פרשת בהר

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search

פרשת בהר היא הפרשה התשיעית בחומש ויקרא. הפרשה פותחת בדיני שמיטה ויובלות, ולאחר מכן מפרטת את דיני מכירת בית בשדה אחוזה וכן בבתי ערי חומה. בסוף הפרשה מובאים דיני עבדים ובהם דיני עבד עברי ושחרורו, דיני עבד כנעני ודין יהודי הנמכר לגוי. בפסוקים החותמים את הפרשה מובאים דינים נוספים העוסקים באיסור עבודה זרה, שמירת שבת ומורא מקדש. חלק מן השנים הפרשה נקראת יחד עם פרשת בחוקותי.

תוכן הפרשה[edit]

הפרשה עוסקת כמעט כולה בהלכות קרקעות בארץ ישראל:

  • שמיטה - שש שנים עובדים בשדה, ובשנה השביעית נחים, לא זורעים ולא קוצרים, והעניים יכולים לבוא ולקחת מן השדה.
  • יובל - לאחר שבע שמיטות (ארבעים ותשע שנים) ישנה שנת יובל, בה מעבירים שופר בכל הארץ, משחררים את העבדים ומשיבים קרקעות שנקנו לבעליהן.
  • שדה אחוזה - כאשר אדם מוכר את שדהו מחוסר כסף, יכול קרוב משפחתו לקנות בחזרה את השדה, גם ללא הסכמת הקונה. בין אם גאל ובין אם לא - ביובל היא שבה לבעליה.
  • בתי ערי חומה - המוכר בית בעיר מוקפת חומה יכול לגאול אותה עד שנה מיום המכירה, ואם לא גאל - הרי היא של הקונה לצמיתות.
  • עבדים - אין להעסיק עבד עברי לנצח - בשנת היובל הוא חוזר אל משפחתו.[1] לעומת זאת, עבד כנעני אין לשחרר, ויש להוריש אותו, כשדה, מאב לבן.
  • יהודי שעובד גוי - כאשר יהודי יורד מנכסיו ונאלץ למכור את עצמו לעבדות אצל גוי, חלה על משפחתו מצוה לגאול אותו - וגם אם לא נגאל, הוא יוצא ביובל.

בסוף הפרשה ישנם עוד שני פסוקים שלאורה אינם מעניין הפרשה, המצווים על איסור עבודה זרה, על שמירת שבת ועל מורא מקדש. רמב"ן במקום מביא מדרש, המסביר שהפסוקים מצווים את הנמכר לגוי, שהוזכר קודם לכן: "שלא יאמר הואיל ורבי עובד עבודת כוכבים אף אני אעבוד עבודת כוכבים, הואיל ורבי מגלה עריות אף אני אגלה עריות, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני אחלל שבת, תלמוד לומר לא תעשו לכם אלילים, את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, הזהיר כן הכתוב על המצות"

רש"י כותב בסוף הפרשה: "הפרשיות הללו נאמרו על הסדר: בתחלה הזהיר על השביעית, ואם חמד ממון ונחשד על השביעית סופו למכור מטלטליו, לכך סמך לה וכי תמכרו ממכר... לא חזר בו, סוף מוכר אחוזתו. לא חזר בו, סוף מוכר את ביתו. לא חזר בו, סוף לוה ברבית. כל אלו האחרונות קשות מן הראשונות. לא חזר בו, סוף מוכר את עצמו. לא חזר בו, לא דיו לישראל אלא אפילו לגוי.

מועד אמירת הפרשה[edit]

הפרשה נתפחת במילים: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, ורבים מהפרשנים טרחו להסביר מדוע מציינת התורה את הר סיני. רש"י מביא מדרש: "מה ענין שמיטה לענין הר סיני, והלא נאמרו כל המצות מסיני? אלא - מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה ודקדוקיה מסיני, אף כולן נאמרו כללותיהן ופרטיהן ודקדוקיהן מסיני." חולק עליו הרמב"ן, וכותב שהפרשה ניתנה אמנם בהר סיני, אך לא יחד עם כל התורה, אלא מאוחר יותר, בזמן מתן הלוחות השניים.

קריאת הפרשה בציבור[edit]

פרשת בהר נקראת בחלק מהשנים לבדה, ומפטירים בה בירמיהו לב, פרק העוסק בגאולת קרקעות. בחלק מהשנים נקראת הפרשה יחד עם פרשת בחוקותי, ומפטירים בהן את הפטרת בחוקותי.

מה עניין שמיטה אצל הר סיני[edit]

בתחילת הפרשה נאמר כי ה' דיבר אל משה בהר סיני, ולאחר מכן מובאים דיני שמיטה. המדרש ‏[2], ובעקבותיו גם רש"י שואלים את השאלה המפורסמת- מדוע התורה הדגישה כי ה' דיבר אל משה בהר סיני וכדבריו: " מה עניין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני?". רש"י מביא את תירוץ המדרש האומר שכשם שמצוות שמיטה נאמרה בסיני, כך גם כל שאר המצוות וכלליהם נאמרו בסיני. אבל, גם לאחר פירוש זה, עדיין לא ברור- מדוע דווקא מצוות השמיטה נבחרה "לייצג" את כל שאר המצוות, וללמד שכולן נלמדו מסיני?

אור החיים, בפירושו על הפסוק, מפרש כי מצוות השמיטה כוללת את כל המצוות משום שהיא תלויה בארץ ישראל, שהרי ניתן לקיימה מהתורה רק כאשר רוב העם נמצא בארץ. מכיוון שיש במצווה את מעלת ארץ ישראל רצתה התורה להדגיש שכבר במעמד הר סיני התקבלה מעלה זו. מאידך, ישנן מצוות רבות התלויות בארץ ישראל, ומדוע נבחרה דווקא מצוות השמיטה?

ייתכן לפרש את תשובת המדרש ואור החיים על פי התבוננות במצוות השמיטה. במצוות השמיטה קיימים שני רבדים עיקריים- ברובד הראשון מדובר במצווה שבין אדם לחבירו בה מתבטלים המעמדות החברתיים בעם, וכולם מפקירים את שדותיהם יחד עם הכספיים שחייבים להם. בנוסף, לשמיטה יש רובד נוסף- פן אמוני שבין אדם למקום. בשמיטה האדם מראה כי הוא מאמין שהקב"ה הוא הבעלים האמיתי של הארץ, ולכן כאשר ה' מורה לו לעבוד הרי הוא עובד, וכאשר מורה לו לשבות הוא מפקיר את שדהו.

שני הרבדים שבשמיטה כוללים בתוכם את כל מצוות התורה, המחולקות לשני הסוגים השונים: בין אדם לחבירו ובין אדם למקום. כמו כן, מצוות השמיטה קשורה באופן הדוק גם למצוות הקהל בה כלל העם משחזר את מעמד נתינת התורה, וכן היא תלויה בבית המקדש ובכך שרוב העם יגור בארץ ישראל. לכן נבחרה מצוות השמיטה הכוללת בתוכה את כל רבדי התורה לתאר שכשם שכל חלקי מצוות השמיטה נאמרו לנו בסיני, כך גם בשאר כל המצוות.

קישורים חיצוניים[edit]

הערות שוליים

  1. גם עבד שבחר להשאר אצל אדונו ואזנו נרצעה, או ששש שנותיו לא תמו, כמבואר בפרשת משפטים.
  2. תורת כהנים שם