ספר מלאכי

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

ספר מלאכי הוא הספר האחרון בספרי תרי עשר, ויש המתייחסים אליו כספר האחרון בתנ"ך (דרוש מקור).

הנביא מלאכי[edit]

הספר נפתח במלים "מַשָּׂא דְבַר ה' אֶל יִשְׂרָאֵל בְּיַד מַלְאָכִי". לא מפורש במקרא מי הוא מלאכי. בדברי חז"ל ופרשני התנ"ך מצאנו מחלוקת, יש הסוברים שמלאכי הוא עזרא הסופר[1] ונקרא 'מלאכי' מפני שהיה כמלאך (מהרש"א מגילה טו.), יש המפרשים כי הוא נביא בשם 'מלאכי'[2], ויש המפרשים שזהו מלאך - כלומר שליח(דרוש מקור) - ששמו לא הוזכר.

מלאכי הוא אחד משלושת הנביאים שהתנבאו בתקופת בית שני, ביחד עם חגי וזכריה. הוא למעשה הנביא האחרון בהיסטוריה עד ימינו.

תוכן הספר[edit]

בספר תוכחות לעם ישראל, שלא מכבד את ה' ולא מאמין בו. מוזכרים ביטויים קשים המופנים אל עם ישראל, ונבואות קשות.

הנביא מזמין את עם ישראל לעשות לקב"ה "מבחן" - "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר... וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי": הבטחה, שאם עם ישראל יפריש מעשרות כראוי, יהיה שפע גדול.


סיום הספר[edit]

הספר מסתיים בנבואה על אחרית הימים: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כג-כד).

הפטרת שבת הגדול[edit]

בשבת הגדול יש הנוהגים[3] להפטיר בפרק האחרון שבספר מלאכי (פס' ד-כד). והיות והספר מסתיים במילים: "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" (מלאכי ג, כד) ולא רצו שהספר יסתיים בדבר רע, נהגו לחזור ולומר את הפסוק שלפניו: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא", ולסיים בו את הספר(דרוש מקור).

הערות שוליים

  1. רבי יהושע בן קרחה ורב נחמן (ויש גורסים: רב נחמן בר יצחק) בגמ' מגילה טו., ילקוט שמעוני, תחילת מלאכי, רמז תקפו. דברי חז"ל אלו מובאים ברש"י (מלאכי ב, יא; עזרא ז, ו); מצודת דוד עזרא ז, א; מלבי"ם עזרא י, א; תוס' יבמות פו: וכתובות כו. ועוד.
    יש לציין, שהסבר זה נותן לעזרא מעמד של נביא (ראה שיחות הרב צבי יהודה, מועדים א, שיחה א מס' 2, עמ' 199; שם, שיחה ד מס' 2, עמ' 222; ורמוז גם בשיחות שם, שיחה ג מס' 2, עמ'214), דבר שלא מוזכר במקרא בפירוש (כפי שהעיר הרד"ק בתחילת מלאכי).
    מאידך ישנם מקורות המונים ברשימה אחת את עזרא, חגי זכריה ומלאכי (רש"י בתחילת דברי הימים;רד"ק זכריה ג, ט; הקדמת הרמב"ם למשנה ולמשנה תורה; הלכות גדולות בהקדמתו; ועוד), ומשמע מהם שמלאכי איננו עזרא.
  2. דעת חכמים בגמ' מגילה שם ובילקוט שם, וכן פירש ראב"ע (בתחילת מלאכי).
  3. ראה לבוש או"ח תל, א; שו"ת יביע אומר (ח"ד או"ח סי' לט); שו"ת יחוה דעת (ח"א סי' ג וסי' צא אות ז) ובמקורות שהובאו שם.