Difference between revisions of "פרשת השבוע"

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search
(סידור הפסקאות והוספת ע' מורחב בשמו"ת)
Line 20: Line 20:
 
====ספר [[דברים (חומש)|דברים]]====
 
====ספר [[דברים (חומש)|דברים]]====
  
[[דברים]], [[ואתחנן]], [[עקב]], [[ראה]], [[שופטים]], [[כי תצא]], [[פרשת כי תבוא|כִּי-תָבוֹא]], [[פרשת נצבים|נצבים]], [[פרשת וילך|וילך]], [[פרשת האזינו|האזינו]], [[פרשת וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
+
[[דברים]], [[ואתחנן]], [[עקב]], [[ראה]], [[שופטים]], [[כי תצא]], [[פרשת כי תבוא|כִּי-תָבוֹא]], [[פרשת נצבים|נצבים]], [[פרשת וילך|וילך]], [[פרשת האזינו|האזינו]], [[פרשת וזאת הברכה|וזאת הברכה]]
 +
 
 +
== פרשיות מחוברות ==
 +
מכיוון שישנם יותר פרשיות מאשר שבועות בשנה רגילה (מה עוד שיש להוריד כמה שבועות שאין בהם קריאה של פרשה מהסדר, כמו שבת [[חול המועד]], שבת שחל בה [[יו"ט]] וכדומה), ישנם כמה פרשיות שנהוג לחברם (תלוי באורך השנה, מספר השבתות הפנויות לקריאה בתורה, האם השנה מעוברת), ולקרוא באותו שבוע שתי פרשיות.
 +
כשמחברים פרשיות נוהגים שיש 3 עליות בכל פרשה ואחת שמחברת את סוף פרשה אחת לשניה.
 +
הפרשיות שנהוג לחבר: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, בהר-בחוקותי, חקת-בלק, מטות-מסעי, נצבים-וילך.
 +
 
 +
== חלוקת הפרשיות בחו"ל ==
 +
פעמים רבות קורה שיש הבדל בין הפרשה הנקראת בארץ ישראל לפרשה הנקראת בחוץ לארץ. הסיבה לכך היא שבחו"ל חוגגים [[יו"ט שני של גלויות]], ואם הוא חל בשבת אז יוצא שבני חו"ל "הפסידו" פרשה אחת בזמן שקראו אותה בארץ. כדי להתגבר על בעייה זאת מחברים בני חו"ל 2 פרשיות כדי לצמצם את הפעם שנוצר.
  
 
== קריאת התורה ==
 
== קריאת התורה ==
Line 30: Line 38:
 
זהו מנהג בבל, שנהוג כיום בכל קהילות ישראל, אולם בעבר היה נהוג בארץ ישראל חלוקת פרשיות אחרת לפרשיות קצרות יותר, כך שסיימו את התורה פעם בשלוש שנים.
 
זהו מנהג בבל, שנהוג כיום בכל קהילות ישראל, אולם בעבר היה נהוג בארץ ישראל חלוקת פרשיות אחרת לפרשיות קצרות יותר, כך שסיימו את התורה פעם בשלוש שנים.
  
== פרשיות מחוברות ==
+
== קריאה בשני וחמישי ==
מכיוון שישנם יותר פרשיות מאשר שבועות בשנה רגילה (מה עוד שיש להוריד כמה שבועות שאין בהם קריאה של פרשה מהסדר, כמו שבת [[חול המועד]], שבת שחל בה [[יו"ט]] וכדומה), ישנם כמה פרשיות שנהוג לחברם (תלוי באורך השנה, מספר השבתות הפנויות לקריאה בתורה, האם השנה מעוברת), ולקרוא באותו שבוע שתי פרשיות.
+
[[עזרא הסופר]] תיקן שבמשך השבוע, בימים שני וחמישי עולים לתורה 3 אנשים וקוראים את העלייה הראשונה (בדרך כלל, אלא אם כן היא קצרה מאוד או בשל מנהגים) של השבת הבאה, כשהיא מחולקת ביניהם.
כשמחברים פרשיות נוהגים שיש 3 עליות בכל פרשה ואחת שמחברת את סוף פרשה אחת לשניה.
 
הפרשיות שנהוג לחבר: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, בהר-בחוקותי, חקת-בלק, מטות-מסעי, נצבים-וילך.
 
  
== חלוקת הפרשיות בחו"ל ==
+
== קריאת שניים מקרא ואחד תרגום ==
פעמים רבות קורה שיש הבדל בין הפרשה הנקראת בארץ ישראל לפרשה הנקראת בחוץ לארץ. הסיבה לכך היא שבחו"ל חוגגים [[יו"ט שני של גלויות]], ואם הוא חל בשבת אז יוצא שבני חו"ל "הפסידו" פרשה אחת בזמן שקראו אותה בארץ. כדי להתגבר על בעייה זאת מחברים בני חו"ל 2 פרשיות כדי לצמצם את הפעם שנוצר.
 
  
== קריאת שניים מקרא ואחד תרגום ==
+
{{ערך מורחב|ערך=[[שניים מקרא ואחד תרגום]]}}
 
חוץ מהקריאה בציבור הנעשית בשבת בבוקר, חובה על כל יחיד להכין את הפרשה ולקוראה פעמיים, ואת התרגום (אונקלוס) פעם אחת. פוסקים רבים סוברים שכיום שרובנו לא מבינים ארמית עדיף לקרוא את פירוש רש"י במקום התרגום.
 
חוץ מהקריאה בציבור הנעשית בשבת בבוקר, חובה על כל יחיד להכין את הפרשה ולקוראה פעמיים, ואת התרגום (אונקלוס) פעם אחת. פוסקים רבים סוברים שכיום שרובנו לא מבינים ארמית עדיף לקרוא את פירוש רש"י במקום התרגום.
 
== קריאה בשני וחמישי ==
 
[[עזרא הסופר]] תיקן שבמשך השבוע, בימים שני וחמישי עולים לתורה 3 אנשים וקוראים את העלייה הראשונה (בדרך כלל, אלא אם כן היא קצרה מאוד או בשל מנהגים) של השבת הבאה, כשהיא מחולקת ביניהם.
 
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==

Revision as of 23:53, 17 December 2008

התורה מחולקת לחמישה ספרים, הנקראים "חומשים". החומשים מחולקים ליחידות הנקראות פרשיות.

פירוט

ספר בראשית

בראשית, נח, לך לך, וירא, חיי שרה, תולדות, ויצא, וישלח, וישב, מקץ, ויגש, ויחי

ספר שמות

שמות, וארא, בא, בשלח, יתרו, משפטים, תרומה, תצוה, כי תשא, ויקהל, פקודי

ספר ויקרא

ויקרא, צו, שמיני, תזריע, מצורע, אחרי מות, קדושים, אמור, בהר, בחוקותי

ספר במדבר

במדבר, נשא, בהעלותך, שלח, קרח, חקת, בלק, פינחס, מטות, מסעי

ספר דברים

דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, כי תצא, כִּי-תָבוֹא, נצבים, וילך, האזינו, וזאת הברכה

פרשיות מחוברות

מכיוון שישנם יותר פרשיות מאשר שבועות בשנה רגילה (מה עוד שיש להוריד כמה שבועות שאין בהם קריאה של פרשה מהסדר, כמו שבת חול המועד, שבת שחל בה יו"ט וכדומה), ישנם כמה פרשיות שנהוג לחברם (תלוי באורך השנה, מספר השבתות הפנויות לקריאה בתורה, האם השנה מעוברת), ולקרוא באותו שבוע שתי פרשיות. כשמחברים פרשיות נוהגים שיש 3 עליות בכל פרשה ואחת שמחברת את סוף פרשה אחת לשניה. הפרשיות שנהוג לחבר: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי מות-קדושים, בהר-בחוקותי, חקת-בלק, מטות-מסעי, נצבים-וילך.

חלוקת הפרשיות בחו"ל

פעמים רבות קורה שיש הבדל בין הפרשה הנקראת בארץ ישראל לפרשה הנקראת בחוץ לארץ. הסיבה לכך היא שבחו"ל חוגגים יו"ט שני של גלויות, ואם הוא חל בשבת אז יוצא שבני חו"ל "הפסידו" פרשה אחת בזמן שקראו אותה בארץ. כדי להתגבר על בעייה זאת מחברים בני חו"ל 2 פרשיות כדי לצמצם את הפעם שנוצר.

קריאת התורה

נהוג שבכל שבוע קוראים בתורה בציבור. הקריאה נעשית בשבת בבוקר, בין שחרית למוסף. קוראים פרשה אחת כל שבוע, לפי הסדר.

לתורה עולים שבעה אנשים לפחות הקוראים כל אחד חלק מהפרשה לפי הסדר, ועוד אחד החוזר על הפסוקים האחרונים של הפרשה ונקרא מפטיר. נהוג שהמפטיר קורא גם את ההפטרה ועולה למוסף. בקהילות רבות נהוג להוסיף עולים לפי הצורך. במועדים מיוחדים המפטיר אינו קורא מהפרשה אלא מענייני דיומא. סבב הפרשיות נמשך שנה. מתחילים את פרשת בראשית בשבת שלאחר שמחת תורה. קוראים פרשה אחת כל שבת, עד לפרשת האזינו, בשבת האחרונה לפני שמחת תורה. בשמחת תורה, קוראים את וזאת הברכה.

זהו מנהג בבל, שנהוג כיום בכל קהילות ישראל, אולם בעבר היה נהוג בארץ ישראל חלוקת פרשיות אחרת לפרשיות קצרות יותר, כך שסיימו את התורה פעם בשלוש שנים.

קריאה בשני וחמישי

עזרא הסופר תיקן שבמשך השבוע, בימים שני וחמישי עולים לתורה 3 אנשים וקוראים את העלייה הראשונה (בדרך כלל, אלא אם כן היא קצרה מאוד או בשל מנהגים) של השבת הבאה, כשהיא מחולקת ביניהם.

קריאת שניים מקרא ואחד תרגום

ערך מורחב - שניים מקרא ואחד תרגום

חוץ מהקריאה בציבור הנעשית בשבת בבוקר, חובה על כל יחיד להכין את הפרשה ולקוראה פעמיים, ואת התרגום (אונקלוס) פעם אחת. פוסקים רבים סוברים שכיום שרובנו לא מבינים ארמית עדיף לקרוא את פירוש רש"י במקום התרגום.

קישורים חיצוניים