאבות תולדות, הריסת יסודי התורה חס ושלום, ה' יכפר. וכל זה לא שלמדתי בדבריהם חס ושלום, אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בעניין זה, וכמעט קרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה', ה' יכפר}}.
 
הוא ממשיך וכותב: {{ציטוטון|וכבר מילתי אמורה להם כי 'עדי בשמים'{{הערה| ע"פ איוב (טז, יט)}}, כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים. ואפילו בדברי שאר תלמיד האר"י ז"ל לא למדתי, וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו, כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר, למען ה', אל יהי לכם מגע יד בדבריהם}}.
 
==הערכת חכמי דורו==
כמה מקובלים{{הערה| כמו ר' ששון בכר משה פרסיאדו בספרו "פתח עיניים" דף י"ב עמוד ב'; ורבי אהרון פיררא בספרו מעיל קודש ובגדי ישע דף ע"ד עמוד ב'}} האמינו וכתבו כי לרש"ש היה רוח הקודש וגילוי אליהו. בספרו [[רב פעלים]] נשאל הבן איש חי אם לרש"ש היה גילוי אליהו, והשיב כי היה לו "גילוי אליהו בעין השכל".{{הערה|"שו"ת רב פעלים" חלק ג' בקונטרס סוד ישרים סימן ד'}}
 
הרב [[חיים פלאג'י]] בספרו "תוכחת חיים" על התורה כותב על הרב שרעבי: {{ציטוטון|מצינו לגדול בתורה וחסידות המפורסם בקבלה רב שר שלום שרעבי ז"ל אשר אמרו עליו, כי הבטחה שהבטיח רבינו האריז"ל לתלמידיו וכו', שאמר להם: אם תזכו אבוא אליכם פעם אחת{{הערה|שער הגלגולים ובמקצת ספרים כתוב:פעם אחרת}}, כי בא להם הרב האריז"ל בגלגול ברבינו שלום שרעבי זי"ע.}} החיד"א בספרו [[שם הגדולים]]{{הערה|באות ש' בערכו}} כותב עליו שהוא {{ציטוטון|אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא... והיה מכוון כל כוונות רבינו האר"י ז"ל...}}
 
==מספריו==
* '''פירוש והגהות השמ"ש''' - על כתבי האר"י
* '''סידור הרש"ש'''
* '''[[רחובות הנהר]]'''
* '''אמת ושלום'''
* '''[http://www.hebrew.grimoar.cz/sarabi/nahar_salom.htm נהר שלום]'''
* '''[http://www.hebrew.grimoar.cz/sarabi/chasdej_david.htm חסדי דוד]'''
* [[הגדה של פסח]] עם ביאור [[באר יצחק]] ע"פ הרש"ש{{הערה| נדפס ירושלים [[ה'תשס"ח]]}}
 
==נוסח מצבתו==
נטמן ב[[ירושלים]] ב[[הר הזיתים]].{{הערה| בקרבת מקום לציון זכריה הנביא}} על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ,{{הערה|מליצה על פי {{תנ"ך|בראשית|מח|ז}}, "בעוד כברת ארץ"}} איש אלוהים קדוש הוא,{{הערה|על משקל הנאמר ב{{תנ"ך|מלכים ב|ד|ט}}}} השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא,{{הערה| זוהר חלק ג דף רצו עמוד ב}} כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'{{הערה|על משקל הפסוק ב{{תנ"ך|ישעיהו|יא|י}}, "והיתה מנוחתו כבוד"}} לפ"ג{{הערה|בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.}}
 
==לקריאה נוספת==
*בר שם רפאל, '''אור הרש"ש''' (חייו ופועלו של הרש"ש רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי, הוצאת [[הספריה הספרדית]] [[ירושלים]] [[ה'תשנ"ח]])
*צבי (מאשקאוויטש) מושקוביץ, '''חיי הרש"ש''' [[ירושלים]] שנת [[1969]].
*ר. פרידמן (=ריזל פרידמן), '''מרן הרש"ש''' (סיפור חייו ופעליו של הגאון הקדוש המקובל האלקי רבי שלום שרעבי) [[ירושלים]] הוצאת ישיבת הוד יוסף [[1988]].
*חייבי אהרן, '''ענק הרוח''' (השר רבי שלום שרעבי הרש"ש, תולדותיו, תורתו, סיפורים ואגדות) [[ירושלים]] הוצאת א’ חייבי, [[1987]].
* יעקב שלום גפנר, '''אור השמש''', הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", [[ירושלים]] [[ה'תש"ל]].
* אהרן סורסקי, '''אורות ממזרח''' ח"א, [[בני ברק]] [[ה'תשל"ד]], עמ' לא- נ.
* '''הרש"ש הקדוש''' מאת המקובל אבנר עפג'ין, ספור חייו ופעליו של רבי שלום שרעבי, [[ראש העין]] [[1988]]
* [[אריאל בן-ציון]], [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?160423& שר שלום שרעבי], [[ירושלים]]: הוצ' זוטות, [[1930]].
<div class="mw-content-ltr">
* Pinchas Giller, ''Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El'', Oxford: Oxford University Press, 2008.
</div>
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1720|מספר שנים=57}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{גדולי ישראל|ד|132}} (חסרות ארבע עמודות מהעמודה השנייה של הערך)
* [http://www.miteiman.com/%D7%94%D7%A8%D7%A9-%D7%A9-%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9.html הרש"ש הקדוש - מארי שלום מזרחי שרעבי זצ"ל], בפורטל יהדות תימן "מתימן יבוא"
* [http://www.mytzadik.com/tadik.asp?kever_id=224&safaid=6 רבי שלום שרעבי - הרש"ש] באתר "MyTzadik"
* [http://bilvavi.net/index.php?option=com_content&task=category&sectionid=4&id=22&Itemid=32 הקדמת רחובות הנהר + פירוש] באתר "[http://www.bilvavi.net בלבבי משכן אבנה]"
* [http://www.seumarom.org/Rabbi-Shalom-Sharabi.html רבי שלום שרעבי] באתר שאו מרום עיניכם
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי שלום שרעבי|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=165}}
 
{{ש}}{{ראשי ישיבת המקובלים בית אל}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשרעב שבתימן, וחי בבירה צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]], והתקבל כשמש ל[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]], בראשות [[רבי גדליה חיון]]. בני הישיבה לא ידעו את גדולתו בתחילה, אולם בדרך מקרה ראה אחד מהם פתקים ובהם חידושים בקבלה שכתב ר' שלום, והם קבלוהו לישיבה והחשיבוהו ביותר. בשנת תקי"א נפטר הרב חיון, ור' שלום התמנה לכהן כראש ישיבה תחתיו, על אף שלא היה הזקן שבחבורה. במהרה נחשב לאחד מחשובי רבני ירושלים, ושמו התפרסם במהרה בכל רחבי ארץ ישראל. נפטר בי' ב[[שבט]] תקמ"ב (ולפי גרסא אחרת תקל"ז), ונקבר בבית הקברות ב[[הר הזיתים]].  
נולד בשרעב שבתימן, וחי בבירה צנעא. בצעירותו עלה ל[[ארץ ישראל]], והתקבל כשמש ל[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]], בראשות [[רבי גדליה חיון]]. בני הישיבה לא ידעו את גדולתו בתחילה, אולם בדרך מקרה ראה אחד מהם פתקים ובהם חידושים בקבלה שכתב ר' שלום, והם קבלוהו לישיבה והחשיבוהו ביותר. בשנת תקי"א נפטר הרב חיון, ור' שלום התמנה לכהן כראש ישיבה תחתיו, על אף שלא היה הזקן שבחבורה. במהרה נחשב לאחד מחשובי רבני ירושלים, ושמו התפרסם במהרה בכל רחבי ארץ ישראל. נפטר בי' ב[[שבט]] תקמ"ב (ולפי גרסא אחרת תקל"ז), ונקבר בבית הקברות ב[[הר הזיתים]].  

גרסה מ־10:30, 2 בדצמבר 2018
Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.
דיוקן המיוחס לרבי שלום שרעבי

רבי שלום שרעבי (רש"ש) גדול המקובלים האחרונים.רב רבי שלום מזרחי דידיע שרעבי‏[1] (מכונה: הרש"ש) (ה'תס"ג או ה'ת"פ, 1720 - י' בשבט ה'תקל"ז, 1777 או ה'תקמ"ב, 1782‏[2]) היה מקובל בולט, מחבר "פירוש השמ"ש"‏[3] על כתבי האר"י ו"סידור הרש"ש", עם כוונות התפילה.

ביוגרפיה

נולד ביום השישי‏[4] לאביו רבי יצחק בשרעב או בצנעא שבתימן. יש אומרים שנולד ביום פטירתו של רבי שלום שבזי‏[5] מצנעא ונקרא על שמו.‏[6] כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל עלה לארץ ישראל ובדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדד, שם למד בספר הזוהר בישיבה שעל קברו של הרב יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.‏[7]

משם המשיך הרש"ש לחלב, שם שימש לפרנסתו כעגלון לגביר. הרש"ש היה בקשר עם חכמי העיר, ובין השאר חלק עליהם בשאלה הלכתית בנוגע למצוות אכילת כזית מצה בפסח. משם המשיך אל ארץ ישראל.

על פי המסופר אודותיו הוא עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה - הרב גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. התחתן עם חנה חיון שהייתה בתו של ראש הישיבה,‏[8] ולאחר פטירת חותנו בשנת ה'תק"י מונה לראש הישיבה. מאשתו זו נולד בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי,‏[9] ובתו רבקה. בנו הרב חזקיהו יצחק שרעבי, וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי שימשו גם הם בראשות הישיבה.

הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום"‏[10] ובין תלמידיו היו החיד"א,‏[11] הרב יום טוב אלגאזי‏[12], ר' חיים דילרוזה ור' גרשון מקיטוב גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש‏[13]{{{1}}} אך החשיבו את הרש"ש לרבם.

הרש"ש שלח את תלמידו מהרי"ט אלגאזי‏[14] להסתובב בקהילות אשכנז על מנת להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. הוא התקבל בכבוד על ידי רבני הקהילות בהן ביקר וכמה מהם אף בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה רבי פנחס הורוביץ‏[15], המקובל רבי נתן אדלר ותלמידו החת"ם סופר.{{{1}}}‏[16]. וכן בשנת ה'תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי‏[17] בשליחות חברון לערי המערב ‏[18], והוא הוליך בידיו את "סדר התפלות על פי הכוונות מכתב יד אביו". ומאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה‏[19]. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש.‏[20] אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי.

הרש"ש חיבר תפילה‏[21] בה מתאר ברגש רב את השכינה וצערה, ובה מבקש שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ וכן שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים, המקובלים ההולכים בדרכו נזהרו בעקבות דבריו לא לצאת מהארץ.

על שמו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם ירושלים, חיפה, אשקלון ופתח תקוה ואליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים, בהם: ישיבת אהבת שלום‏[22], נהר שלום‏[23], אמת ושלום‏[24], ישיבת השלום‏[25], ישיבת החיים והשלום.‏[26]

תורת הנסתר

הרב שרעבי כתב לחכמי המערב כי כל דבריו מיוסדים על כוונות האר"י, וחס וחלילה לא על ספרי מקובלים למיניהם.

{{{תוכן}}}
– "נהר שלום" דף ל"ב עמוד א

הרש"ש מזהיר שם את חכמי המערב‏[27] כך: "יען ראיתי כמה מהנזק יצא ממה שכתבו המקובלים שקדמו, 'כי רבים חללים הפילו'‏[28], וחילול כבוד ה' וכבוד התורה ה' יכפר בעדם, כי כל דבריהם לא על פי התורה הם, ואינם מיוסדים על האמת, ומהם יצא אבות ומאבות תולדות, הריסת יסודי התורה חס ושלום, ה' יכפר. וכל זה לא שלמדתי בדבריהם חס ושלום, אלא שפעם אחת הוכרחתי בעל כרחי לעיין בדף אחד שכתוב בו קיצור מה שכתבו בעניין זה, וכמעט קרעתי בגדי לראות דברים אשר לא כן על ה', ה' יכפר".

הוא ממשיך וכותב: "וכבר מילתי אמורה להם כי 'עדי בשמים'‏[29], כי כל עסקי ולמודי אינו רק בדברי האר"י זלה"ה ותלמידו מהרח"ו זלה"ה לבדם, ובלעדם אין לי עסק בשום ספר מספרי המקובלים ראשונים ואחרונים. ואפילו בדברי שאר תלמיד האר"י ז"ל לא למדתי, וכשיזדמן לפני דבר מדבריהם אני מדלגו, כי על כן איני כמזהיר אלא כמזכיר, למען ה', אל יהי לכם מגע יד בדבריהם".

הערכת חכמי דורו

כמה מקובלים‏[30] האמינו וכתבו כי לרש"ש היה רוח הקודש וגילוי אליהו. בספרו רב פעלים נשאל הבן איש חי אם לרש"ש היה גילוי אליהו, והשיב כי היה לו "גילוי אליהו בעין השכל".‏[31]

הרב חיים פלאג'י בספרו "תוכחת חיים" על התורה כותב על הרב שרעבי: "מצינו לגדול בתורה וחסידות המפורסם בקבלה רב שר שלום שרעבי ז"ל אשר אמרו עליו, כי הבטחה שהבטיח רבינו האריז"ל לתלמידיו וכו', שאמר להם: אם תזכו אבוא אליכם פעם אחת‏[32], כי בא להם הרב האריז"ל בגלגול ברבינו שלום שרעבי זי"ע." החיד"א בספרו שם הגדולים‏[33] כותב עליו שהוא "אחד קדוש בדורנו, מקובל מופלא... והיה מכוון כל כוונות רבינו האר"י ז"ל..."

מספריו

נוסח מצבתו

נטמן בירושלים בהר הזיתים.‏[35] על מצבתו כתוב כך: קבר"ת ארץ,‏[36] איש אלוהים קדוש הוא,‏[37] השקדן בתורה, הרב החסיד, המקובל האלוהי, בוצינא קדישא,‏[38] כמוהר"ר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה, נח נפשיה יום עשרה לחדש שבט שנת 'מנוחת"ו כבו"ד'‏[39] לפ"ג‏[40]

לקריאה נוספת

  • Pinchas Giller, Shalom Sharʿabi and the Kabbalists of Beit El, Oxford: Oxford University Press, 2008.
תקופת חייו של הרש"ש (שרעבי) על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

קישורים חיצוניים

מיזם פסח- שיפור ויצירת ערכים הקשורים לחג הפסח.

ערכים מבוקשים- מקבץ ערכים חשובים שטרם נכתבו, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים אותם!

תזאורוס לוגי - יצירת רשימה של מושגי רפואה וחינוך המקשרת בין לשון חז"ל לשפתנו.

התנגשות ערכים - שילוב ערכים מאנציקלופדיה תורנית מרוכזת לתוך ערכים קיימים.

תיקון ערכים - עבודה על ערכים מתוך ספרים חיצוניים כך שיתאימו לתבנית האתר.

קישור מקורות - יצירת קישורים למקורות. כל איזכור מקור יכול להפנות לתצוגה של אותו מקור. בשיתוף עם פרוייקט השו"ת, אוניברסיטת בר אילן.


תבנית:ראשי ישיבת המקובלים בית אל

הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ↑ כך חותם בכל מכתביו
  2. ↑
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  3. ↑ "שמ"ש" בראשי תיבות: שלום מזרחי שרעבי.
  4. ↑ דרוש מקור
  5. ↑ שנפטר בי' שבט ובאותו היום נולד הרש"ש נמצא לפי זה שנפטר הרש"ש ביום הולדתו(הערת ההסטוריון א. בן חיים)
  6. ↑ דב נוי, "פטירת רבי שלם שבזי באגדת־העם התימנית", בתוך: יוסף טובי (עורך), מורשת יהודי תימן: עיונים ומחקרים, ירושלים: הוצאת בואי תימן, תשל"ז, עמ' קלב-קמט
  7. ↑ הבן איש חי, בספרו "בניהו", כתב אודות הרב שלום שרעבי כך (בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' לב): ודע, כי 'אבותינו סיפרו לנו' (תהלים מד, ב) על רבנו הרש"ש ז"ל, כשיצא מארץ תימן בא דרך בומביי ובצרה לעירנו בגדד עובר אורח כדי לילך לירושלים דרך דמשק ... וכאשר בא רבנו הרש"ש היה מתעלם כדי לא להודיע עצמו שהוא חכם, אלא סוג אדם פשוט גר עובר אורח, ונתעכב פה עד שנזדמנה לו שיירה שהולכת לדמשק. ובזמן ישיבתו פה, היה הולך ביום לישיבה שעל מצבת השיך יצחק גאון ז"ל ויושב ללמוד זוהר הקדוש עמהם. ואומרים: כאשר היה לומד בזוהר פרשת בלק היה רבנו לומד הזוהר בהתלהבות ובקול רם, וכשהגיע לתיבות "וכה תדבר" (זוהר, במדבר כג, ה) וגו' היה מוציא תיבת "כה" מפיו בחזקה ותוקף ליבו בכח גדול. ויאמרו לו הזקנים היושבים שם: "מדוע אתה צועק בתיבת "כה" בתוקף ובקול גדול וקורא אותה בכח גדול מאוד? ויאמר להם בלשון ערבית של תימן בזו הלשון: "האדי אל כה חרקת קלבי" (תרגום: זאת ה"כה" שרפה את ליבי),(הערה: ובטעם הדבר: כי מילת "כה" היא רמז על השכינה הק' ביחודא עם קוב"ה ככתוב בשעה"כ למוהרח"ו) עד כאן שמענו מאבותינו. נמצא צדיק זה קודם שזרח אורו בירושלים תוב"ב, בא אל ארצנו ודרכו רגליו על רחובות עירנו, כדי שיהיו מניחים אותו עטרה בראש, ואשרי עין ראתהו, זכותו יגן עלינו אמן! (הרב יוסף חיים מבגדאד, בניהו, חלק א', מסכת פסחים, דף ס"ד, ד"ה ודע, ירושלים תרנ"ח, עמ' ל"ב)
  8. ↑ מספר מקובלים מפקפקים בעובדה זו (אף שמודים ששמה היה חנה), וראייתם שכל גדולי תלמידי הרש"ש לא הזכירו עובדה זו, ואף הרש"ש עצמו מזכירו בסתם "מורי ר' גדליה חיון" ולא "מורי-חמי" וכדומה
  9. ↑ מכונה בספרי המקובלים "הח"י בשמ"ש"
  10. ↑ עדות לכך שטר ההתקשרות הנמצא בידי ישיבת אהבת שלום
  11. ↑ החיד"א בספריו מכנה את רבו בכינויים כגון "מופת הדור", "המקובל המופלא"
  12. ↑ מהרי"ט אלגאזי
  13. ↑ ר' גרשון מקיטוב היה מבוגר מהרש"ש ביותר מעשרים שנה
  14. ↑ בשנת ה'תקל"ז
  15. ↑ בעל ספר "ההפלאה"
  16. ↑ בחסידות בעלזא יש מסורת שסידור הרש"ש בכתב ידו הגיע אל השר שלום מבעלזא לגליציה והתפלל בו. ראה חיי הרש"ש (ירושלים תשכט עמ' פד)
  17. ↑ בנו של הרש"ש
  18. ↑ תוניס ושאר ערי צפון אפריקה
  19. ↑ "תולדות חכמי ירושלים", ג, עמ' 206, מקונטרס "חלקת מחוקק"; "שלוחי ארץ-ישראל" עמ' 155. 660
  20. ↑ לדוגמה: רבני קהילת תוניסיה שהתקשו בשאלות בקבלה והרש"ש ענה לשאלותיהם. על פי הספר "הרש"ש הקדוש" לרב אבנר עפגי'ן.
  21. ↑ התפילה מתחילה במילים "הבט משמים עדה תמה", והרש"ש הנחה לאומרה בחצות הלילה בכותל המערבי
  22. ↑ בראשות המקובל הרב יעקב משה הלל
  23. ↑ שייסד רבי מרדכי שרעבי ובראשות הרב בניהו שמואלי
  24. ↑ בראש העין בראשות הרב אבנר עפג'ין
  25. ↑ בראשות הרב דוד שלום בצרי
  26. ↑ בירושלים בראשות הרב אליהו עטייה ובנו הרב מרדכי עטייה. הוקמה בשנת תשכ"ז על ידי הרב רבי מרדכי עטייה
  27. ↑ במכתבו למהר"י סידבון בו מיישב שבעים ושש שאלות בכתבי האריז"ל
  28. ↑ לשון הפסוק במשלי (ז, כו) כי רבים חללים הפילה
  29. ↑ ע"פ איוב (טז, יט)
  30. ↑ כמו ר' ששון בכר משה פרסיאדו בספרו "פתח עיניים" דף י"ב עמוד ב'; ורבי אהרון פיררא בספרו מעיל קודש ובגדי ישע דף ע"ד עמוד ב'
  31. ↑ "שו"ת רב פעלים" חלק ג' בקונטרס סוד ישרים סימן ד'
  32. ↑ שער הגלגולים ובמקצת ספרים כתוב:פעם אחרת
  33. ↑ באות ש' בערכו
  34. ↑ נדפס ירושלים ה'תשס"ח
  35. ↑ בקרבת מקום לציון זכריה הנביא
  36. ↑ מליצה על פי תבנית:תנ"ך, "בעוד כברת ארץ"
  37. ↑ על משקל הנאמר בתבנית:תנ"ך
  38. ↑ זוהר חלק ג דף רצו עמוד ב
  39. ↑ על משקל הפסוק בתבנית:תנ"ך, "והיתה מנוחתו כבוד"
  40. ↑ בלוח השנה דבר בעתו לרב מרדכי גנוט (מדור היארצייט ליום י' שבט) כתב: הבטיח כי תפילה על קברו לא תשוב ריקם.

תולדות חייו

נולד בשרעב שבתימן, וחי בבירה צנעא. בצעירותו עלה לארץ ישראל, והתקבל כשמש לישיבת המקובלים בית אל בירושלים, בראשות רבי גדליה חיון. בני הישיבה לא ידעו את גדולתו בתחילה, אולם בדרך מקרה ראה אחד מהם פתקים ובהם חידושים בקבלה שכתב ר' שלום, והם קבלוהו לישיבה והחשיבוהו ביותר. בשנת תקי"א נפטר הרב חיון, ור' שלום התמנה לכהן כראש ישיבה תחתיו, על אף שלא היה הזקן שבחבורה. במהרה נחשב לאחד מחשובי רבני ירושלים, ושמו התפרסם במהרה בכל רחבי ארץ ישראל. נפטר בי' בשבט תקמ"ב (ולפי גרסא אחרת תקל"ז), ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.

כתביו

  • סידור הרש"ש- עם הכוונות המוכרות כ"כוונות הרש"ש". מסידור זה מתפללים עד היום ביבישבת המקובלים בית אל.
  • אמת ושלום - על הספר עץ חיים לרבי חיים ויטאל.
  • נהר שלום- כוונות התפילות.
  • רחובות הנהר- הקדמות האר"י.
  • כתבי יד רבים שנשמרו בישיבת המקובלים בית אל.

אחד מגדולי המקובלים התבטא: "לכל מי שלומד דברי הרב בעל עץ חיים מבלי שלמד בנהר שלום והקדמותיו, ימשש כעיוור באפלה... צוללים במים אדירים ולא מצאו ידם... עד אשר יעברו את הנהר".

מתלמידיו

בין תלמידיו נמנים החיד"א ורבי חיים די לה רוזה (בעל "תורת חכם").

לקריאה נוספת

  • יעקב שלום גפנר, אור השמש, הוצאת מפעל "חלקת מחוקק", ירושלים תש"ל.
  • אהרן סורסקי, אורות ממזרח ח"א, בני ברק תשל"ד, עמ' לא- נ.
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרש%22ש_(שרעבי)&oldid=118760"