ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
- ספריה
- קומי אורי
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' יוסף בן יעקב ז"ל
באמת היתה משפחתם חשובה מאוד, וידועה בעבר הקרבי שלה בימי משה ויהושע ולאורך שנים רבות. במשפחה הקפידו להתחתן רק בין יוצאי צבא, ובעיקר לוחמים קרביים – כאלה שהיו להם הרבה סיפורי מורשת קרב. אבל אמו של יפתח לא היתה בת לשושלת צבאית. אדרבה, היו שמועות שמוצאה משבט לוי, שלא נלחם אפילו בימי משה ויהושע, ויש לו פטור קבוע על-פי התורה. פטור זה זכה לא אחת לביקורות קשות מהמגזר הלוחם.
אבל יפתח היה קרבי יותר מכל אחיו: רענן, אידיאליסט, חדור אמונה בה' ובצדקת הדרך, והתקדם בזריזות בשרשרת הפיקוד הזוטרה והבינונית. פרשנים טענו שדווקא השילוב בין הכוח שירש מאביו הלוחם ולהט האמונה שירש מאמו היה השילוב מנצח. נוסף לכך, כמו כל זר הרוצה להתקבל בחברה, יפתח רצה להראות לכולם שהוא טוב יותר, חייל מקצועי, נחוש ושש אלי קרב. בעצם, לא היה צריך להתאמץ במיוחד כדי לבלוט, כיוון שאחיו כבר לקו במחלת הגנרלים בדימוס, שהחלק המפואר בחיים כבר מאחוריהם. לכן לא רק שלא התאים, אלא בעיקר הוא היווה איום על מעמדם. את יפתח חייבם לגרש, אמרו האחים, אבל לא סתם כך. יש חוק וסדר, והרי זהו צעד בלתי חוקי, חריג וחסר תקדים – לנשל אדם מביתו ולגרשו ממשפחתו. חוקי התורה קובעים שהמפתח לירושה הוא היותך בן של המוריש, ובלבד שתהא אמו מישראל. הם ידעו גם שגלעד לא יתן להם לגרש את יפתח, לכן המתינו למותו והובילו חקיקת בזק, לאמור: הנולד לאם משבט אחר אינו בר-ירושה. הם אף קישטו חוק זה בפסוק "ולא תיסוב נחלה ממטה אל מטה".
היה זה מאותם החוקים שנועדו לאדם מסוים הידוע מראש, שלא היוו אלא מס שפתיים לחוק ולסדר. חקיקה כזו זכתה בעבר לביקורות ציבוריות, אך עתה איש מהזקנים לא סירב לה. אולי בגלל שגם הם השתייכו לאצולת הקרבות הוותיקה, שלא אהבה מתחרים.
הגלות
יפתח ניסה להתנגד. בתחילה טען בשם התורה, אחר-כך בשם הצדק, היושר והמוסר, ולבסוף ניסה להתנגד בכוח. אך אחיו היו אטומים מלשמוע לו, היו עודפים במספרם עליו ועל מעט תומכיו ואף הראו לו את נחת זרועם. לאחר שגירשוהו לא ניסה לשוב. הוא ברח מהם והחל בחיים חדשים. במקום החדש שבחר – ארץ טוב – היו בורחים-מגורשים נוספים כמוהו, ובכישרון המנהיגות הטבעי שלו הוא קיבץ אותם סביבו. כל השנים הללו לא היה ליפתח קשר עם בני גלעד או עם מישהו ממכריו הישנים. הוא זכר את השנאה העזה של אחיו, ואת הגיבוי שקיבלו מהזקנים ומהציבור ששתק אל מול העוול שנעשה. הוא זכר גם את הצדקנות וגלגול העיניים כשהודיעו לו שזה החוק, ואותו צריך לכבד. הוא לא היה טיפש וידע את מה שהכל ידעו: חוק זה לא נחקק אלא נגדו.
בלילות סביב המדורה, בחברת ידידיו החדשים, היה נוהג לחזור ולומר שהיה זה למעשה גזל בשם החוק, 'דינא דגזלנותא' ולא 'דינא דמלכותא'. השנים הארוכות הללו נתנו ליפתח זמן רב כדי לחשוב על עצמו ועל דרכו, שהגיעה למבוי סתום למרות מאמציו להתערות בחבורת הלוחמים; על השנאה ועל השימוש הציני בחוק, על גלגול העיניים ועל הצדקנות המזויפת. הוא הבין אל נכון את הנסיבות שהובילו למצבו הנכחי, וידע שאין הדבר תלוי אלא בו ובהתנהגותו. בתוככי נפשו נתן יפתח גט כריתות לעברו כדי לבנות את עצמו מחדש. הוא ידע כי חברה זו נרקבת והולכת מבחינה מוסרית ואידיאולוגית גם יחד, ולא רצה עוד להשתייך אליה. אבל דווקא לכן בשל כך הוא העריך שביום מן הימים יצטרכו לו ולכישוריו הרוחניים והצבאיים, והכין את עצמו למפגש שאולי יבוא.
השיבה
מדי פעם היו מגיעות שמועות למשפחה ולסביבה על גבורתו ועוז רוחו של יפתח. משהו שהזכיר את הימים הטובים של גלעד אביו במלחמות העבר. אבל העבר היה הדבר העיקרי שנשאר בגלעד. הלוחמים התעייפו מלחיות על חרבם בארץ ספר זו והעדיפו לכרות בריתות עם שבטי האזור, לשלם דמי חסות ולא להילחם. האויבים מסביב החלו להציק יותר ויותר, אך בני גלעד המשיכו במגמת הוויתור והתרגלו לגיחות הקטנות של גדודי אויב.
כשהגיע האיום של מלך עמון לגירושם המוחלט מאדמתם – כבר היו הגלעדים בעמדת חולשה ועייפות עמוקים כל-כך, שלא נמצא מי שיהיה מוכן לארגן את הצבא ולעמוד בראשו. היו אף מי שבשעת מצוקה זו הרהרו בקול – שמא עונש זה מידי שמים בא, מידה כנגד מידה על גירוש יפתח. אך מיד נשמעו קולותיהם של האנשים השקולים המתנגדים לעצם הניסיון להבין את דרכי ה' בעולמו, ששללו בנחרצות מלומדת רעיון מוזר זה. כך או כך, הדיונים התיאורטיים לא פתרו את הבעיה. הזמן הלך ואזל, והגנרלים הוותיקים המשיכו להסביר סביב המדורה את הסכנות ולזרוע פחד ואימה. לא נותרה ברירה אלא לעשות את הצעד הכואב והמשפיל ולפנות ליפתח, חדור המוטיבציה והאידיאליזם, כדי שיבוא לעשות את העבודה.
לזקני גלעד היה ברור שיפתח יקפוץ מיד על ההזדמנות שנותנים לו להוכיח את עצמו. הרי זו מלכודת כבוד, אמרו בשיחות התייעצות. חוץ מזה, לא היתה להם כוונה לעשות את החוק פלסתר: חוק הוא חוק, טענו, ואותו לא משנים. היה ברור להם גם שיפתח האידיאליסט לא יערים קשיים, שהרי יש לו תחושת אחריות לאומית בלתי תלויה בדבר. הוא ימחל על כבודו ויבוא אלינו בזחילה, גיחכו, ובעצם לעגו לדמותו ולמה שהיא מייצגת. אמנם, כך הם עצמם נראו בעבר. בימים ההם היה זה טבעי ומקובל לעבור חלוצים לפני המחנה, ואחר-כך להישאר חיילים לנצח ולהיות חגורת ביטחון של תשעת השבטים וחצי שמעברו המערבי של הירדן. אבל מים רבים זרמו בירדן, ועמם נשטפה האידיאולוגיה הישנה ההיא. לאחר שישתמשו בו – גיחכו לעצמם – יכבדוהו במתנות יפות מהשלל, אך לא ירשו לו בשום אופן לשוב לנחלתו שבגלעד.
התיקון
כשפנו אליו זקני גלעד, מחוקקי הגירוש ההוא, בבקשה רשמית להיות קצין על כל הצבא, עברה בו לרגע מחשבה על מחילה ועל חיבוקים ובכי משותף, משהו בנוסח יוסף ואחיו. אבל הוא הפתיע אותם ואת עצמו כשאמר להם במפורש מה שהוא חושב עליהם. אתם שנאתם אותי, הטיח בהם, הרי גירשתם אותי! גם אם ניסיתם להסתיר – אין גירוש בלי שנאה. איך תצפו ממני כעת להשיב לכם טובה תחת רעה? הם ניסו להצטדק באמירה רפה אודות חוקי ירושה, ומשהו על חוסר ברירה, סדר לאומי ואמפתיה למצבו. אחד הזקנים אף העז לומר בקול שלפי השמועות יפתח השתקם די יפה במקומו החדש, אבל הושתק מיד בידי חבריו, שהבינו שאין זה הזמן לאמירות מטופשות שירחיקו אותם מריצוי האגוז הקשה שלפתע נגלה לפניהם.
יפתח ראה את פניהם המכורכמות וידע שזה הזמן לומר את משפט המחץ: מדוע באתם אלי כשצר לכם? הזקנים נדהמו: הרי זה כאילו היה יפתח שותף בהתייעצות המוקדמת, וידע שהמינוי שלו איננו אלא אד-הוק. כעת היתה ידו על העליונה, והוא נהנה לראות את זקני גלעד מסתודדים בצד החדר. תגובתם היתה ברורה ליפתח מראש. הוא הכיר היטב את החבורה הזו ואת חולשותיה. הם לא יוכלו לגייס אף אחד, הרהר בלבו, ולכן כל מחיר שיתבע לא יהיה יקר מדי – מה גם שהוא אינו דורש אלא את המגיע לו על-פי הצדק והיושר, כנהוג לגבי שופטי ישראל ומושיעיו מאז יציאת מצרים.
יפתח לא טעה. ההבטחה נאמרה ונשנתה, וכללה שבועה בשם ה' כך שאי אפשר יהיה להפר אותה. יפתח ניצח, והחוק ההוא נמחק לחלוטין. לא זו בלבד שיוחזר לנחלתו, הוא גם יהיה המנהיג הבא. כעת ידע יפתח שהוא עומד לנצח גם בקרב נגד העמונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שופטים סוד התשובה מתוך אהבה ושמחה
שיחת מוצ"ש פרשת שופטים
הרב עוסק במהותה של התשובה מתוך מבט פנימי ומרומם, המתמקד בקרבת ה', בביטחון ובשמחה במקום בפחד וחרדת הדין. דרך תורתו של הרב קוק ופרשות השבוע, מבאר הרב את תהליך ההתקדמות הכללי של עם ישראל בדורנו ואת הפיכת התשובה לכוח של גאולה ובניין.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק גדולת מרן הרב: תורה לשמה
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בדמותו המרוממת של הראי"ה קוק זצ"ל ובשאיפה לגדלות בתורה וברוחב דעת כהכנה לתיקון האומה והקמת הסנהדרין. מתוך התבוננות בעוצמת לימוד התורה לשמה ובאירועים ההיסטוריים שחווה הרב, מתבאר כיצד דווקא מתוך הקשיים והמצר צומחת הישועה הגדולה.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מבית הקברות לתחיית הקודש
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק בהבנת תהליך הגאולה ותחייתו של עם ישראל מתוך מצב ה"מוות" והחידלון של שנות הגלות. דרך משנתו של הרב קוק, מואר המבט התורני העמוק החושף כיצד גם בתהליכי התחייה החומריים והחוליים טמון ניצוץ נשמתי פנימי של קודש.
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק מקדשו הפנימי של מרן הרב
מתוך אזכרת הראי"ה קוק תשפ"ו
הרב עוסק דמותו הענקית של הרב קוק זצ"ל, שחיבר בין עולמות ההלכה, האגדה, המחשבה ועומק הרגש מתוך קדושה עליונה ואהבת ישראל אינסופית. דרך תיאורי גדולי דורו וכתביו, מתבארת השקפתו הייחודית על תורת ארץ ישראל, תהליכי הגאולה ותפקידם של תלמידי חכמים בהבאת שלום ואיחוד לעולם.
לנתיבות ישראל סוד התשובה והתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , מאמר ז'
הרב עוסק במהותן העמוקה של התורה והתשובה שקדמו לעולם ומהוות את התוכנית הפנימית והכוח המניע של המציאות כולה. דרך משנתו של הראי"ה קוק מובהר כי התשובה אינה רק תיקון חטא נקודתי, אלא תהליך מתמיד של התחדשות והתקדמות אינסופית לעבר השלמות האלוקית.
שופטים 'ואמרתה אשימה עלי מלך' - מינוי מלך לכתחילה או בדיעבד
האם יש מצווה למנות מלך? ומדוע שמואל הנביא ראה בחומרה את בקשת ישראל למלך?
רביבים בין דין תורה לביטחון המדינה
מעבר לצורך לשפוט על פי משפטי התורה, צריך שגם הדיינים יהיו דייני ישראל |בתי המשפט החילוניים בישראל נחשבים 'ערכאות של גויים', ואסור לדון בפניהם | אין לשום שלטון סמכות לבטל באופן גורף את המצווה לדון בדין תורה בפני דייני ישראל | מאידך, אין להחיל על מי שתומך במערכת המשפט החילונית את דבריו החמורים של הרמב"ם | על לומדי התורה והמשפטנים מוטלת חובה גדולה ללבן לעומק את משפט התורה | לא מעט החלטות משפטיות פגעו בהרתעה כלפי האויב וביכולת של צה"ל להגן על ישראל ולנצח את האויב
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת שופטים
מה הטעם שיש מִצְוָה בַּשֵּׁבֶט לָדוּן אֶת שִׁבְטוֹ. לָא מַשְׁכַּחַתְּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּמוֹרֵי אֶלָּא דְּאָתֵי מִשֵּׁבֶט לֵוִי אוֹ מִשֵּׁבֶט יִשָּׂשכָר. א"כ איך אפשר למנות משאר שבטים. עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים - עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים. מה ההבדל בין שְׁנַיִם לבין שְׁנֵי. ומדוע שינה ביניהם. חמשה דברים מועיל עדות עד אחד – וסימן לדבר אֶפְשְׂעָה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי להיכנס למסעדה שאינה כשרה על מנת להתפנות ואינו צריך להסיר את הכיפה
סוכה מצווה הבאה בעבירה וגדרי מצוות הישיבה בסוכה
סוכה דף ל ע"א
מחלוקת התוספות (ט.) והריטב"א בעניין איסור מצווה הבאה בעבירה האם זה מדרבנן או מדאוריתא. בעניין חקירת האחרונים האם פסול מצווה הבאה בעבירה היא איסור חפצא או איסור גברא ולבסוף כמה נפקא מינות מתוך החקירה הזו.
