בית המדרש

חיפוש וסינון שיעורים

סינון על פי מדיה
  • כללי

חיפוש חופשי

    1279 רבנים
    46007 שיעורים
    1958 נושאים

עכשיו באתר ישיבה

סרטונים קצרים
    פרשת ראה
    פרשת ראה

    לימוד יומי כ"ה אב תשפ"ו

    להרשמה ללימוד יומי
    טיולים ונופש
    טיולים ונופש
    שיעורים חדשים
    שיעורים חדשים
    שיעורים פופולריים
    שיעורים פופולריים

    רבנים בבית המדרש

    סדרות שיעורים

    קרוב אליך (655)
    קרוב אליך (655)

    הלכה יומית

    undefined
    שמות זהים לכלה וחמותה

    הרב נועם דביר מייזלס

    שאלה

    שלום הרב, א. האם מותר לצאת עם בחורה שיש לה אותו שם כמו שיש לאמא שלי? יש עניין שאסור?מדוע? ב. מה לגביי אותו השם אבל בצורה שונה.. לדוגמא:אמא - רחל ולבחורה - רחלי, אמא - תמר ולבחורה - תמרה וכו.. תודה,

    תשובה

    שלום רב לשואל היקר. בצוואת רבי יהודה החסיד הזהיר שלא לשאת אשה ששמה זהה לשם אמו, ואם נשאה יש לעשות שינוי שם. כמה טעמים נאמרו בעניין: א. פגיעה בכיבוד הורים, ב. עין הרע, ב. ע"פ קבלה. עם זאת פוסקים רבים כתבו שלא נכתבה הצוואה אלא לזרעו. ובאחרונים נמצאו אופנים רבים שבהם דנו להקל (ראה בהרחבה). בנידון השאלה, שהשמות זהים אך בפועל אחת מהן נקראת בשם כינוי, רבים הורו להקל. בכל מקרה כדאי להתייעץ בעניין זה עם רב המקום שמכיר את הפרטים ויוכל לתת תשובה ממוקדת בעניין. מקורות והרחבה: בספר חסידים (מרגליות) מובאת צואת ר' יהודה החסיד, ומתוך נ"ו האזהרות, מובא ב' אזהרות בעניין שמות, וז"ל באות כג.: "לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו, ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה". ובאות כד. שני בני אדם ששמותיהם שוים לא יזדווגו יחד בילדיהם, (ס"א לא יעשו נשואין לשני ילדיהם יחד), וזה ספק או לזרעו או לכל אדם [כמדומה לכל העולם ויש להזהר]. ובשו"ת יוסף אומץ סימן ל"ז כתב הגאון חיד"א: "גם צואת רבינו ז"ל דחתן וחמיו לא יהיו בשם אחד וכן כלה וחמותה. הגם שרבים לא חשו אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו בזיווגם. ואתיא מכללא אחת היתה שאמר אביה שאינו חש לזה ולא היו ימים מועטים שמת החתן בקצרות שנים והכלה אזלא ומדלדלא ושוב נשאת ונתגרשה ומתה בחוסר כל וזרע אין לה רחמנא ליצלן". וכתב הגר"ח פאלאג'י זצ"ל (תוכחת חיים במדבר ק' אות ה'): "אל תהי מיקל בצוואת רבי יהודה החסיד בשום צד, שרוב שמתו בשנת ה' תקצ"ב ובשנת ה' תקצ"ז היו ממה שעברו על הצוואות", וכן כתבו להחמיר בספר חיים ושלום (ח"ב סי' י"ג), דבר משה (מהדו"ק נ"ח) בשם מוהר"ש מבעלזא זצ"ל, הורה מרן החזו"א (ראה פאר הדור ח"ד עמ' צ"א), ובספר שם אריה (יו"ד סי' כ"ז) כתב שאף שהעובר על הצוואה אינו עובר ב"איסור", מכל מקום הירא וחרד לנפשו וחושש, תבוא עליו ברכה. ונכתבו כמה טעמים בעניין אזהרות אלו, יש שכתבו משום שקרוב לודאי שיקרא לאשתו בשמה ליד אמו, ויש בכך פגיעה בכבוד ההורים, והוא הדין בשמות של חתן וחותן ששמותיהם זהים (בא"ח שופטים כ"ח), לפי זה אפשר להקל כאשר החתן או הכלה מקבלים על עצמם שלא לקרוא לבן הזוג בשמם ליד ההורים (דבר אליהו סי' ל"ז). כמו כן יש שכתבו טעם, משום עין הרע (יפה ללב ח"ד אהע"ז סי' ס"ב י"א). וידועים דברי מרן החתם סופר (ח"א סי' קט"ז) בעניין זה, ד"מאן דלא קפיד, לא קפדינן בהדיא". ויש שכתבו שהטעם ע"פ קבלה, כיון ששמות זהים קשורים לאותו שורש נשמה, ונראה כאילו מתחתנים בערות אמו (שם משמעון אהע"ז סי' ו'), ועיקר הקפידא בשמות זהים של כלה וחמותה (שו"ת צמח צדק פס"ד יו"ד קט"ז בשם זקנו בעל התניא), אולם כמעט ולא נזכרו אזהרות אלו בכתבי תלמידי האריז"ל והרש"ש (אולם ראה במשנת חסידים מס' חתונה פ"א ח', ומזמור לדוד סי' קט"ז בשם האריז"ל, יוסף אומץ שם), וראה בשו"ת דברי חיים (ח"א אהע"ז סי' ח') שאף שאין מדקדקין בצוואה זו, מכל מקום בעניין זמות זהים של כלה וחמותה יש להחמיר, כיון שנאמרה גם מפי חכמי קבלה אחרים. עם זאת, אחרונים רבים כתבו שניתן להקל באזהרות אלו, כיון שצואה זו לא נאמרה אלא לזרעו בלבד כפי שכתב בשו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת סי' ע"ט), וכל אדם יכול לסמוך על כך שאינו מצאצאיו כיון שהולכים אחר הרוב (בית שערים יו"ד קצ"ו, חלקת השדה סי' כ"ה), וכן כתוב בלקוטי שו"ת חתם סופר (סי' ס') שכל מה שלא נזכר בגוף ספר חסידים של ר"י החסיד אלא רק בצוואתו, אינו אלא עבור זרעו. ובספר הון יוסף (סי' ט') כתב שבדברים שלא מצאנו להם זכר בגמרא (וכל שכן היפך דברי חז"ל) אין לחשוש למה שנאמר בצוואה, כיון שודאי נאמר רק לזרעו. ובספר נשואין כהלכתן (פ"ב) שהרחיב בכל זה, ואסף מדברי הפוסקים צדדים רבים להקל, כגון: א. כשיש שינוי מועט בין השמות, ב. שם שנשתקע, ג. שינוי השם או תוספת שם (ועיין שם שיש ששולל את האפשרות לשנות השם בזמננו) ד. כשהחתן למעלה מגיל עשרים, ה. אם החתן מקבל על עצמו שלא לקרוא לאשתו בשמה ליד הוריו, ו. כשלא יגורו בעיר אחת, ז. אם ההורים אינם בחיים. ועיין שם עוד מה שכתב. ובשו"ת עזרת כהן (ענייני אבן העזר סי' ו') נשאל מרן הגרא"י קוק זצ"ל בשידוך המנוגד לצואת ריה"ח ז"ל, ששני אחים לא ישאו שתי אחיות. וכתב בזה"ל: "הנני בזה להשיב, שכבר כתב בתשו' נודע ביהודה חלק אה"ע מהדו"ת (סי' עט), שאפילו אם נעשה רק השידוך, שיגמור ולא יחוש לצואת ריה"ח ז"ל, שעיקרה היא לזרעו, שלהם צוה לדורי דורות, ולא לכו"ע. וי"ל שגם אלה הדברים, שנראה מדברי ריה"ח שלא היו בגדר צואה לזרעו כ"א לכו"ע, י"ל שלא נאמרו לכל הזמנים. ומצינו כמה דברים סגוליים, שמשתנים במשך הזמן או בשינוי המקומות, וכמש"כ תוס' במו"ק דף י"א ע"א ד"ה כוורא, שאפי' במה שנאמר מפורש בתלמוד י"ל שנשתנו לפי השינויים של הזמן בכיו"ב". ובהמשך הרחיב שיש להקל יותר בארץ ישראל, שקדושתה מגנה בעניין זה, וז"ל: "וכ"ז שייך לומר גם בחו"ל, וק"ו בא"י, דזכותא דא"י חשוב מאד להגן ולהציל מכל פגע, ואין כח להפגעים וכוחות החיצונים באוירא דא"י, וכמו שהי' בימי קדם כדאמרי' בברכות דף מ"ד עיר אחת היתה בא"י וגופנית שמה, והיו בה שמונים זוגות אחים כהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כהנות, והיינו מפני זכותא דא"י לא הי' בזה שום קפידא, וכו'" עיין שם. וסיים (שם): "כללא דמילתא, יחזיקו הזוג בתורת ד', ויתנהגו בקדושה הראוי' לבני ישראל הכשרים, ויהי' לבם סמוך בטוח בד', כי קדושת אה"ק תגן עליהם שיראו זרע חייא וקיימא ויאריכו ימים בכט"ס". ובשו"ת יביע אומר (ח"ב סי' ז') האריך מאד בעניין צוואת רבי יהודה החסיד, והעלה צדדים רבים להקל ודן גם בעניין הוספת שם, וכתב שרבים מקלים בדבר ואין פוצה פה ומצפצף, וודאי שהמקל כדעת כל גדולי הפוסקים שהוא הזכיר שם, יש לו על מה לסמוך, בפרט בדור שלנו שיכול להיות קלקול אם יהיה עיכוב בעניין השידוכים, ויש חשש לקלקול רוחני גדול בביטול הנישואין, עיין כל זה שם. ודנו הפוסקים בנידון השאלה, כאשר הכלה והכלות זהים בשם המקורי, אך אחד נקרא בכינוי, וכן כתב בתשובות והנהגות (ח"א סי' תשל"א) בשם החזו"א: "לענין זה אינו תלוי בשם שנקראה בו בשעת הלידה אלא איך נקראת כיום", ולכן במקרה שקוראים לאמא רחל ולבחורה רחלי או לאמא תמר ולבחורה תמרה, נראה בפשטות שניתן לסמוך על המקלים בדבר (ראה זכרון יהודה מהדו"ת סי' קנ"ח בחתן וחמיו ששם אחד יצחק והשני איצק, ושם בסי' קנ"ו דן בכלה וחמות שאחד נקראת לאה ואחת 'לעיוש' והתיר בתנאי שיסכימו איתו ג' רבנים, פרי השדה ח"א סי' ס"ט, נישואין כהלכתן שם). ברכה והצלחה בכל וברכת ה' עליכם,

    לקריאה בהרחבה >
    להקדשת הלכה יומיתלאלפי מנויים בדוא"ל ובאתר
  • נצח ישראל – הרב משה חביב
    • סיבות ומטרת הגלות
      54 דק'
      נצח ישראל – הרב משה חביב

      סיבות ומטרת הגלות

      נצח ישראל סיכום פרקים י"ג-כ"ה

      שלוש סיבות לאריכות הגלות: א. גאולה גדולה זוקקת הכנה גדולה (פי"ג). ב.ישראל נרדפים בעוה"ז כיון שהוא לא מקומם הטבעי. ג.המלכות הרביעית דורשת התמודדות קשה וארוכה כיון שהיא מרכזת את הפחיתויות של כל ארבעת המלכויות; בגלות ישראל יוצאים מהסדר הכדי להגיע לגאולה כוולד חדש.

    • קרבת ה'
      42 דק'
      נצח ישראל – הרב משה חביב

      קרבת ה'

      פרק י"א

      האיחוד של עם ישראל זה הסגולה.

    • ההשלכה של הגדרת ישראל כבנים לחיינו ולעבודת ד' שלנו
      38 דק'
      נצח ישראל – הרב משה חביב

      ההשלכה של הגדרת ישראל כבנים לחיינו ולעבודת ד' שלנו

      נצח ישראל פרק י"א

      ישראל מוגדרים כבנים וזה משפיע על עבודת ד' שלנו, על כל החיים שלנו, ועל הביטחון העצמי שלנו. אם אני בן של הקב"ה אז אז אני חייב לעבוד את ד' בצורה אחרת לגמרי, והקב"ה אוהב אותי בכל מצב שאני יהיה. מה המשמעות שישראל בני בכורי ישראל, האם בן בכור זה ביחס לבנים אחרים או שאין בנים אחרים לקב"ה מלבד ישראל, וא"כ מהי המשמעות של בכור?

    • המקור בתורה לצפיית המשיח וברכות בלעם
      44 דק'
      נצח ישראל – הרב משה חביב

      המקור בתורה לצפיית המשיח וברכות בלעם

      נצח ישראל פרק נז

      מה המקור בתורה שיש מצווה לצפות למשיח| דעת ר"י מקורביל שהמקור הנו מצוות אנכי ד' אלוקיך| מדוע לא הוזכר עוה"ב בתורה הסבר דברי הגמ' שמשה כתב ספרו ופרשת בלעם וכי פרשת בלעם היא לא חלק מהתורה| הסבר המהר"ל מדוע קרובים פסולים לעדות| ברכות בלעם מחולקות כנגד תחילת אמצע וסוף העולם.

    נצח ישראל – הרב משה חביב
  • הלכות כלליות
    • שמוש בדוד חשמלי ובדוד שמש בשבת
      הלכות כלליות

      שמוש בדוד חשמלי ובדוד שמש בשבת

      כיום, בכל בית יש דודי שמש ודודים חשמליים. בכל פעם שאנחנו פותחים את ברז המים החמים זורמים אלינו מים מהדוד ובמקומם נכנסים מים אחרים קרים לדוד. האם מותר הדבר או שגם בלילות החורף הקרים אנו צריכים להסתפק במים קרים? תשובות בלימוד שלפנינו. הלימוד יתחיל מהגמרא דרך פרושי הראשונים ועד לפסיקת האחרונים וההלכה למעשה.

    • הדלקת נרות שבת בבית מלון
      הלכות כלליות

      הדלקת נרות שבת בבית מלון

    • גדרי שיעורין בשבת
      35 דק'
      שבת

      גדרי שיעורין בשבת

      שיעורי שבת שונים הם משאר שיעורי תורה שהם משתנים לפי הגדרת כמות חשובה ומלאכה חשובה. החילוק בין חצי שיעור לחצי מלאכה ועוד בעניין חצי שיעור.

    • שו"ת הלכתי בנושא חילול השבת
      הלכות כלליות

      שו"ת הלכתי בנושא חילול השבת

    הלכות כלליות
  • חגים מבראשית
    • היום הראשון וא' של פסח
      פסח

      היום הראשון וא' של פסח

      ביום הראשון הבדיל ה' בין אור לחושך, ובהמשך מבדיל ה' בין ישראל לעמים. מהי משמעות הדבר שההבדלה בין ישראל לעמים נעשית על ידי ה' עצמו? ומהי משמעות ההשוואה בין אומות העולם לבין החושך?

    • שבעת ימי הבריאה והמועדים
      אמור

      שבעת ימי הבריאה והמועדים

      מספרם של הימים שנקראים בתורה 'מקרא קודש' הוא שבעה, כמספרם של ימי הבריאה. מעיון מדוקדק בתורה מתברר כי זיקה פנימית קושרת בין כל אחד מימי הבריאה לבין מקרא הקודש המתאים לו, ולתגלית זו השלכות רבות בהבנת עניינם של ימי הבריאה ומקראי הקודש.

    • פסוקי הבריאה והמועדים
      פתיחה

      פסוקי הבריאה והמועדים

      פרשת בריאת העולם בבראשית ופרשת מקראי קודש בספר ויקרא.

    • פתיחה
      פתיחה

      פתיחה

      תכנים רבים מופיעים בפרשת הבריאה. מעקב אחר התכנים הללו בהמשך התורה מגלה שתי תמונות בהירות, שיש בהן גם מן החידוש וההפתעה.

    חגים מבראשית
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il