קוף (בעל חיים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
=== קיום הלכות שונות באמצעות קוף === | === קיום הלכות שונות באמצעות קוף === | ||
פעולות הלכתיות שאין להן צורך ב[[דעת]] אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את ה[[עירוב תבשילין]] ע"י קוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא עירובין ב$תוספתא עירובין פ"ב הי"ב|}} {{מקור|מובא ב}}{{מקור|בבלי:מעילה כא א$מעילה כא.}}{{מקור|)}}, ובלבד שיראהו מניחו במקומו<ref>כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם {{מקור|משנה ברורה תט מז$מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז|כן}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:עירובין לא ב$עירובין לא:}} {{מקור| | פעולות הלכתיות שאין להן צורך ב[[דעת]] אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את ה[[עירוב תבשילין]] ע"י קוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא עירובין ב$תוספתא עירובין פ"ב הי"ב|}} {{מקור|מובא ב}}{{מקור|בבלי:מעילה כא א$מעילה כא.}}{{מקור|)}}, ובלבד שיראהו מניחו במקומו<ref>כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם {{מקור|משנה ברורה תט מז$מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז|כן}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:עירובין לא ב$עירובין לא:}} {{מקור|רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ו}}{{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תט ח$שו"ע או"ח סי' תט סע' ח}}{{מקור|)}}. | ||
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. לכן, | אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף {{מקור|(ר'}} {{מקור|בבלי:יומא כט ב$יומא כט:}} {{מקור|וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו')}}. לכן, | ||
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך [[אדם]] או [[ישראל]] - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות: | בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך [[אדם]] או [[ישראל]] - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות: | ||
* קוף ש[[שחיטה|שחט]] - שחיטתו פסולה, שנאמר {{מקור|דברים יב, כא|כן}}: "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא חולין פרק א$תוספתא ריש חולין}}{{מקור|)}}, משום שלשחיטה זו נצרך ישראל<ref>כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף [[גוי]] פסול לשחיטה.</ref>. | * קוף ש[[שחיטה|שחט]] - שחיטתו פסולה, שנאמר {{מקור|דברים יב, כא|כן}}: "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא חולין פרק א$תוספתא ריש חולין}}{{מקור|)}}, משום שלשחיטה זו נצרך ישראל<ref>כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף [[גוי]] פסול לשחיטה.</ref>. | ||
* אמר [[רהי יוסי]]: "מעשה בריבה {{מקור|(-נערה)}} אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ו[[בעילה|בעלה]] מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן ה[[כהן|כהונה]]" {{מקור|מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות$מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז|כן}}. | * אמר [[רהי יוסי]]: "מעשה בריבה {{מקור|(-נערה)}} אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ו[[בעילה|בעלה]] מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן ה[[כהן|כהונה]]" {{מקור|מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות$מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז|כן}}. | ||
* קוף שלקח את [[דם]] ה[[קורבן]] על [[אצבע|אצבעו]] או [[הזאת הדם|הִזה]] אותו - אין זו לקיחה והזאה {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:זבחים יד א$זבחים יד.}} {{מקור|וברש"י שם ד"ה ואי אתי וכו')}}. | |||
* קוף הכניס משהו ל[[כלי שרת]] איננו מתקדש מאליו {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מנחות ז א$מנחות ז.}} {{מקור|ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו')}}. | |||
* קוף שסידר את [[לחם הפנים]] על ה[[שולחן]] - פסול {{מקור|בבלי:מנחות ק ב$מנחות ק:|כן}} ואין השולחן מקדשו {{מקור|(רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו')}}. | |||
== סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות == | == סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות == | ||
גרסה מ־20:10, 17 במרץ 2010
|
|
קוף הוא סוג של בעל חיים, שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים לאדם, ויש בו גם אינטלגנציה יותר משאר בעלי חיים.
מהותו של הקוף
ר' תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט; תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט.
שונות
קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים לחלום (ברכות נו. ושם נז:).
הלכות הנוגעות לקוף
הקוף מוגדר כחיה לגבי הלכות כלאיים (כלאיים פ"ח מ"ו),
הרואה קוף מברך: "ברוך משנה הבריות" (ברכות נח: שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח).
קיום הלכות שונות באמצעות קוף
פעולות הלכתיות שאין להן צורך בדעת אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את העירוב תבשילין ע"י קוף (תוספתא עירובין פ"ב הי"ב מובא במעילה כא.), ובלבד שיראהו מניחו במקומו[1] (עירובין לא: רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ושו"ע או"ח סי' תט סע' ח).
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף (ר' יומא כט: וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו'). לכן,
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך אדם או ישראל - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:
- קוף ששחט - שחיטתו פסולה, שנאמר (דברים יב, כא): "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף (תוספתא ריש חולין), משום שלשחיטה זו נצרך ישראל[2].
- אמר רהי יוסי: "מעשה בריבה (-נערה) אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ובעלה מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן הכהונה" (מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז).
- קוף שלקח את דם הקורבן על אצבעו או הִזה אותו - אין זו לקיחה והזאה (זבחים יד. וברש"י שם ד"ה ואי אתי וכו').
- קוף הכניס משהו לכלי שרת איננו מתקדש מאליו (מנחות ז. ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו').
- קוף שסידר את לחם הפנים על השולחן - פסול (מנחות ק:) ואין השולחן מקדשו (רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו').
סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות
במקרא מסופר ששלמה המלך היה עשיר מאד:
- "כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים" (דברי הימים ב פרק ט פס' כא).
זהו המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר הקוף בפירוש[3], אך בדברי חז"ל במקומות רבים מוזכר הקוף:
- בגמרא (סנהדרין קט.)[4] מסבר שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, מפני שנחלקו לשלש כיתות... אחת [מהן] אומרת: נעלה ונעשה מלחמה (- בקב"ה)... [וכת זו] נעשו קופים... ושידים...
בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף
- שממית - רבי אברהם אבן עזרא מסביר ששממית היא "החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות" (אבן עזרא משלי ל, כח). ויש המשערים שהכוונה לקוף[5].
- אדני השדה – ראה תפארת ישראל כלאים ח, ה – מובא בוויקיפדיה ובפינת הידעת?. אולם במקומות אחרים[6] משמע שאדני השדה הם בעל חיים אחר מהקוף, אך יתכן שאלו שני מיני קופים.
קישורים חיצוניים
- מאמר בענין הקוף במקורות - מאת ד"ר משה רענן מתוך פורטל ההדף היומי
הערות שוליים
- ↑ כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם (מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז).
- ↑ כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף גוי פסול לשחיטה.
- ↑ וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.
- ↑ מוזכר במאמרו של ד"ר שלמה קאפח.
- ↑ ראה מאמרו של הראל סגל סעיף 37 (בסוף כותר: פירושים נוספים) מופיע גם בקישור.
- ↑ ר' קהלת רבה (מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]): "כי יש דברים הרבה מרבים הבל, כגון: מגדלי קופות (- קופים) וחתולות... ואדני שדה..." וכן בספרא (שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו): "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."