עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 113: | שורה 113: | ||
id=mf-manualArticle| | id=mf-manualArticle| | ||
כותרת=דבר בעתו| | כותרת=דבר בעתו| | ||
תוכן={{padright:|200|{{: | תוכן={{padright:|200|{{:חודש כסליו}}}}... <br /> | ||
[[ | [[חודש כסליו|להמשך הערך]]| | ||
צבע=חום | צבע=חום | ||
}} | }} |
גרסה מ־22:27, 18 בנובמבר 2020
|
ויקישיבה
ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה,
רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.
בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.
לפרטים: תבנית:מקור.
חפשו ערכים בוויקישיבה:
אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:
מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.
פרוייקטים
עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.
פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה
דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה
מרחבים מיוחדים
מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!
מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.
רשימת קטגוריות
ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת
ערכים חדשים |
ערך אקראי |
פירוש רש"י למקרא
פירושו של רבי שלמה יצחקי (רש"י) על המקרא נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התנ"ך. פירוש רש"י זכה לחשיבות מיוחדת ובולטת, יותר משאר מפרשי... להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית |
הבלעה
הגדרה - היתר תשלום, שנטילתו או נתינתו בעד דבר מסויים אסורה, כשמצורף יחד עם תשלום בעד דבר היתר דבר או זמן שאסור לקבל שכר עבורו, או שאסור...להמשך הערך |
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית |
אפיקורוס
הגדרה - המבזה מתוך הפקרות את התורה ולומדיה, במעשים ובדעות יש מפרשים שאפיקורוס הוא מלשון הפקר (פירוש רבנו יונה אבות ב יד), וענינו...להמשך הערך |
הידעת? |
שהחיינו בספירת העומר על אף שהגמרא סוכה מו א קובעת שעל כל מצווה המגיעה מעת לעת יש לברך שהחיינו, אין מברכים שהחיינו על מצוות ספירת העומר. הרשב"א מסביר זאת בכך שמצוות ספירת העומר מהתורה היא רק בזמן בית המקדש, וכל הספירה שאנו מברכים היום היא רק מדרבנן, זכר לחורבן. ממילא, לא ניתן לברך "שהחיינו וקיימנו הגיענו לזמן הזה" כאשר זמן המצווה הוא חורבן הבית. |
פרשת השבוע |
פרשת תולדות היא הפרשה השישית של ספר בראשית. היא קרויה במונח המופיע בפסוק הראשון של הפרשה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן-אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת-יִצְחָק". רש"י כתב על כך : "ואלה ... |
דבר בעתו |
כסלו (או כסליו) הוא החודש השלישי (מתשרי) בלוח השנה העברי. בתנ"ך מכונה "החודש התשיעי" (מניסן). חודש זה בא לאחר חודש (חשוון) ולפני חודש טבת. מזלו של חודש כסלו הוא קַשַת.
==מ... |