קוף (בעל חיים): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 24: שורה 24:
* קוף הכניס משהו ל[[כלי שרת]] איננו מתקדש מאליו {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מנחות ז א$מנחות ז.}} {{מקור|ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו')}}.
* קוף הכניס משהו ל[[כלי שרת]] איננו מתקדש מאליו {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מנחות ז א$מנחות ז.}} {{מקור|ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו')}}.
* קוף שסידר את [[לחם הפנים]] על ה[[שולחן]] - פסול {{מקור|בבלי:מנחות ק ב$מנחות ק:|כן}} ואין השולחן מקדשו {{מקור|(רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו')}}.
* קוף שסידר את [[לחם הפנים]] על ה[[שולחן]] - פסול {{מקור|בבלי:מנחות ק ב$מנחות ק:|כן}} ואין השולחן מקדשו {{מקור|(רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו')}}.
=== שונות ===
[[עזרא]] [[תקנה|תיקן]] שתהא [[אשה]] חוגרת ב[[סינר]] בין מלפניה בין מלאחריה, מפני מעשה שאירע באשה שבעלה קוף מ[[כדרכה]] ו[[שלא כדרכה]] {{מקור|ירושלמי:מגילה פרק ד$ירושלמי מגילה פ"ד סוה"א, דף עד טור ג|כן}}.


== סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות ==
== סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות ==

גרסה מ־20:14, 17 במרץ 2010

קוף הוא סוג של בעל חיים, שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים לאדם, ויש בו גם אינטלגנציה יותר משאר בעלי חיים.

מהותו של הקוף

ר' תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט; תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט.


שונות

קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים לחלום (ברכות נו. ושם נז:).

הלכות הנוגעות לקוף

הקוף מוגדר כחיה לגבי הלכות כלאיים (כלאיים פ"ח מ"ו),

הרואה קוף מברך: "ברוך משנה הבריות" (ברכות נח: שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח).

קיום הלכות שונות באמצעות קוף

פעולות הלכתיות שאין להן צורך בדעת אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את העירוב תבשילין ע"י קוף (תוספתא עירובין פ"ב הי"ב מובא במעילה כא.), ובלבד שיראהו מניחו במקומו[1] (עירובין לא: רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ושו"ע או"ח סי' תט סע' ח).

אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף (ר' יומא כט: וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו'). לכן,

בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך אדם או ישראל - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:

שונות

עזרא תיקן שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה, מפני מעשה שאירע באשה שבעלה קוף מכדרכה ושלא כדרכה (ירושלמי מגילה פ"ד סוה"א, דף עד טור ג).

סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות

במקרא מסופר ששלמה המלך היה עשיר מאד:

"כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים" (דברי הימים ב פרק ט פס' כא).


זהו המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר הקוף בפירוש[3], אך בדברי חז"ל במקומות רבים מוזכר הקוף:



בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם (מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז).
  2. כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף גוי פסול לשחיטה.
  3. וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.
  4. מוזכר במאמרו של ד"ר שלמה קאפח.
  5. ראה מאמרו של הראל סגל סעיף 37 (בסוף כותר: פירושים נוספים) מופיע גם בקישור.
  6. ר' קהלת רבה (מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]): "כי יש דברים הרבה מרבים הבל, כגון: מגדלי קופות (- קופים) וחתולות... ואדני שדה..." וכן בספרא (שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו): "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."