ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
לפי טענה זו, זוהי הסיבה לכך שהמהדורה הראשונה של הספר 'איגרות לראי"ה', המכיל מאות מכתבים שנשלחו לראי"ה מאת רבני דורו, נדפסה רק כמה שנים לאחר פטירת הרצי"ה.
כך העיד הרב יעקב פילבר, מפי הרצי"ה קוק: "ופעמים רבות העלינו בפני מורנו ורבינו הגרצי"ה זצ"ל את הרעיון להוציא לאור את מכתבי הגדולים אל הראי"ה, אך הוא דחה אותנו בטענה כי אביו, מרן זצ"ל, אינו זקוק להסכמות"; ולכן, הוא רומז, היוזמה להוציא לאור במרוכז את האיגרות שנשלחו לראי"ה, יצאה לפועל כאמור רק אחרי פטירת הרצי"ה קוק 1 .
אולם למרבה הפלא, למרות עדות זו שאין לפקפק במהימנותה, בדיקה היסטוריונית-ביבליוגרפית מגלה שלטענה הכללית כשלעצמה אין על מה שתסמוך. מתברר כי לא זו בלבד שהרצי"ה קוק בעצמו מסר לדפוס בכתב-העת 'סיני' כמה וכמה מקבצים ובהם סך-הכל עשרות (!) איגרות שנשלחו לאביו הראי"ה, לעיתים בנושא מסויים ולעיתים ללא מכנה משותף 2 , הרי שהוא בעצמו הדפיס בירושלים תשל"ה, בדפוס "קרית-נוער" ותחת השם "הוצאת 'לב'", קונטרס בשם'לתקון עולם - קבוצת מכתבים' : מדובר בחוברת צנומה בת 14 עמודים, שבה פורסמו אחד-עשר מבין המכתבים שקיבל הראי"ה מאת כמה מן הבולטים שבגדולי התורה בתקופת פעילותו בארץ ישראל – הרב שמואל סלנט, הרב חיים ברלין, הרידב"ז, הרב משה מרדכי עפשטיין, הרב אהרן וולקין, החזון איש 3 והרב איסר זלמן מלצר – כשהם מסודרים לפי תאריכי המכתבים 4 .
מלבד המכתבים הללו, והערות-ביאור קצרות שנסמנו בשוליהם, לא מופיע בקונטרס כל תוכן נוסף – למעט הקדמה קצרה, החתומה על ידי הרצי"ה קוק בכבודו ובעצמו, בזו הלשון:
"ב"ה. לעומת הזדמנות שימוש בדברי גדולים שלא כהוגן, הסכמתי להוציא לרשות הרבים את המכתבים האחדים המצורפים בזה, עם הערות לתוספת בירורי הדברים. צביהודהכהן קוק"
אם כן, לא זו בלבד שהרצי"ה קוק לא התמיד בהתנגדותו להדפסת האיגרות שקיבל אביו הראי"ה מחֲבֵריו גדולי דורו, והדפיס חלק מהן במו ידיו, אלא הוא אף עשה זאת במוצהר מתוך אותם מניעים אפולוגטיים להם הביע התנגדות בהזדמנויות אחרות! וכפי שמעיד אף שמו של הקונטרס כשלעצמו, 'לתקון עולם'. עדות הרב פילבר שליט"א נכונה כמובן, אך אין ברירה אלא לומר שהיא נוגעת כנראה רק לתקופה מסויימת, ושהרצי"ה שינה לאחר מכן את דעתו, אולי על רקע התרחשויות מסויימות.
מר' אברהם זק"ש שמעתי (בתשרי תש"ע) את הטענה שהוצאת הקונטרס 'לתקון עולם' היתה אפיזודה חד פעמית בלבד; אך ראשית , עדיין יש בכך כדי להעיד על נסיגה מהעמדה העקרונית השוללת הדפסת איגרות לראי"ה בנימוק שהוא איננו זקוק להסכמות, ושנית , הדפסת האיגרות מרבנים גדולים ב'סיני', בשנים תשכ"ז-תש"ל, סותרת לדעתי גם את טענת ה'חד-פעמיות'.
יש להוסיף כי לאמיתו של דבר, אף הראי"ה עצמו, בשנת תרע"א, הסכים ליוזמת הרב יעקב משה חרל"פ ואנשים נוספים להדפיס חילופי איגרות שלו עם רבני ירושלים, על רקע פולמוסֵי השמיטה ושמן השומשומין, כדי "להראות קבל עם כי אך שלום ושלוה שוררים בין רבני ישראל", כלשון הרב חרל"פ 5 ; לבקשה זו השיב הראי"ה: " אין מצדי שום מניעה, ואם יש בזה איזה תועלת – זכות הרבים, כבוד התורה וכיו"ב – מה טוב " 6 . לאור זאת נראה ביתר-שאת שלא עצם ההתנגדות להדפסת איגרות רבנים לראי"ה היתה עיקר אצל הרצי"ה, אלא ההתנגדות להדפסתן בהקשר מסויים ובזמנים מסויימים בלבד (וכך יש לפרש את אותה תשובה שהשיב לרב פילבר ואחרים).
בסיום הדברים, אבקש להדפיס בשנית את מכתבו של הרידב"ז שנדפס בקונטרס הנזכר, 'לתקון עולם' (איגרת א', עמ' ה'), ואשר כפי שציינתי בהערה, נשמט מסיבה כלשהי משתי מהדורותיו של הספר 'איגרות לראי"ה' 7 .
ב"ה יום א' י"א ניסן תרס"ה, פה פאריז.
כבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"ב סוע"ה נודע לשם כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, הגאבד"ק יפו עה"ק תובב"א.
שלום וכו'.
הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הק' לשבת בקביעות בעה"ק צפת תובב"א, והנני נוסע דרך פאריז דרך המלך מארץ אמעריקא, ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז מסלוצק ונסע יחד עחה"פ [=על חג הפסח] לאה"ק, ומפני מניעת הפ"פ [=הפספורט] נתעכב הדבר, ואסע אי"ה אחר החה"פ הבעל"ט לאה"ק. נסיעתי תהי' דרך חיפו [=!] עה"ק או דרך באירוט, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, ע"כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ק חיפו לקבלני מן הספינה.
נסיעתי לצפת, יען ששם אוכל להסתיר מבני אדם ואלמד תורה ביגיעה רבה בע"ה. ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי ידידי כ"ת נ"י שנפשי דבוקה בנפשו.
המברכו בחג כשר,
יעקב דוד רידב"ז
רב הכולל בשיקאגא, רב לכל רבנן על ארץ רבה, מים אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא, הנוסע לירושלים דדהבא, ובה עמא רבא, כולם בני עולם הבא. מה יאמר כ"ת ידיד על הטי[ל]טול הזה. ת"ל שבן שישים שנה אנכי, ומאוס ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס. ד' ינחני במעגלי צדק.
כבוד ידי"נ הרב הגאון המפורסם הצדיק החו"ב סוע"ה נודע לשם כש"מ אברהם יצחק הכהן קוק נ"י, הגאבד"ק יפו עה"ק תובב"א.
שלום וכו'.
הנני נוסע מאמעריקא אל ארצנו הק' לשבת בקביעות בעה"ק צפת תובב"א, והנני נוסע דרך פאריז דרך המלך מארץ אמעריקא, ותקותי היתה שתבוא זוגתי הרבנית לפאריז מסלוצק ונסע יחד עחה"פ [=על חג הפסח] לאה"ק, ומפני מניעת הפ"פ [=הפספורט] נתעכב הדבר, ואסע אי"ה אחר החה"פ הבעל"ט לאה"ק. נסיעתי תהי' דרך חיפו [=!] עה"ק או דרך באירוט, ולא אדע אל מי לפנות שיקבלוני מן הספינה, ע"כ אבקש לו שיכתוב למי לבאירוט ולעיה"ק חיפו לקבלני מן הספינה.
נסיעתי לצפת, יען ששם אוכל להסתיר מבני אדם ואלמד תורה ביגיעה רבה בע"ה. ואקוה שאתראה עם מחמד נפשי ידידי כ"ת נ"י שנפשי דבוקה בנפשו.
המברכו בחג כשר,
יעקב דוד רידב"ז
רב הכולל בשיקאגא, רב לכל רבנן על ארץ רבה, מים אטלנטיק עד ים פאסיפיק ימא רבא, הנוסע לירושלים דדהבא, ובה עמא רבא, כולם בני עולם הבא. מה יאמר כ"ת ידיד על הטי[ל]טול הזה. ת"ל שבן שישים שנה אנכי, ומאוס ונמאס לי הכבוד המדומה בתכלית המיאוס. ד' ינחני במעגלי צדק.
^ 1. 'כוכבי אור', ירושלים תשנ"ג, עמ' 12-13. ראו שם הסברים על הצורך להוציא לאור את האיגרות הללו. הוא מזכיר לדוגמא "ראש ישיבה תיכונית נכבדת" שהשמיט מההקדמה לספרו ההלכתי את העובדה שהיה תלמיד ישיבת מרכז הרב, כנראה בשל כניעתו להטפות הקנאים.
^ 2. ראו: 'סיני' כרך כ"ז (ירושלים, ניסן-אלול תש"י) עמ' ש"פ-שפ"ב – שלוש איגרות מהרב ישראל אבא ציטרון; 'סיני' כרך כ"ט (ניסן-אלול תשי"א) עמ' ק"ט-קכ"ב – תריסר איגרות מר' זאב יעבץ; 'סיני' כרך ל"א (ניסן-אלול תשי"ב) עמ' ע"ז-פ"א, קצ"ד-ר"ב – תשע איגרות בנושא השמיטה ושלוש מהרב יצחק יעקב ריינס; 'סיני' כרך ס' (תשרי-אדר תשכ"ז) עמ' רצ"ו-רצ"ח – שתי איגרות מהרב צבי פסח פרנק; 'סיני' כרך ס"א (ניסן-אלול תשכ"ז) עמ' ס"ז-ס"ח – שלוש איגרות מהנצי"ב ובנו הרב חיים ברלין לראי"ה ולאביו הרש"ז; 'סיני' כרך ס"ו (תשרי-אדר תש"ל) עמ' קמ"ז, שע"ו - שתי איגרות כלליות; 'סיני' כרך פ' (תשרי-אדר תשל"ז) עמ' צ"ז-ק"ב – שש איגרות מרבנים ידועים. כפי שצויין בראש כל מקבץ, כולם (מלבד האחרון) נמסרו לפרסום על ידי הרצי"ה קוק עצמו.
^ 3. זוהי הבמה הראשונה שבה נדפסו שני מכתביו של החזון איש לראי"ה –כמו רוב שאר האגרות שבקונטרס – וממנה נטל אותם הרב משה צבי נריה למאמרו הידוע 'חזון וראי"ה' (נדפס שוב בספרו 'בשדה הראי"ה', כפר הרואה תשמ"ז, ראו עמ' 234). היה זה פרסום ראשון גם עבור רוב שאר המכתבים; עשור לאחר מכן נדפסו כולם שוב ב'איגרות לראי"ה', למעט מכתבו הראשון של הרידב"ז, שנשמט מן הספר הנ"ל מסיבה בלתי ידועה, ועל כן הריהו מודפס כאן שנית.
^ 4. לא עלה בידי לעמוד על מכנה משותף כלשהו למכתבים שב'לתקון עולם': חמישה מתוכם (ג'-ד', ט'-י"א) אכן חשובים ומתאימים היטב למטרה ההגנתית שלשמה הודפס הקונטרס, אולם לצידם יש גם מכתבים סתמיים לחלוטין בכל קריטריון שהוא (איגרת ו'), ואף מכתבים שהרצי"ה עצמו פרסם כבר בעבר (איגרת ה', ראו להלן הערה 7). השוואה פשוטה ל'איגרות לראי"ה' תעלה מכתבים אחרים המתאימים לא פחות ואף יותר למטרת הקונטרס, אם מצד התוכן ואם מצד זהות האישים (החפץ חיים, הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, וכו'). הרושם המתקבל לאור זאת הוא שקונטרס 'לתקון עולם' נערך משום-מה בחיפזון ושלא בדקדוק, כך שלא היה סיפק ביד הרצי"ה לברור – מבין מאות ואלפי המכתבים שקיבל אביו – את המכתבים החשובים ביותר בהקשר הוצאת הקונטרס, הגם שהקפיד שייכללו בו לפחות כמה מכתבים שכאלה.
^ 5. 'הד הרים', מהדורת אלון-מורה תשנ"ז, עמ' כ"ו.
^ 6. 'איגרות הראי"ה' חלק ב' עמ' כ"ז.
^ 7. שני פירושי המילים שבתוך המכתב (בסוגריים מרובעות), נעשו על ידי הרצי"ה בהערות על אתר. יש להעיר, בהקשר זה, כי באותו קונטרס (עמ' ט') נדפס גם מכתבו של הרב חיים ברלין לראי"ה מ"יום ב' לסדר וישכן באהלי שם, אדר"ח מ"ח 'כי אלהים יושיע ציון' [=ל' תשרי תרס"ח]"; מכתב זה הועתק משם לספר 'איגרות לראי"ה' (עמ' ס"ט-ע'), ואולם המקור הראשון שבו נדפס היה ב'סיני' כרך ס"א (עמ' ס"ז) – ולמרבה הפלא, במקור הזה מופיעה בראש המכתב פיסקה אחרת לחלוטין מזו שב'לתקון עולם' וב'אגרות לראי"ה', העוסקת לא בתלמיד ישיבת עץ חיים הנוסע לישיבת הראי"ה ביפו, אלא בתרומה שנשלחה לראי"ה באמצעות ר' זלמן שחור עבור בית החולים ביפו. לא ניתן להסביר זאת בהשמטה גרידא, של עניינים שלפי שיקול דעת העורכים לא נודעה להם חשיבות לציבור (כדוגמת השמטת פיסקה סתמית בענייני כלכלת ביתו של הרב שלמה זלמן אבי הראי"ה – השוו 'איגרות לראי"ה' עמ' תקמ"ז ו'סיני' שם עמ' ס"ח), ואין בידי הסבר לחילופי הפיסקאות הללו בין שני הנוסחים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".

אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?

ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר

אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.

ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.

אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?








