קוף (בעל חיים): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←שונות) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קוף''' הוא סוג של [[בעל חיים]], שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים ל[[אדם]], ויש בו גם [[חכמה|אינטלגנציה]] יותר משאר בעלי חיים. | [[תמונה:Qof.jpg|ימין|ממוזער|250px|קופם מסוג "שימפנזה"]] | ||
'''קוף'''<ref>יש לדון בשאלה האם המילה "קוף" במקורות מתייחסת לכל סוגי ה[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D קופים] המוכרים לנו כיום או לחלק מהם או - בכלל - לבעלי חיים אחרים. לצורך הבחנה זו כדאי לשים לב, שב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:בכורות ח א$בכורות ח.|כן}} וב[[תוספתא]] {{מקור|תוספתא בכורות א י$תוספתא בכורות פ"א ה"י|כן}} מבואר ש[[הריון]] של הקוף אורך שלוש שנים. וראה גם להלן לגבי אדני השה ובהערה.</ref>, הוא סוג של [[בעל חיים]], שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים ל[[אדם]], ויש בו גם [[חכמה|אינטלגנציה]]<ref>ר' [[רש"י]] {{מקור|בבלי:עירובין לא ב$עירובין לא: ד"ה קוף ופיל|כן}} שפעמים הקוף וה[[פיל]] מלומדין.ר' [[תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט]] שה[[מאירי]] {{עירובין לא:}} מביא מה[[ירושלמי]] שניתן ללמד קוף [[שבעים לשון]].</ref> יותר משאר בעלי חיים, ומנהגו לחקות את מעשה האדם<ref>ור' [[תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט]] בטעם הדבר.</ref>. | |||
== מהותו של הקוף == | == מהותו של הקוף == | ||
ר' [ | '''כתוב בספרי פנימיות''' {{מקור|(}}ה[[אדמו"ר האמצעי]]{{מקור|, תורת חיים, בראשית ח"א, פר' בראשית, עה"פ וייצר ה' אלקים, אות לב, דף כד, ב<ref>ניתן למצא ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/b1/1/3/24b&search=%d7%a7%d7%95%d7%a3 ספריית חב"ד באינטרנט].</ref>; תורת שמואל, תרלא, ח"א מאמר "כל הנחלים הולכים", עמ' שיב, ד"ה ועניין מומצע; ועוד)}} שהבריאה מתחלקת למדרגות ה[[דצח"מ]] (- [[דומם]], [[צומח]], [[חי]] ו[[מדבר]]). בין כל מדריגה למדרגה יש מדרגת ביניים, המראה שיש קישור בין המדרגות השונות (לדוגמא, בין הדומם והצומח - נמצאים ה[[אלמוג|אלמוגים]]). ובין החי והמדבר - נמצא הקוף. | ||
=== שונות === | |||
קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים ל[[חלום]] {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות נו א$ברכות נו.}} {{מקור|בבלי:ברכות נז:$ושם נז:}}{{מקור|)}}. | |||
== הלכות הנוגעות לקוף == | == הלכות הנוגעות לקוף == | ||
הקוף מוגדר כ[[חיה (בעל חיים)|חיה]] לגבי הלכות [[כלאיים]] {{מקור|משנה: | הקוף מוגדר כ[[חיה (בעל חיים)|חיה]] לגבי הלכות [[כלאיים]] {{מקור|משנה:כלאים ח ו$כלאיים פ"ח מ"ו|כן}}, | ||
הרואה קוף [[ברכה|מברך]]: "[[ברוך]] [[משנה הבריות]]" {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות נח ב$ברכות נח:}} {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים רכה ח$שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח}}{{מקור|)}}. | |||
=== קיום הלכות שונות באמצעות קוף === | |||
פעולות הלכתיות שאין להן צורך ב[[דעת]] אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את ה[[עירוב תבשילין]] ע"י קוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא עירובין ב$תוספתא עירובין פ"ב הי"ב|}} {{מקור|מובא ב}}{{מקור|בבלי:מעילה כא א$מעילה כא.}}{{מקור|)}}, ובלבד שיראהו מניחו במקומו<ref>כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם {{מקור|משנה ברורה תט מז$מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז|כן}}.</ref> {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:עירובין לא ב$עירובין לא:}} {{מקור|רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ו}}{{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תט ח$שו"ע או"ח סי' תט סע' ח}}{{מקור|)}}<ref>ור' מש"כ בזה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/3/275/1&search=%d7%a7%d7%95%d7%a3 שו"ת צמח צדק (אה"ע סי' רעא אות א)].</ref>. | |||
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף {{מקור|(ר'}} {{מקור|בבלי:יומא כט ב$יומא כט:}} {{מקור|וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו')}}. לכן, | |||
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך [[אדם]] או [[ישראל]] - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות: | |||
* קוף ש[[שחיטה|שחט]] - שחיטתו פסולה, שנאמר {{מקור|דברים יב, כא|כן}}: "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף {{מקור|(}}{{מקור|תוספתא חולין פרק א$תוספתא ריש חולין}}{{מקור|)}}, משום שלשחיטה זו נצרך ישראל<ref>כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף [[גוי]] פסול לשחיטה.</ref>. | |||
* אמר [[רהי יוסי]]: "מעשה בריבה {{מקור|-נערה|כן}} אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ו[[בעילה|בעלה]] מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן ה[[כהן|כהונה]]" {{מקור|מסכתות קטנות מסכת דרך ארץ פרק עריות$מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז|כן}}. | |||
* קוף שלקח את [[דם]] ה[[קורבן]] על [[אצבע|אצבעו]] או [[הזאת הדם|הִזה]] אותו - אין זו לקיחה והזאה {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:זבחים יד א$זבחים יד.}} {{מקור|וברש"י שם ד"ה ואי אתי וכו')}}. | |||
* קוף הכניס משהו ל[[כלי שרת]] איננו מתקדש מאליו {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:מנחות ז א$מנחות ז.}} {{מקור|ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו')}}. | |||
* קוף שסידר את [[לחם הפנים]] על ה[[שולחן]] - פסול {{מקור|בבלי:מנחות ק ב$מנחות ק:|כן}} ואין השולחן מקדשו {{מקור|רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו'|כן}}. | |||
* קוף שהוליך [[גט]] - אינה [[גירושין|מגורשת]], והרי זה כאומר: "טלי גיטך מעל גבי קרקע" {{מקור|(}}[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/3/279/18&search=%d7%a7%d7%95%d7%a3 שו"ת צמח צדק] {{מקור|אה"ע סוף סי' רהע אות יח)}} שאינה מגורשת {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:גיטין כד א$גיטין כד.}} {{מקור|רמב"ם הלכות גירושין א יב$רמב"ם פ"א מהל' גירושין הי"ב}} {{מקור|שולחן ערוך אבן העזר קלח א$שו"ע אה"ע ר"ס קלח}}{{מקור|)}}. | |||
=== שונות === | |||
[[עזרא]] [[תקנה|תיקן]] שתהא [[אשה]] חוגרת ב[[סינר]] בין מלפניה בין מלאחריה, מפני מעשה שאירע באשה שבעלה קוף מ[[כדרכה]] ו[[שלא כדרכה]] {{מקור|ירושלמי:מגילה פרק ד$ירושלמי מגילה פ"ד סוה"א, דף עד טור ג|כן}}. | |||
== סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות == | == סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות == | ||
ב[[מקרא]] מסופר ש[[שלמה המלך]] היה עשיר מאד | ב[[מקרא]] מסופר ש[[שלמה המלך]] היה עשיר מאד: "כִּי [[אוניה|אֳנִיּוֹת]] לַ[[מלך|מֶּלֶךְ]] הֹלְכוֹת [[תרשיש|תַּרְשִׁישׁ]] עִם [[עבד|עַבְדֵי]] [[חורם|חוּרָם]]. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ [[שנה|שָׁנִים]] תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת [[זהב|זָהָב]] וָ[[כסף|כֶסֶף]] [[שנהב|שֶׁנְהַבִּים]] וְ'''קוֹפִים''' וְ[[תוכי|תוּכִּיִּים]]" {{מקור|דברי הימים ב ט כא$דברי הימים ב פרק ט פס' כא|כן}}. | ||
:"כִּי [[אוניה|אֳנִיּוֹת]] לַ[[מלך|מֶּלֶךְ]] הֹלְכוֹת [[תרשיש|תַּרְשִׁישׁ]] עִם [[עבד|עַבְדֵי]] [[חורם|חוּרָם]]. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ [[שנה|שָׁנִים]] תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת [[זהב|זָהָב]] וָ[[כסף|כֶסֶף]] [[שנהב|שֶׁנְהַבִּים]] וְ'''קוֹפִים''' וְ[[תוכי|תוּכִּיִּים]]" {{מקור|דברי הימים ב ט כא$דברי הימים ב פרק ט פס' כא|כן}}. | |||
זהו המקום היחיד ב[[תנ"ך]] בו מוזכר הקוף '''בפירוש'''<ref>וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.</ref>, אך בדברי [[חז"ל]] במקומות רבים מוזכר הקוף: | זהו המקום היחיד ב[[תנ"ך]] בו מוזכר הקוף '''בפירוש'''<ref>וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.</ref>, אך בדברי [[חז"ל]] במקומות רבים מוזכר הקוף: | ||
* ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:סנהדרין דף קט א$סנהדרין קט.|כן}}<ref>מוזכר ב[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7480 מאמרו של ד"ר שלמה קאפח].</ref> מסבר ש[[דור הפלגה]] אין להם חלק ל[[עולם הבא]], מפני שנחלקו לשלש כיתות... אחת {{מקור|[מהן]}} אומרת: נעלה ונעשה מלחמה {{מקור| | * ב[[גמרא]] {{מקור|בבלי:סנהדרין דף קט א$סנהדרין קט.|כן}}<ref>מוזכר ב[http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7480 מאמרו של ד"ר שלמה קאפח].</ref> מסבר ש[[דור הפלגה]] אין להם חלק ל[[עולם הבא]], מפני שנחלקו לשלש כיתות... אחת {{מקור|[מהן]}} אומרת: נעלה ונעשה מלחמה {{מקור|- בקב"ה|כן}}... {{מקור|[וכת זו]}} נעשו '''קופים'''... ו[[שד|שידים]]... | ||
* | * | ||
| שורה 23: | שורה 42: | ||
=== בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף === | === בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף === | ||
* '''[[שממית]]''' - [[רבי אברהם אבן עזרא]] מסביר ששממית היא "החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות" {{מקור|אבן עזרא משלי ל, כח|כן}}. ויש המשערים שהכוונה לקוף<ref>ראה [http://www.lulu.com/items/volume_66/7817000/7817336/1/print/7817336.pdf מאמרו של הראל סגל] סעיף 37 {{מקור| | * '''[[שממית]]''' - [[רבי אברהם אבן עזרא]] מסביר ששממית היא "החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות" {{מקור|אבן עזרא משלי ל, כח|כן}}. ויש המשערים שהכוונה לקוף<ref>ראה [http://www.lulu.com/items/volume_66/7817000/7817336/1/print/7817336.pdf מאמרו של הראל סגל] סעיף 37 {{מקור|בסוף כותר: פירושים נוספים|כן}} מופיע גם ב[http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mdrik_output_word.html קישור].</ref>. | ||
* '''[[אדני השדה]]''' – ראה תפארת ישראל כלאים ח, ה – מובא ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%98%D7%9F#.D7.90.D7.95.D7.A8.D7.A0.D7.92_.D7.90.D7.95.D7.98.D7.9F_.D7.91.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA וויקיפדיה] וב[[תבנית:הידעת?/כ"ג חשוון ה'תשס"ט|פינת הידעת?]]. אולם במקומות אחרים<ref>ר' קהלת רבה {{מקור|מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]|כן}}: "כי יש דברים הרבה מרבים [[הבל]], כגון: מגדלי קופות {{מקור|- קופים|כן}} ו[[חתול|חתולות]]... ואדני שדה..." וכן בספרא {{מקור|שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו|כן}}: "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."</ref> משמע שאדני השדה הם בעל חיים אחר מהקוף, אך יתכן שאלו שני מיני [ | * '''[[אדני השדה]]''' – ראה תפארת ישראל כלאים ח, ה – מובא ב[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%90%D7%95%D7%98%D7%9F#.D7.90.D7.95.D7.A8.D7.A0.D7.92_.D7.90.D7.95.D7.98.D7.9F_.D7.91.D7.9E.D7.A7.D7.95.D7.A8.D7.95.D7.AA וויקיפדיה] וב[[תבנית:הידעת?/כ"ג חשוון ה'תשס"ט|פינת הידעת?]]. אולם במקומות אחרים<ref>ר' קהלת רבה {{מקור|מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]|כן}}: "כי יש דברים הרבה מרבים [[הבל]], כגון: מגדלי קופות {{מקור|- קופים|כן}} ו[[חתול|חתולות]]... ואדני שדה..." וכן בספרא {{מקור|שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו|כן}}: "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."</ref> משמע שאדני השדה הם בעל חיים אחר מהקוף, אך יתכן שאלו שני מיני [קופים]. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־20:32, 24 בינואר 2015
|
|
קוף[1], הוא סוג של בעל חיים, שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים לאדם, ויש בו גם אינטלגנציה[2] יותר משאר בעלי חיים, ומנהגו לחקות את מעשה האדם[3].
מהותו של הקוף[עריכה]
כתוב בספרי פנימיות (האדמו"ר האמצעי, תורת חיים, בראשית ח"א, פר' בראשית, עה"פ וייצר ה' אלקים, אות לב, דף כד, ב[4]; תורת שמואל, תרלא, ח"א מאמר "כל הנחלים הולכים", עמ' שיב, ד"ה ועניין מומצע; ועוד) שהבריאה מתחלקת למדרגות הדצח"מ (- דומם, צומח, חי ומדבר). בין כל מדריגה למדרגה יש מדרגת ביניים, המראה שיש קישור בין המדרגות השונות (לדוגמא, בין הדומם והצומח - נמצאים האלמוגים). ובין החי והמדבר - נמצא הקוף.
שונות[עריכה]
קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים לחלום (ברכות נו. ושם נז:).
הלכות הנוגעות לקוף[עריכה]
הקוף מוגדר כחיה לגבי הלכות כלאיים (כלאיים פ"ח מ"ו),
הרואה קוף מברך: "ברוך משנה הבריות" (ברכות נח: שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח).
קיום הלכות שונות באמצעות קוף[עריכה]
פעולות הלכתיות שאין להן צורך בדעת אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את העירוב תבשילין ע"י קוף (תוספתא עירובין פ"ב הי"ב מובא במעילה כא.), ובלבד שיראהו מניחו במקומו[5] (עירובין לא: רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ושו"ע או"ח סי' תט סע' ח)[6].
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף (ר' יומא כט: וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו'). לכן,
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך אדם או ישראל - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:
- קוף ששחט - שחיטתו פסולה, שנאמר (דברים יב, כא): "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף (תוספתא ריש חולין), משום שלשחיטה זו נצרך ישראל[7].
- אמר רהי יוסי: "מעשה בריבה (-נערה) אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ובעלה מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן הכהונה" (מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז).
- קוף שלקח את דם הקורבן על אצבעו או הִזה אותו - אין זו לקיחה והזאה (זבחים יד. וברש"י שם ד"ה ואי אתי וכו').
- קוף הכניס משהו לכלי שרת איננו מתקדש מאליו (מנחות ז. ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו').
- קוף שסידר את לחם הפנים על השולחן - פסול (מנחות ק:) ואין השולחן מקדשו (רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו').
- קוף שהוליך גט - אינה מגורשת, והרי זה כאומר: "טלי גיטך מעל גבי קרקע" (שו"ת צמח צדק אה"ע סוף סי' רהע אות יח) שאינה מגורשת (גיטין כד. רמב"ם פ"א מהל' גירושין הי"ב שו"ע אה"ע ר"ס קלח).
שונות[עריכה]
עזרא תיקן שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה, מפני מעשה שאירע באשה שבעלה קוף מכדרכה ושלא כדרכה (ירושלמי מגילה פ"ד סוה"א, דף עד טור ג).
סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות[עריכה]
במקרא מסופר ששלמה המלך היה עשיר מאד: "כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים" (דברי הימים ב פרק ט פס' כא).
זהו המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר הקוף בפירוש[8], אך בדברי חז"ל במקומות רבים מוזכר הקוף:
- בגמרא (סנהדרין קט.)[9] מסבר שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, מפני שנחלקו לשלש כיתות... אחת [מהן] אומרת: נעלה ונעשה מלחמה (- בקב"ה)... [וכת זו] נעשו קופים... ושידים...
בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף[עריכה]
- שממית - רבי אברהם אבן עזרא מסביר ששממית היא "החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות" (אבן עזרא משלי ל, כח). ויש המשערים שהכוונה לקוף[10].
- אדני השדה – ראה תפארת ישראל כלאים ח, ה – מובא בוויקיפדיה ובפינת הידעת?. אולם במקומות אחרים[11] משמע שאדני השדה הם בעל חיים אחר מהקוף, אך יתכן שאלו שני מיני [קופים].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מאמר בענין הקוף במקורות - מאת ד"ר משה רענן מתוך פורטל ההדף היומי
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ יש לדון בשאלה האם המילה "קוף" במקורות מתייחסת לכל סוגי הקופים המוכרים לנו כיום או לחלק מהם או - בכלל - לבעלי חיים אחרים. לצורך הבחנה זו כדאי לשים לב, שבגמרא (בכורות ח.) ובתוספתא (תוספתא בכורות פ"א ה"י) מבואר שהריון של הקוף אורך שלוש שנים. וראה גם להלן לגבי אדני השה ובהערה.
- ↑ ר' רש"י (עירובין לא:) שפעמים הקוף והפיל מלומדין.ר' תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט שהמאירי תבנית:עירובין לא: מביא מהירושלמי שניתן ללמד קוף שבעים לשון.
- ↑ ור' תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט בטעם הדבר.
- ↑ ניתן למצא בספריית חב"ד באינטרנט.
- ↑ כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם (מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז).
- ↑ ור' מש"כ בזה בשו"ת צמח צדק (אה"ע סי' רעא אות א).
- ↑ כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף גוי פסול לשחיטה.
- ↑ וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.
- ↑ מוזכר במאמרו של ד"ר שלמה קאפח.
- ↑ ראה מאמרו של הראל סגל סעיף 37 (בסוף כותר: פירושים נוספים) מופיע גם בקישור.
- ↑ ר' קהלת רבה (מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]): "כי יש דברים הרבה מרבים הבל, כגון: מגדלי קופות (- קופים) וחתולות... ואדני שדה..." וכן בספרא (שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו): "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."