ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- הקדמות אמוניות
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
הנושא הראשון שעוסקת בו מסכת בבא בתרא, בסוגית "היזק ראיה", הוא כח הראיה. בסוגיא זו אנו למדים על כך שכדי למנוע מבט של עין רעה בין שכנים, חייבו חכמים את השכנים לבנות מחיצה ביניהם.
כוח גדול ניתן לעין. כאשר אדם מסתכל על דבר – אין זו הבטה סתמית, יש לה משמעות, והבטה זו פועלת במציאות. ביטוי לכך קיים גם בעולם ההלכה - יש אומרים שהבטה בחפץ של הפקר קונה אותו 1 .
בכוח הראיה טמון גם כוח של הנהגה, כדברי הפסוק " אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" 2 . יש השגחה אלוקית מיוחדת על ארץ ישראל, והיא באה לידי ביטוי ב"עיני ה' אלוקיך". גם המנהיגות התורנית של עם ישראל נקראת בתורה "עיני העדה" 3 .
כאשר הנביא יחזקאל מנבא על חורבן בית המקדש הוא אומר "הִנְנִי מְחַלֵּל אֶת מִקְדָּשִׁי גְּאוֹן עֻזְּכֶם מַחְמַד עֵינֵיכֶם וּמַחְמַל נַפְשְׁכֶם וּבְנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר עֲזַבְתֶּם בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ" 4 . בית המקדש הוא מקור כל השפע לכל העולם, והוא נקרא בפסוק "מחמד עיניכם".
עין רעה
עין טובה פועלת לטוב ומגדילה אותו, וכך גם להיפך - עין רעה פועלת ומזיקה לרעה. הגמרא 5 מביאה את דברי רב "והסיר ה' ממך כל חולי – זה עין הרע", ומספרת שרב הלך בבית קברות ואמר שתשעים ותשעה מהנפטרים נפטרו מהעולם כתוצאה מעין רעה, ואחד בדרך העולם. משמעות הדבר היא שיש כח לעין לפגוע ולהזיק, ואדם שמסתכל בעין רעה על המציאות, בביקורת ובשנאה, הינו מזיק. ביטוי הלכתי לכך קיים בדברי חז"ל בסוגייתנו, שאסור לאדם להסתכל על שדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה 6 . חכמים חששו שבהסתכלות זו תהיה מעורבת גם קנאה, וכך היא יכולה להרוס את היבול, כפשוטו.
עין רעה פוגעת אינה פוגעת רק באחרים, אלא בראש ובראשונה באדם עצמו, כדברי חז"ל "עין רעה ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם" 7 - עין הרע מוציאה את האדם מצלילותו. עוד אמרו חכמים ש"אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין" 8 .
במובן מסויים, העין פועלת אף יותר מכח המעשה של האדם. היא יכולה לגרום נזקים גדולים, והדבר כמובן נכון גם לצד החיובי – היא פועלת לטובה יותר ממעשים, כי "גדולה מידה טובה ממידת פורענות" 9 .
עין טובה
כאשר אנו מדברים על כח הראיה, הכוונה היא גם לצד הראייתי החומרי הפשוט, וגם לכח הראיה הפנימית, כח הההתבוננות וההסתכלות.
במסכת אבות 10 מובאת שאלתו של רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו, ותשובותיהם:
אמר להם צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה רבי יהושע אומר חבר טוב רבי יוסי אומר שכן טוב רבי שמעון אומר הרואה את הנולד רבי אלעזר אומר לב טוב אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם. אמר להם צאו וראו איזוהי דרך רעה שיתרחק ממנה האדם? רבי אליעזר אומר עין רעה רבי יהושע אומר חבר רע רבי יוסי אומר שכן רע רבי שמעון אומר הלוה ואינו משלם אחד הלוה מן האדם כלוה מן המקום ברוך הוא שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן רבי אלעזר אומר לב רע אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם.
ר' יוחנן שואל 'איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם?' כמובן שאין מחלוקת בין החכמים שכל הדרכים טובות. השאלה היא מהי המידה הטובה, שהיא שורש המידות כולם. ר' אליעזר בן הורקנוס אומר - עין טובה, ר' אלעזר בן ערך אומר - לב טוב, ואומר על כך ר' יוחנן בן זכאי שאכן לב טוב כולל את כל המידות. אולם, יש צד של אמת גם בדבריו של ר' אליעזר, שעין טובה היא מבחינה מסויימת שורש המידות הטובות, ותחילה נשאל - מה בין עין טובה לבין לב טוב?
עין טובה - עניינה שאדם שמח בטובם של אחרים, הוא שמח בכל דבר טוב שיש להם. לב טוב – עניינו שאדם אוהב להיטיב. שתי המידות קשורות זו בזו, מי ששמח בטובם של אחרים גם רוצה להיטיב להם, ומי שאוהב להיטיב גם שמח בטוב שיש להם, אך ההבדל הוא מהו השורש של הכל, ולכל מידה יש דגש מיוחד. בעל העין הטובה שמח בעצם העובדה שלשני טוב, וזאת גם אם הטובה הגיעה ממקום אחר, והיא בכלל לא קשורה אליו. לדעת ר' אליעזר בן הורקנוס עין טובה היא שורש כל המידות הטובות, וכך גם להיפך – כאשר אדם מסתכל בבקורתיות ועינו רעה בשל אחרים, זהו שורש כל הקלקולים. כך אנו למדים גם בדין היזק ראיה, שעצם ההסתכלות בגינתו של האחר יש בה דבר רע, פגיעה בפרטיות של השני, וכדי למנוע זאת באו דיני עשיית מחיצות.
ראיית דברי קדושה
הראיה החיובית פועלת כמובן גם על האדם הרואה, לא רק על אחרים. הקב"ה מבטיח למשה רבינו שאמנם הוא לא יכנס לארץ ישראל, אבל הוא מראה לו את כל הארץ, ועצם הראיה של ארץ ישראל היא מעלה גדולה מאוד. זכות זו ניתנת למשה, לעומת המרגלים שלא רק שלא יכנסו לארץ ישראל, אלא גם לא יראו אותה. כל ראיה של דבר טוב בקדושה מקדשת את האדם. הסתכלות בספר תורה בשעת הגבהתו - פועלת על האדם לטובה. זהו כל עניין מצוות הראיה בירושלים, לראות ולהיראות. גם היום, אין ספק שכאשר יהודי עולה לירושלים למקום הכותל ורואה את מקום המקדש - ראיה זו ממשיכה קדושה. כמובן, עוצמת ההשפעה של הראיה תלויה גם במידת כוונתו והבנתו את ערך המקום וקדושת המקום. ההסתכלות במקום המקדש הינה הסתכלות של התחברות פנימית.
"טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל" 11 . מי שיש לו עין טובה הריהו ראוי לברכה, הוא ממשיך שפע, לו נותנים כוס של ברכה לברך, כי הוא ממשיך את הברכה על כולם 12 .
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
דיני פלסטר בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
למה כולם נלחמים על ירושלים
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.
תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
