ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
קשר האירוסין והנישואין שבין הקב"ה לעם ישראל
בדברי הנביאים אנו מוצאים שהקשר בין הקב"ה לעם ישראל נמשל לקשר בין איש לאשה, קשר של ארוסין ושל נישואין. כך מתנבא הנביא הושע 1 על העתיד לבוא:
וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה':
ואת הפסוקים הללו מסביר המהר"ל בספרו 'נצח ישראל' 2 : 'וארשתיך לי לעולם - דברים כפשוטם, הארוסין לעתיד לבוא לא יהיו אירוסין שאחריהם תבוא הפסקה, אלא אירוסין נצחיים. 'וארשתיך לי בצדק במשפט בחסד וברחמים' - מידות אלו מבטאות את כל הצדדים של המידות, ונמצא שהקשר עם הקב"ה יהיה מכל הצדדים. 'וארשתיך לי באמונה' - זו איכות הקשר, שכן אמונה היא הדבקות. נמצא שהקשר יהיה שלם מכל הבחינות - מבחינת הזמן, הכמות, והאיכות. 'וידעת את ה'' - הידיעה היא החיבור המלא, כמו שאנו רואים בפסוק 'והאדם ידע את חוה אשתו'. לעתיד לבוא עם ישראל יהיה קשור בקב"ה וגם הקב"ה יהיה קשור בעם ישראל בקשר תמידי, מכל הצדדים ומכל עומק האמונה. זה צד האירוסין של הקשר בין הקב"ה לישראל.
מספר פסוקים קודם לכן 3 אומר הנביא הושע:
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי:
פסוק זה מתאר את בחינת הנישואין שבקשר בין הקב"ה לישראל, ועליו אמר רבי יוחנן במסכתנו 4 "ככלה בבית חמיה, ולא ככלה בבית אביה". אחרי האירוסין הכלה עדיין נמצאת בבית אביה, אמנם היא אסורה לאחרים אבל החתן והכלה עדיין לא עברו לחיות חיי משפחה יחד. "ביום ההוא תקראי לי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי", כלומר לעתיד לבוא הקשר בין עם ישראל לקב"ה יהיה קשר של נישואין, כביכול כל מה שהיה עד עכשיו היה קשר של אירוסין.
מה יתחדש לעתיד לבוא? מסביר זאת המהר"ל על פי דברי הנביא ירמיהו 5 :
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה: לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם ה':
מהי אותה ברית חדשה? הברית שהיתה לאחר יציאת מצרים היתה ברית שהקב"ה כרת עם ישראל בכח, כביכול: ה' כפה על עם ישראל הר כגיגית, וכפי שאומר ירמיהו "ואנוכי בעלתי בהם נאום ה'". מה פרוש 'בעלתי'? אפשר להבין זאת באופן חיצוני שהקב"ה כפה את ישראל להיות לו לעם, ואפשר להבין באופן פנימי יותר, שהניסים והנפלאות לא איפשרו מצב של בחירה, אי אפשר היה למרוד בהופעה האלוקית הגדולה הזו. היינו נאלצים לקבל את עול מלכות שמים, כי הקב"ה הראה לנו את כל גדלותו בניסים ונפלאות, ואי אפשר היה לחשוב אחרת. ואמנם עם ישראל הגיע בצדק למסקנה על גדלותו של הבורא ועל קבלת עול המצוות, אולם מבחינה מסוימת היתה חסרה כאן הבחירה, כי הקב"ה העמיד אותם במצב כזה שאין אפשרות לשקול אחרת.
לעתיד לבוא הקשר יהיה בהסכמה, ויבוא גם מצידם של ישראל ובבחירתם החופשית. לא יהיו ניסים והופעות גלויות, אלא עם ישראל יגיע מתוך עצמו לבקש את ה', מתוך הבנה עמוקה ופנימיות. זוהי ברית חדשה, לא בעלות אלא הסכמה הדדית.
כך אומר המדרש: "ונקבה תסובב גבר - בעולם הזה הקב"ה מחזיר על ישראל שיעשו רצונו ויעשו תשובה, אבל לעתיד לבוא עם ישראל יחזיר על הקב"ה, שנאמר ונקבה תסובב גבר". וכך גם אומר הנביא הושע בהמשך: "אחר ישובו בני ישראל וביקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים". ישראל ישובו מעצמם, מתוך תוכם, זהו קשר שבו הכלה יושבת כבר בבית בעלה, מחוברת אליו בחפץ פנימי ורצון ולא מתוך תכתיבים מבחוץ. זהו ענין הנישואין.
קשר האירוסין והנישואין שבין התורה לישראל
גם את הקשר בין עם ישראל לתורה דימו חכמים לקשר של אירוסין, כדברי הגמרא במסכת פסחים 6 "תורה ציוה לנו משה מורשה, אל תיקרי מורשה אלא מאורסה", ומטעם זה אומרת הגמרא במסכת סנהדרין 7 שגוי שלומד תורה כאילו בא על נערה המאורסה, שכן התורה שייכת רק לעם ישראל. אומר הגר"א שהתורה נעשתה מאורסת לעם ישראל במתן תורה, שהרי הדבר נלמד מהפסוק 'מורשה קהילת יעקב'; ומתי אנו עוברין לשלב של נישואין בתורה? כשאדם עוסק בתורה בפועל, אז היא יחד איתו ובתוכו. החיבור בין הלומד לבין התורה נעשה חיבור כל כך גדול, בדומה לחיבור בין איש לאשה: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" 8 . התורה והלומד אותה נעשים דבר אחד, עד כדי כך שהתורה נעשית 'תורה דיליה', כדברי הגמרא במסכת עבודה זרה 9 : "אמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה". ולאור הדברים הללו הסבירו התוספות 10 מדוע תלמיד חכם יכול למחול על כבודו "תלמיד חכם תורתו דיליה ויכול למחול על כבודו, דשלו היא". למרות שהאנשים המכבדים אותו לא עושים זאת בגלל האישיות הפרטית שלו אלא בגלל התורה שבו הוא יכול למחול על כבודו, כי התורה נעשית התורה כביכול שלו.
וכשם שלעתיד לבוא תתחדש בחינה חדשה של נישואין בקשר בין עם ישראל לקב"ה - כך גם תתחדש בחינה חדשה של קשר בין ישראל לתורה, שלעומתה כל מה שהיה לפניה יהיה לעתיד לבוא בבחינת קשר של נישואין, כך גם הקשר עם התורה.
למדנו כי הקשר בין עם ישראל לתורה הוא קשר כפול - קשר של אירוסין וקשר של נישואין. והנה, גם כאן תתחדש לעתיד לבוא בחינה חדשה של נישואין, שלעומתה כל מה שהיה לפניה נחשב 'קשר של אירוסין', וכפי שממשיך הנביא ירמיהו לבאר את ענין הברית החדשה:
כִּי זאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם ה' נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֳּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם:
על המילים "נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה" אומרים חז"ל, שישראל ילמדו תורה ולא ישכחו. בעולם הזה אדם לומד תורה ושוכח אותה, אולם לעתיד לבוא "ונתתי את תורתי בקרבם". כששוכחים את דברי התורה - נראה שהתורה היא מבחוץ, היא כתובה 'על גבי', ולכן היא יכולה להימחק. לעומת זאת, כשהתורה היא "בקרבם", חלק מתוכו של דבר - כבר אין אפשרות של שכחה. זהו מצב של נישואין, של התחברות מלאה בין ישראל לתורה.
ברכת התורה
וכשם שכאשר נכנסים לחופה יש לברך את ברכת הנישואין, ו"כלה בלא ברכה אסורה לבעלה", כך גם התורה אסורה ללא ברכה. אל התורה צריך לגשת מתוך הכרה בערכה, וזהו ענינה של ברכת התורה - ברכת המצות וברכת השבח, לזכור את ענינה הגדול של התורה, לזכור שכאשר אנו עוסקים בתורה אנו עוסקים בדבר ה', מתחברים וקולטים את דבר ה' המדבר אלינו. וככל שגדול היחס לערכה של התורה לקדושתה ומעלתה כך קניינה יותר שלם.
המשלת הקשר שבין עם ישראל לקב"ה והקשר שבין עם ישראל לתורה לקשר שבין איש לאשה - מלמדת על גודל ערכו של הקשר הזה. מתוך הדברים הללו נפנה ללימודה של מסכת כתובות, העוסקת במסגרת המאפשרת את קיומו של קשר הנישואין.
כתובות מה קל יותר - להוציא ממון או להתיר אשה להינשא?
מסכת יבמות - דף פח' ע"ב ומסכת כתובות - דף כח' ע"ב.
אי אפשר לבד!
כאב הגלות ותקוות הגאולה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
לאן שבים ולמה מתוודים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
בריאת העולם של פסח
מסירות או התמסרות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
