טומאת עבודה זרה

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

בהלכות טומאה וטהרה, טומאת עבודה זרה היא טומאה מדברי חכמים החלה על חפץ ששימש כעבודה זרה.

המקור במשנה[edit]

Geresh.png אמר רבי עקיבא, מנין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה. שנאמר‏[1] תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ. מה נדה מטמאה במשא, אף עבודה זרה מטמאה במשא Geresh.png

[2]

במשנה אחרת, מופיעה מחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא בעניין‏[3]

Geresh.png מי שהיה ביתו סמוך לעבודת כוכבים ונפל, אסור לבנותו. כיצד יעשה? כונס בתוך שלו ארבע אמה (מידת אורך) אמות ובנייה בונה. שלו ושל עבודת כוכבים נידון מחצה על מחצה. אבן אבניו עציו ועפרו מטמאין כשרץ, שנאמר‏[4]: שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ. רבי עקיבא אומר כנידה, שנאמר‏[5] וְטִמֵּאתֶם אֶת צִפּוּי פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ וְאֶת אֲפֻדַּת מַסֵּכַת זְהָבֶךָ תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ Geresh.png

תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא אף עבודת כוכבים מטמאה במשא}}

לפי המפורש במסכת שבת[6], למחלוקת בין חכמים לרבי עקיבא יש שני פרשנויות:

שיטת רבה[edit]

רבה מפרש שגם חכמים וגם רבי עקיבא מודים שעבודה זרה מטמאה בטומאת משא כמו נדה, אלא שנחלקו אודות טומאת אבן מסמא, שהיא כאשר העבודה זרה אינה נושאה את האדם למרות שהיא מתחתיו, למשל כאשר הניחו אבן על יתידות ומתחתיהן ישנם כלים, שלמרות שהאדם יושב על האבן הכלים אינם נושאים את משקל גופו, כך שמדין טומאת משא לא היו הכלים נטמאים, והמחלוקת היא האם גם לעניין זה שקולה עבודה זרה כנידה, וכמו שנידה מטמאה גם באופן כזה כך גם עבודה זרה, שחכמים סוברים בניגוד לרבי עקיבא, שעל כך יש את הפסוק המדמה את העבודה זרה לשרץ כדי לומר שכמו ששרץ אינו מטמא באופן כזה (הנקרא "אבן מסמא") כך גם העבודה זרה, ואילו רבי עקיבא סבור שכמו נידה - גם עבודה זרה מטמאת אבן מסמא.

בנוסף, סוברים חכמים, שעבודה זרה אינה מטמאה כאשר היא רצוצה (שבורה לחלקים), שחכמים סוברים שכשם שנדה אינה שייך טומאתה בנדה המחולקת לאיברים, שהרי במצב כזה היא אינה גוף חי ולא חל עליה טומאת נידה וכמובן שאין דמה נחשב לדם נדה וממילא אינה מטמאה ב"אבן מסמא" (אלא רק בטומאת מת), כך גם עבודה זרה אם נחתכה לחתיכות דקות או גדולות אין חלקיה מטמאים במגע או במשא. הראיה לכך היא בכך שהעבודה זרה לא השוותה לנבילה, שגם היא מטמאה בטומאת משא ולא באבן מטמא, כדי לומר שאינה מטמאה באבן מסמא.

שיטת רבי אלעזר[edit]

רבי אלעזר מפרש את המחלוקת בצורה אחרת, שהיא: נחלקו האם העבודה זרה מטמאת את נושאיה בטומאת משא כנדה או שאינה מטמאת את נושאיה כשרץ. לפי רבי עקיבא ההקשה לשרץ היא רק לעניין שרק היא עצמה מטמאת את נושאיה ולא משמשיה - הכלים המשמשים לעבודה זרה ולמרות המשמעות מהמילים "כי חרם הוא" שמכך משמע לכאורה, שכל דבר שדינו כחרם שאסור בהנאה כלול בדין העבודה זרה שמטמא במשא, אך העבודה זרה עצמה כן מטמאת במשא. לפי החכמים שהעבודה זרה אינה מטמאה במשא, ההקשה לנדה הוא רק לעניין זה שאינה מטמאה לאיברים (כמוסבר).

הערות שוליים

  1. ישעיה ל כב
  2. משנה שבת ט א
  3. עבודה זרה מז ב
  4. דברים ז, כו: וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא
  5. ישעיהו ל כב
  6. שבת פב א