בי×Ē ×”×ž×“×¨×Š
  • שב×Ē ×•×ž×•×ĸדים
  • בין המ×Ļרים
  • הלכו×Ē ×Š×œ×•×Š×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē
קטגוריה משני×Ē
  • ספריה
  • זמנים
  • ×Ļומו×Ē ×”×—×•×¨×‘×Ÿ
undefined
18 דק' קריאה
לח×Ĩ להקדש×Ē ×Š×™×ĸור זה

לימוד השי×ĸור מוקדש ל×ĸילוי נ׊מ×Ē

אשר בן חיים





משנכנס אב ממ×ĸטים בשמחה
אמרו חכמים במשנה (×Ē×ĸני×Ē ×›×•, ב): "משנכנס אב ממ×ĸטים בשמחה", כי ימים אלו הם ימי אבל ×ĸל חורבן בי×Ē ×”×ž×§×“×Š. לפיכך אין לקיים בהם אירו×ĸים משמחים, כדוגמ×Ē ×˜×™×•×œ×™×, נופש במלון ומסיבו×Ē ×¨×ĸים. ורק אירו×ĸים שמטר×Ēם ה×ĸיקרי×Ē ×”×™× חינוכי×Ē ××• ×Ļיבורי×Ē ×ž×•×Ēר לקיים. וכן מי ׊נ×Ļרך למנוחה מסיבה בריאו×Ēי×Ē, יכול ל×Ļא×Ē ×‘×™×ž×™× אלו לחופשה במלון או בבי×Ē ×”×‘×¨××” (×ĸ' ל×ĸיל ו).

נהגו שלא ל×ĸרוך א×Ē ×—×•×˜×™ הש×Ēי ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, וסמכו המנהג ×ĸל שום שבטלה אבן הש×Ēייה שהיא ×Ē׊×Ēי×Ēו של ×ĸולם, ואת אנו נמנ×ĸים מל×ĸרוך חוטי הש×Ēי שהם ×Ē׊×Ēי×Ēו של הבגד. וכן אסור ל×Ēפור בגדים חדשים ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, וכן אין סורגים בגדים או כיפו×Ē ×‘×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× (שו"×ĸ ×Ēקנא, ז-ח). אבל ל×Ēקן בגדים ישנים מו×Ēר. ומי ׊פרנץ×Ēו מ×Ēפיר×Ē ×‘×’×“×™× או הכנ×Ē ×‘×“×™×, וה×ĸבודה ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× נחו×Ļה לו, ישאל שאל×Ē ×—×›×.

קורס ×Ēפירה ×ĸדית לבטל ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ובש×ĸ×Ē ×”×Ļורך אפ׊ר לקיימו ובלבד שלא י×ĸסקו ב×Ēפיר×Ē ×‘×’×“×™× חדשים, אלא י×Ēקנו ישנים או י×ĸשו ×Ēרגילי ×Ēפירה ×ĸל בדים שאין בהם ×Ļורך.

אמרו חכמים ׊ממ×ĸטים בימים אלו במשא ומ×Ēן של שמחה, ואת בכל מ׊א ומ×Ēן ראוי למ×ĸט בימים אלו. וכן נמנ×ĸים בימים אלו מבניין ונטי×ĸה של שמחה, ודיניהם יבוארו בהמשך (הלכה יח). והואיל וממ×ĸטים בימים אלו בשמחה, נהגו שלא לאכול בהם בשר ולא לש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ שהם משמחים.

וכיוון שהם ימי פור×ĸנו×Ē, המלי×Ļו חכמים למי שיש לו דין ×ĸם נכרי, שיש×Ēמט ממנו בחודש אב, מפני שאז ר×ĸ מזלם של ישראל והוא ×ĸלול להפסיד בדינו (שו"×ĸ ×Ēקנא, א). 1

בשר ויין
נהגו הראשונים להימנ×ĸ מאכיל×Ē ×‘×Š×¨ וש×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ בימי האבלו×Ē ×ĸל החורבן. יש שהחמירו בזה בכל ימו×Ē ×”×—×•×œ שבשלוש×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē, ויש שהחמירו בזה בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב, וד×ĸ×Ē ×¨×•×‘ הראשונים שהמנהג הנכון להימנ×ĸ מבשר ויין ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×.

ואת שמדין המשנה (×Ē×ĸני×Ē ×›×•, ב) רק בס×ĸודה המפסק×Ē ×Š×œ×¤× ×™ ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב אסור לאכול בשר ולש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ, נהגו הראשונים להחמיר ×ĸל ×ĸ×Ļמם ולהימנ×ĸ מאכיל×Ē ×‘×Š×¨ וש×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ בימים אלו, מפני שהבשר והיין ידו×ĸים כמאכלים משמחים, ואמרו חכמים "משנכנס אב ממ×ĸטים בשמחה". ו×ĸוד, שאחר חורבן בי×Ē ×”×ž×§×“×Š אין מ×ĸלים יו×Ēר א×Ē ×‘×Š×¨ הזבחים ×ĸל המזבח, ואין מנסכים ×ĸליו א×Ē ×”×™×™×Ÿ. והיה ראוי שב×ĸקבו×Ē ×—×•×¨×‘×Ÿ הבי×Ē ×’× אנו נימנ×ĸ לחלוטין מאכיל×Ē ×‘×Š×¨ וש×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ ×ĸד שיבנה בי×Ē ×”×ž×§×“×Š, אלא שאין אנו יכולים ל×ĸמוד בגזרה זו (×ĸ' ב"ב ץ, ב). אבל בימים שנקב×ĸו לאבלו×Ē ×ĸל החורבן יש מקום להחמיר בזה.

למ×ĸשה, מנהג אשכנזים שלא לאכול בשר ולא לש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ כל ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× כולל רא׊ חודש אב, וכן נהג האר"י. ולמנהג רוב הספרדים, מו×Ēר לאכול בשר ולש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ בראש חודש, ומסיום יום רא׊ חודש מ×Ēחיל האיסור (מ"ב ×Ēקנא, נח; כה"ח קכה). ואת ביום ×ĸשירי באב, שבו × ×Š×¨×Ŗ בי×Ē ×”×ž×§×“×Š, מחמירים שלא לאכול בשר ולש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ. האשכנזים מחמירים ×ĸד ח×Ļו×Ē ×™×•× ×ĸשירי, ורוב הספרדים ×ĸד סיום יום ×ĸשירי באב (שו"×ĸ ורמ"א ×Ēקנח, א, כה"ח י).

ומנהג יהודי ×Ēימן שלא להחמיר בזה, אלא אוכלים בשר ושו×Ēים יין, ורק בס×ĸודה מפסק×Ē ×Š×œ×¤× ×™ ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב נמנ×ĸים מאכיל×Ē ×‘×Š×¨ וש×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ, כדין המשנה.

דיני איסור אכיל×Ē ×‘×Š×¨ וש×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ
בכלל איסור אכיל×Ē ×‘×Š×¨ ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× כלולים כל סוגי הבשר, בשר בהמה ובשר ×ĸות, בשר טרי ובשר שהוקפא ונמלח. ודגים מו×Ēרים.

נוהגים להחמיר גם ב×Ēבשיל ׊נ×Ēבשל בו בשר. למשל, אם בישלו ×Ēפוחי אדמה ×ĸם בשר, גם א×Ē ×Ēפוחי האדמה לבדם אין לאכול ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, מפני שמורגש בהם ט×ĸם בשר. אבל מו×Ēר לבשל א×Ē ×”×ž××›×œ×™× בסירים בשריים, וב×Ēנאי שלא יורגש במאכלים ט×ĸם בשר (מ"ב ×Ēקנא, סג; כה"ח קמב).

בכלל איסור יין כלול גם מי×Ĩ ×ĸנבים, אבל משקאו×Ē ×—×¨×™×¤×™× כוויסקי או בירה - מו×Ēרים. וכן מו×Ēר להט×ĸים ×Ēבשילים בחומ×Ĩ יין.

מיני מאפה ׊×ĸירבו ב×ĸיס×Ēם יין, מו×Ēר לאוכלם ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, כי אין ט×ĸם היין ניכר בהם, אבל לכ×Ēחילה אין ל×ĸרב יין ב×ĸיסה ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. 2

חולה, ואפילו חולה מ×ĸט, שאכיל×Ē ×‘×Š×¨ או ׊×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ מו×ĸילה לו, רשאי לאוכלם (מ"ב ×Ēקנא, ץא). וכן מו×Ēר ליולד×Ē ×Ēוך שלושים יום מליד×Ēה לאכול בשר כדי לה×Ēחזק, וכן מו×Ēר למינק×Ē ×Š×Ļריכה לאכול בשר כדי להרבו×Ē ××Ē ×—×œ×‘×” - לאכול בשר.

במו×Ļאי שב×Ē ×—×–×•×Ÿ מו×Ēר למבדיל לש×Ēו×Ē ×ž×”×™×™×Ÿ שהבדיל ×ĸליו, וכך נוהגים הספרדים וחלק מהאשכנזים. ואפשר לש×Ēו×Ē ××Ē ×›×œ היין שבכוס, ו×ĸדית להבדיל ×ĸל מי×Ĩ ×ĸנבים שאינו משמח. ויש מהאשכנזים שנוהגים, ׊אם יש ׊ם קטן שהגי×ĸ לגיל חינוך לברכו×Ē ×”× ×”× ×™×Ÿ ו×ĸדיין לא הגי×ĸ להבנ×Ē ×”××‘×œ ×ĸל ירושלים, שיכוון המבדיל בברכ×Ē "הגפן" ×ĸבור הילד, והילד יש×Ēה א×Ē ×”×™×™×Ÿ. אבל כשאין ׊ם ילד בגיל זה, יש×Ēה המבדיל א×Ē ×”×™×™×Ÿ. 3

בשר ויין בשב×Ē ×—×–×•×Ÿ ובס×ĸודו×Ē ×ž×Ļווה
בשב×Ē ×—×–×•×Ÿ אוכלים בשר ושו×Ēים יין ככל שב×Ēו×Ē ×”×Š× ×”, שהרי אפילו אם ×Ē׊×ĸה באב ×ĸ×Ļמו חל בשב×Ē ×•× ×“×—×” ×ĸקב כך ליום ראשון, אוכלים באו×Ēה שב×Ē ×‘×Š×¨ ושו×Ēים יין ומ×ĸלים ×ĸל השולחן אפילו כס×ĸוד×Ē ×Š×œ×ž×” בש×ĸ×Ēו, שאין אבלו×Ē ×‘×Š×‘×Ē (שו"×ĸ ×Ēקנב, י).

וכן מו×Ēר לט×ĸום א×Ē ×Ēבשילי הבשר שמכינים לכבוד שב×Ē ×—×–×•×Ÿ, כדי לבדוק אם ×Ļריך ×œ×”×•×Ą×™×Ŗ בהם ט×ĸם, ׊ט×ĸימה זו אינה לשם הנאה אלא ל×Ļורך מ×Ļוו×Ē ×ĸונג שב×Ē.

וכן מו×Ēר לאכול בשר ולש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ בס×ĸודו×Ē ×ž×Ļווה, כס×ĸוד×Ē ×‘×¨×™×Ē ×ž×™×œ×”, פדיון הבן וסיום מסכ×Ē. וכן מו×Ēר לאכול בשר ולש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ בס×ĸוד×Ē ×‘×¨ מ×Ļווה, וב×Ēנאי ׊×Ē×Ēקיים ביום הגי×ĸו למ×Ļוו×Ē (×ĸיין ל×ĸיל הלכה ג).

אמנם נחלקו המנהגים בשאלה, כמה אנשים אפ׊ר להזמין לס×ĸודו×Ē ×”×œ×œ×•. יש אומרים שבכל ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× ×Ļריך ל×Ļמ×Ļם ולהזמין רק א×Ē ×‘×ĸלי השמחה ×•×‘× ×•×Ą×Ŗ להם מניין אנשים. ויש אומרים שכל או×Ēם האנשים שהיו מוזמנים לס×ĸודה בזמן אחר מו×Ēר להזמין לס×ĸוד×Ē ×ž×Ļוו×Ē ×Š×‘×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. ולד×ĸ×Ē ×”×¨×ž"א, ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× ×ĸד שב×Ē ×—×–×•×Ÿ יזמינו א×Ē ×›×œ מי שהיו מזמינים בזמן אחר, ובשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב יזמינו ×‘× ×•×Ą×Ŗ לב×ĸלי השמחה רק מניין מ×Ļומ×Ļם. וההוראה למ×ĸשה לפי ה×ĸניין וה×Ļורך.

×ĸוד כ×Ēבו האחרונים, שאין ל×Ēכנן באופן מיוחד סיומי מסכ×Ēו×Ē ×‘×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× כדי לה×Ēיר ×ĸל ידם אכיל×Ē ×‘×Š×¨ וש×Ēיי×Ē ×™×™×Ÿ, ׊אם ×ĸושים כן מבטלים בכוונה א×Ē ××‘×œ×•×Ē ×”×—×•×¨×‘×Ÿ, אלא רק מי שהזדמן לו כפי סדרו לסיים מסכ×Ē ×‘×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ו×Ēמיד הוא רגיל ל×ĸשו×Ē ×Ą×ĸודה בסיום כזה, י×ĸרוך ץ×ĸוד×Ē ×Ą×™×•× גם ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× (מ"ב ×Ēקנא, ×ĸג). 4

גם מי שרגיל כל השנה לברך ברכ×Ē ×”×ž×–×•×Ÿ ×ĸל כוס יין, ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× יברך בלא כוס יין (רמ"א ×Ēקנא, י; כה"ח קנב).

יש נוהגים ל×ĸרוך ץ×ĸודה בלילה שלפני ברי×Ē ×”×ž×™×œ×” - אבל אין זו ץ×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה, ולכן אסור לאכול בה בשר ולש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ.

בנייה ונטי×ĸה ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×
כיוון ׊ממ×ĸטים בשמחה ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, אסור לבנו×Ē ×‘×™×ž×™× אלו בניין של שמחה. כגון המרחיב א×Ē ×“×™×¨×Ēו או מרפס×Ēו בלא שיהיה לכך ×Ļורך חיוני. וכן אסור ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× לסייד ול×Ļבו×ĸ א×Ē ×§×™×¨×•×Ē ×”×‘×™×Ē, מפני שהסיוד וה×Ļבי×ĸה נחשבים מו×Ēרו×Ē ×”×ž×Š×ž×—×™×, שהרי אפ׊ר לחיו×Ē ×‘×‘×™×Ē ×‘×œ×ĸדיהם (שו"×ĸ ×Ēקנא, ב). וכן אסור ל×ĸשו×Ē ×‘×™×ž×™× אלו שיפו×Ļים שנו×ĸדו לנוי או מו×Ēרו×Ē, כמו החלפ×Ē ×Ēריסים, ארונו×Ē, וילונו×Ē, וכיו×Ļא בזה דברים יקרים ומשמחים שאין בהם ×Ļורך הכרחי. 5

אבל מי שגר ×ĸם בני בי×Ēו בדירה ×Ļפופה מו×Ēר לו לבנו×Ē ×—×“×¨ × ×•×Ą×Ŗ ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. וכן מו×Ēר ל×ĸשו×Ē ××Ē ×›×œ ×ĸבודו×Ē ×”×‘× ×™×™×” שנו×ĸדו למנו×ĸ נזק. כגון אדם שכו×Ēלו ×ĸומד ליפול, את שאינו ×Ļריך לאו×Ēו חדר ואין בזה סכנה, מו×Ēר לו להחריב א×Ē ×”×›×•×Ēל באופן מסודר ולבנו×Ēו שוב, ׊×ĸל ידי כך הוא מונ×ĸ מ×ĸ×Ļמו נזק.

וכן מו×Ēר לבנו×Ē ×•×œ×Ą×™×™×“ ול×Ļבו×ĸ ל×Ļורך מ×Ļווה, כגון לבנו×Ē ×‘×™×Ē ×›× ×Ą×Ē ××• בי×Ē ×Ą×¤×¨ (מ"ב ×Ēקנא, יב; כה"ח כה). וכ×Ēב ב×ĸל ×ĸרוך השולחן (×Ēקנא, ז), שנראה שכל דבר שהוא ל×Ļורך רבים נחשב כ×Ļורך מ×Ļווה ומו×Ēר.

וכן אסור בימים אלו לנטו×ĸ נטי×ĸה של שמחה, היינו נטי×ĸו×Ē ×Š× ×•×ĸדו לנוי, כגון ×ĸ×Ļי נוי, הדסים, ורדים ופרחים (שו"×ĸ ×Ēקנא, ב). אבל מו×Ēר ל×Ēחזק א×Ē ×’×™× ×•×Ē ×”× ×•×™, להשקו×Ē ××Ē ×”×’×™× ×”, לגזום א×Ē ×”×“×Š× ולהמשיך בטיפול ×”×Š×•×˜×Ŗ.

וכל נטי×ĸה שנו×ĸדה ל×Ļורך ממשי מו×Ēר×Ē, לפיכך מו×Ēר לנטו×ĸ ×ĸ×Ļי פרי ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. וכן אדם המ×Ēפרנץ מגידול שיחי נוי ופרחים, מו×Ēר לו לשו×Ēלם במש×Ēלה כדי למוכרם.

דיני בנייה ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×
מו×Ēר לקבלן ופו×ĸלים יהודים להמשיך לבנו×Ē ×‘×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× ב×Ēי מגורים כדי למוכרם, מפני שהב×Ēים נו×ĸדו למגורים ולא למו×Ēרו×Ē. ×‘× ×•×Ą×Ŗ לכך - זא×Ē ×¤×¨× ×Ą×Ēם. ובאר×Ĩ ישראל יש מ×Ļווה לבנו×Ē ×‘×Ēים. אמנם א×Ē ×”×Ą×™×•×“ וה×Ļבי×ĸה ידחו לאחר ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ואם ×ĸיכוב הסיוד וה×Ļבי×ĸה יגרמו להפסד גדול - מו×Ēר ל×Ļבו×ĸ ולסייד ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×.

לכ×Ēחילה מי ׊מ×Ēכנן לבנו×Ē ××• לה×Ēקין בבי×Ēו דברי מו×Ēרו×Ē, ×Ļריך לסכם ×ĸם הקבלן שלא י×ĸבוד ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. אבל אם ט×ĸה ולא ×ĸשה זא×Ē ×•×Ą×™×›× ×ĸם קבלן גוי שי×ĸשה ×ĸבורו ×ĸבודה והגי×ĸו ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, יבקש ממנו להפסיק ל×ĸבוד ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ואם הקבלן ×ĸומד ×ĸל זכו×Ēו להמשיך ל×ĸבוד, אין ×Ļורך להפר ×ĸמו א×Ē ×”×—×•×–×” (מ"ב ×Ēקנא, יב; כה"ח כד).

פו×ĸל יהודי ׊×ĸוסק ב×Ļבי×ĸה או סיוד ×Ļריך להפסיק ל×ĸבוד ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ובבי×Ē ×Š×œ גוי יכול ל×ĸבוד גם ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. ואם ה×Ēחייב לגמור ×ĸבודה מסוימ×Ē ×œ×™×”×•×“×™ וחשב שיספיק לגומרה לפני ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× ולא הספיק, יבקש ממנו שלא ל×ĸבוד ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ואת י×Ļי×ĸ לו ×ĸל כך פי×Ļוי קטן. אך אם היהודי אינו מ×Ēפייס, והפו×ĸל חושש שיהיה לו מזה הפסד גדול, כגון שי×Ļטרך לשלם פי×Ļויים, יכול להמשיך ל×ĸבוד ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. 6

המנהג להורו×Ē ×Š×œ× להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. אבל אם ×ĸיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מו×Ēר להיכנס.

דיני מ׊א ומ×Ēן ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×
ממ×ĸטים ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× במשא ומ×Ēן של שמחה. כלומר אין קונים דברי מו×Ēרו×Ē, כ×Ēכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכוני×Ē ×ž×Š×¤×—×Ēי×Ē. ואמנם דבר שמברכים ×ĸליו "שהחיינו" אסור לקנו×Ē ×‘×›×œ שלוש×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē, אלא ׊אם הוא דבר שאין מברכים ×ĸליו "שהחיינו", כגון בגד ׊×ĸדיין ×Ļריך ×Ēיקון, מו×Ēר לקנו×Ēו בשלוש×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē (כמבואר ל×ĸיל הלכה ה). אבל ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× יש להימנ×ĸ ממ׊א ומ×Ēן בדברים של שמחה, ולכן אסור להזמין א×Ļל חייט בגד חדש. וכן הדין לגבי כל ׊אר דברים המשמחים, ׊אם מברכים ×ĸליהם "שהחיינו" - בכל שלוש×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē ××™×Ÿ לקנו×Ēם, ואם אין מברכים ×ĸליהם "שהחיינו" - רק ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× אין נושאים ונו×Ēנים בהם.

אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנו×Ē ×œ×§× ×•×Ē ×“×‘×¨ מה משמח במחיר מיוחד, וחושש ׊אם ימ×Ēין ×ĸד אחר ×Ē׊×ĸה באב יפסיד או×Ēו - רשאי לקנו×Ēו ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, וטוב שיכניסנו לבי×Ēו או י×Ēחיל להש×Ēמ׊ בו אחר ×Ē׊×ĸה באב.

וטוב למ×ĸט גם במשא ומ×Ēן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל אח×Ē ×œ×›×ž×” שבו×ĸו×Ē ×œ×ĸרוך קניו×Ē ×’×“×•×œ×•×Ē ×Š×œ מזון ושאר ×Ļרכי הבי×Ē, לכ×Ēחילה טוב שיב×Ļ×ĸ א×Ē ×”×§× ×™×™×” לפני או אחרי ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× (×ĸפ"י שו"×ĸ ×Ēקנא, ב; מ"ב יא, יג).

אבל ל×Ļורך מ×Ļווה מו×Ēר לקנו×Ē ××Ŗ דברים משמחים, לפיכך מו×Ēר לקנו×Ē ×‘×™×ž×™× אלו ×Ēפילין וספרי קודש מפני שהם ×Ļורכי מ×Ļווה, וגם אין נוהגים לברך ×ĸל קניי×Ēם שהחיינו. ומי שאין לו × ×ĸלי בד או גומי ל×Ē׊×ĸה באב - רשאי בדי×ĸבד לקנו×Ēם ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× (אג"מ או"ח ג, פ).

מו×Ēר לסוחרים ה×ĸוסקים בדברי מו×Ēרו×Ē ×ž×Š×ž×—×™×, כ×Ēכשיטים ובגדים, לשא×Ē ×•×œ×Ē×Ē ×‘×ĸסקיהם ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, כדי שלא יגרם להם הפסד גדול באיבוד לקוחו×Ēיהם. ויש×Ēדלו ל×ĸסוק ב×ĸיקר בהכנו×Ē ×ĸסקיו×Ē ×œ×§×¨××Ē ×”×™×ž×™× שאחר ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. ומי שיכול לסגור א×Ē ×—× ×•×Ēו בלא שיגרם לו מכך הפסד מ׊מ×ĸו×Ēי - ×Ļריך לסוגרה ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. 7

איסור כיבוס
אסרו חכמים לכבס בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב (×Ē×ĸני×Ē ×›×•, ב). וזה אחד מביטויי האבלו×Ē, ׊מ×Ēוך ×Ļ×ĸר והזדהו×Ē ×ĸם הנפטר או ×ĸם חורבן הבי×Ē, האדם מפסיק לטפח ולפנק א×Ē ×ĸ×Ļמו. בכלל האיסור גם גיהו×Ĩ בגדים או כיבוסם בכיבוס יבש.

ואפילו לכבס בגדים כדי ללובשם אחר ×Ē׊×ĸה באב - אסור, משום שהמכבס נראה כמי שמסיח א×Ē ×“×ĸ×Ēו מהאבלו×Ē ×ĸל החורבן. וכן אסור ל×Ē×Ē ××Ē ×”×‘×’×“×™× לכובס גוי כדי ללובשם אחר ×Ē׊×ĸה באב (שו"×ĸ ורמ"א ×Ēקנא, ג, מ"ב לד).

כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכל הבגדים בכלל זה. וכן אסור לפרוס בימים אלו מ×Ļ×ĸים מכובסים ×ĸל המיטה, או מפה מכובס×Ē ×ĸל השולחן. וכן אסור לה×Ēחיל להש×Ēמ׊ במגבו×Ē ××• מפיו×Ē ×ž×›×•×‘×Ą×•×Ē.

הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה כפי שמבואר במשנה, היינו רק בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מרא׊ חודש אב. אבל לכבוד שב×Ē ×—×–×•×Ÿ, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שב×Ē ×ž×›×•×‘×Ą×™× (גר"א, ×ĸ' מ"ב ×Ēקנא, ו).

וכיוון שהאיסור ללבוש בגדים מכובסים נמשך כמה ימים, נוהגים להכין ל×Ēקופ×Ē ×”××™×Ą×•×¨ כמה בגדים משומשים. וכך ×ĸושים: לובשים לפני זמן האיסור כמה בגדים, כל בגד כש×ĸה ויו×Ēר, ו×ĸל ידי כך או×Ēם בגדים כבר לא יחשבו מכובסים, ויהיה מו×Ēר ללובשם בזמן האיסור. ומי שלא הכין ל×ĸ×Ļמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקח×Ē ×‘×’×“ מכובס ולזורקו ×ĸל הר×Ļפה ואת לדרוך ×ĸליו, ואז כבר לא יחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו.

מו×Ēר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים, שהואיל וכיום רגילים להחליפם ל×ĸי×Ēים ×Ēכופו×Ē, אין בהחלפ×Ēם ×Ļד של ×Ē×ĸנוג אלא רק הסר×Ē ×ž×™××•×Ą. אבל כיוון שאיננו יוד×ĸים אימ×Ēי בדיוק הגי×ĸו הישנים למ×Ļב שהם מאוסים ×ĸד שמו×Ēר להחליפם, נכון להניח א×Ē ×”×ž×›×•×‘×Ą×™× ×ĸל הר×Ļפה, כדי שלא יחשבו יו×Ēר למכובסים, ואח"כ ילבשום. 8

מי שה×Ēלכלכה חול×Ļ×Ēו בכ×Ēם שלא ראוי להראו×Ē ×‘×• לפני אנשים, ואין לו בגד אחר שיכול ללובשו, משום כבוד הבריו×Ē ×™×›×•×œ ×œ×Š×˜×•×Ŗ א×Ē ×”×›×Ēם במים. ואם הכ×Ēם לא ירד במים יוכל לה×ĸזר בסבון. 9

אין לובשים בגדי שב×Ē ×‘×™×ž×™× אלו ואפילו אם אינם מכובסים (שבו×ĸ שחל בו לספרדים ומב' אב לאשכנזים). וכן במו×Ļאי שב×Ē ×—×–×•×Ÿ ×Ļריך להסיר א×Ē ×‘×’×“×™ השב×Ē. אבל לקרא×Ē ×‘×¨×™×Ē ×ž×™×œ×”, האב והאם, המוהל, הסנדק והמביאים א×Ē ×”×Ēינוק לברי×Ē (קוואטר), לובשים בגדי שב×Ē (מ"ב ×Ēקנא, ג).

בגדי קטנים וב×Ēי חולים
בגדים של ×Ēינוקו×Ē ×Š×¨×’×™×œ×™× לטנת א×Ē ×‘×’×“×™×”× אינם בכלל האיסור, וכן מו×Ēר לכבס מ×Ļ×ĸים ושמיכו×Ē ×Š×œ ילדים שהרטיבו בלילה. ורבים נוהגים להקל בש×ĸ×Ē ×”×Ļורך לכבס בגדים של ילדים גדולים, מפני שגם הם מטנפים א×Ē ×‘×’×“×™×”×, ואין בכיבוס למ×ĸנם שום ×Ļד של שמחה (רמ"א ×Ēקנא, יד). ו×ĸד שב×Ē ×—×–×•×Ÿ רשאים יו×Ļאי אשכנז להקל בזה לכ×Ēחילה (מ"ב ×Ēקנא, פב, ×ĸפ"י ח"א). ואחר שב×Ē ×—×–×•×Ÿ, כשיש ×Ļורך גדול, היינו שכל הבגדים ה×Ēלכלכו ×ĸד שמכו×ĸר להלביש בהם א×Ē ×”×™×œ×“×™× - אפ׊ר להקל לכבסם. 10

כשמכבסים בגדים של קטנים במכונה, אין הי×Ēר ×œ×”×•×Ą×™×Ŗ ×ĸמהם בגדים של גדולים. ואת א×Ē ×‘×’×“×™ הקטנים טוב כשאפשר לייבש ב×Ļינ×ĸא ב×Ēוך הבי×Ē, כדי שלא יראו כלא מ×Ēאבלים.

בב×Ēי חולים מו×Ēר ×œ×”×—×œ×™×Ŗ א×Ē ×”×ž×Ļ×ĸים ולכבס א×Ē ×‘×’×“×™ החולים כפי שנוהגים כל השנה, מפני שכוונ×Ēם לשמיר×Ē ×”× ×™×§×™×•×Ÿ ומני×ĸ×Ē ×–×™×”×•×ž×™× ולא לשם ×Ē×ĸנוג ורווחה. בב×Ēי הארחה וב×Ēי מלון, מו×Ēר ×œ×”×—×œ×™×Ŗ א×Ē ×”×ž×Ļ×ĸים לקרא×Ē ×”××•×¨×—×™× החדשים, מפני שאנשים כיום מואסים במ×Ļ×ĸים של אנשים אחרים (×Ļי×Ĩ אלי×ĸזר יג, ץא). לכ×Ēחילה טוב שלפני שהאורח יש×Ēמ׊ במ×Ļ×ĸים החדשים, ידרוך ×ĸליהם מ×ĸט, כדי שלא יחשבו כמכובסים. ולאחר מכן יבקש שלא יחליפו יו×Ēר א×Ē ×ž×Ļ×ĸיו ×ĸד אחר ×Ē׊×ĸה באב. 11

רחי×Ļה
את ׊מ×Ļד ×Ē×§× ×Ē ×—×›×ž×™× איסור הרחי×Ļה חל ב×Ē׊×ĸה באב בלבד, נהגו הראשונים להחמיר ברחי×Ļה גם בימים שלפני ×Ē׊×ĸה באב. בספרד נהגו רבים להחמיר שלא לרחו×Ĩ במים חמים בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב, ואילו באשכנז נהגו שלא לרחו×Ĩ כלל ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× אפילו במים קרים, ורק לקרא×Ē ×Š×‘×Ē ×—×–×•×Ÿ ה×Ēרח×Ļו מ×ĸט במים קרים (שו"×ĸ ×Ēקנא, טז; מ"ב ׊ם, כה"ח קפו).

אבל כיום הרגלי הניקיון והרחי×Ļה הש×Ēנו לחלוטין. ב×ĸבר לא היו מים זורמים בב×Ēים, לכן רח×Ļה הי×Ēה נחשב×Ē ×œ××™×¨×•×ĸ מיוחד של ×Ē×ĸנוג ופינוק, ולא נגרם לאנשים כמ×ĸט סבל ממני×ĸ×Ē ×¨×—×Ļה. אבל כיום שהכל רגילים לה×Ēרח×Ĩ, הרח×Ļה הפכה לפ×ĸילו×Ē ×Š×’×¨×Ēי×Ē, ורבים רגילים לה×Ēרח×Ĩ בכל יום ×ĸם סבון, ואם לא י×Ēרח×Ļו יום אחד, יסבלו, ויש שאפילו י×Ēקשו להירדם ×ĸקב כך.

לפיכך, כל מי שחש ×Ļ×ĸר מכך שלא ה×Ēרח×Ĩ, בין מיו×Ļאי ספרד ובין מיו×Ļאי אשכנז, רשאי לה×Ēרח×Ĩ ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× ובשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב, אלא שי×Ēרח×Ĩ במים פושרים, כך שלא יהנה מרחי×Ļ×Ēו, אלא כל מגמ×Ēו ×Ēהיה לניקיון בלבד. ואת מו×Ēר להש×Ēמ׊ בסבון כדי להסיר מ×ĸ×Ļמו ריח ר×ĸ. ואם הוא סובל מכך שאינו חופת א×Ē ×¨××Š×•, יחפות א×Ē ×¨××Š×• בשמפו.

ומי שריח זי×ĸ×Ēו נודת מפני שלא ה×Ēרח×Ĩ, את שהוא ×ĸ×Ļמו אינו סובל מכך, מוטב שי×Ēרח×Ĩ ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× ובשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב, כדי להסיר ממנו א×Ē ×”×¨×™×— הר×ĸ, שגדול כבוד הבריו×Ē. וכיום אנשים רבים רגישים לריחו×Ē ×¨×ĸים, ואם לא י×Ēרח×Ĩ נמ×Ļא שי×Ēחלל ׊ם שמיים ×ĸל ידו.

לקרא×Ē ×Š×‘×Ē ×—×–×•×Ÿ הכל רוח×Ļים, אלא שהאשכנזים נוהגים לרחו×Ĩ בפושרים. והנוהגים לטבול במקווה, יכולים לטבול ×ĸד ×ĸרב ×Ē׊×ĸה באב כמנהגם, ובלבד שהמים לא יהיו חמים. 12

הרו×Ļה לשחו×Ē ×‘×‘×¨×™×›×”, אם המטרה לבילוי, כבר מרא׊ חודש אסור, מפני ׊×Ļריך למ×ĸט בשמחה. ואם המטרה בריאו×Ēי×Ē, כמו אנשים שרגילים לשחו×Ē ×›×œ יום כח×Ļי ׊×ĸה בבריכה, למנהג ספרדים מו×Ēר ×ĸד שב×Ē ×—×–×•×Ÿ, ואחר שב×Ē ×—×–×•×Ÿ ראוי להחמיר, ולמנהג אשכנזים אסור בכל ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. ומי ׊×Ļריך לשחו×Ē ×œ×Ļורך רפואי, רשאי לשחו×Ē ×ĸד ×ĸרב ×Ē׊×ĸה באב (×ĸ' ל×ĸיל הלכה ו).

שב×Ē ×—×–×•×Ÿ
שב×Ē ×—×–×•×Ÿ היא השב×Ē ×”×Ą×ž×•×›×” ל×Ē׊×ĸה באב, שבה קוראים א×Ē ×”×¤×˜×¨×Ē "חזון יש×ĸיהו" (יש×ĸיה א, א-כז), ובה ×Ēוכחו×Ē ×Š× ××ž×¨×• לפני החורבן. למנהג ספרדים ×ĸיקר מנהגי האבלו×Ē, כאיסור כיבוס ורחי×Ļה מ×Ēחילים מיום ראשון שאחר או×Ēה שב×Ē, שאז מ×Ēחיל שבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב. לפיכך אין לפי מנהג ספרדים סממנים של אבלו×Ē ×‘×Š×‘×Ē ×—×–×•×Ÿ. אולם למנהג אשכנז כמה מנהגי אבלו×Ē ×ž×Ēחילים מרא׊ חודש אב, נמ×Ļא ששב×Ē ×—×–×•×Ÿ ב×Ēוך ימי האבלו×Ē. ואכן רבים באשכנז נהגו שלא לה×Ēרח×Ĩ בחמים ולא ללבוש בגדי שב×Ē ×‘×Š×‘×Ē ×—×–×•×Ÿ. וכן כ×Ēב הרמ"א (×Ēקנא, א, טז). אבל היו כמה מגדולי אשכנז שחלקו ×ĸל מנהג זה, משום שאין להראו×Ē ×Ą×™×ž× ×™ אבלו×Ē ×‘×Š×‘×Ē. וכיום המנהג הרווח בקרב יו×Ļאי אשכנז לה×Ēרח×Ĩ לקרא×Ē ×Š×‘×Ē ×—×–×•×Ÿ במים פושרים, בסבון ושמפו, וכן ללבוש בגדי שב×Ē ×ž×›×•×‘×Ą×™×. ויש מחמירים להחסיר או לשנו×Ē ×‘×’×“ אחד מבגדי השב×Ē, כדי לבטא א×Ē ×”×Ļ×ĸר ×ĸל החורבן (מ"ב ×Ēקנא, ו). 13

כשח×Ēן בר מ×Ļווה ×ĸולה ל×Ēורה בשב×Ē ×—×–×•×Ÿ, ×ĸושים לו קידוש כמקובל בכל השב×Ēו×Ē, שאין להראו×Ē ×Ą×™×ž× ×™ אבלו×Ē ×‘×Š×‘×Ē. וכן בשב×Ē ×—×Ēן מקיימים א×Ē ×”×Ą×ĸודו×Ē ×•×”×§×™×“×•×Š כמקובל. וכן כשנולד בן זכר הנוהגים ל×ĸרוך מסיב×Ē "שלום זכר", יקיימו או×Ēה כרגיל. [דין ×Ē׊×ĸה באב שחל בשב×Ē ××• ביום ראשון יבואר להלן ט, ד].

"שבו×ĸ שחל בו" כש×Ē׊×ĸה באב נדחה ליום ראשון
דין שבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב נוג×ĸ למנהג ספרד ×ĸל פיו אין מס×Ēפרים ומכבסים בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב, כדברי המשנה (×Ē×ĸני×Ē ×›×•, ב). אולם האשכנזים נהגו ×œ×”×•×Ą×™×Ŗ ולהחמיר שלא לכבס מרא׊ חודש אב (ל×ĸיל יט), ולגבי ×Ēספור×Ē, האשכנזים וחלק מהספרדים נוהגים להחמיר בכל שלוש×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē (ל×ĸיל י).

וכאשר חל ×Ē׊×ĸה באב ביום ראשון, אין באו×Ēה שנה שבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב, כי כבר במו×Ļאי שב×Ē ×ž×Ēחיל ×Ļום ×Ē׊×ĸה באב. ולאחר סיום מנהגי האבלו×Ē ×Š×œ יום י' באב מס×Ēיימים כל מנהגי האבלו×Ē ×Š×œ שלוש×Ē ×”×Š×‘×•×ĸו×Ē.

ופ×ĸמים ׊×Ē׊×ĸה באב חל בשב×Ē, ואזי ה×Ļום נדחה ליום ראשון, וכיוון ׊×Ē׊×ĸה באב חל ב×ĸ×Ļם בשב×Ē, יש אומרים שכל השבו×ĸ שלפניו הוא שבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב (סמ"ג). וד×ĸ×Ē ×¨×•×‘ הפוסקים, שהואיל ובפו×ĸל ה×Ļום נדחה ליום ראשון, אין באו×Ēה שנה שבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב (רא"׊, ר"ן), וכן נוהגים רוב הספרדים (×ĸ' שו"×ĸ ×Ēקנא, ד). לפיכך מכבסים בכל השבו×ĸ שלפני שב×Ē ×—×–×•×Ÿ. אולם ל×ĸניין גילוח ראוי שגם הספרדים יחמירו שלא לה×Ēגלח בשבו×ĸ שלפני ×Ē׊×ĸה באב, כדי להיכנס ל×Ē׊×ĸה באב כשסימן האבלו×Ē × ×™×›×¨ בפנים (כמבואר ל×ĸיל בה×ĸרה 7). ולמקילים יש ×ĸל מה לסמוך.


^ 1. בפשטו×Ē ×ĸד אחר ט' באב יש×Ēמט מהגוי, ואח"כ יכול לה×Ē×ĸמ×Ē ×ĸימו ככל השנה, וכ"כ קרבן × ×Ēנאל בשם הזהר. אמנם במ"א כ×Ēב בשם רבינו ירוחם שבכל חודש אב ר×Ļוי להש×Ēמט מהגוי. ו×ĸיין מ"ב ×Ēקנא, ב, ׊×ĸה"×Ļ ×‘.
^ 2. ×ĸ' ׊×ĸ"×Ē ×Ēקנא, ט. לגבי ×Ē×ĸרוב×Ē ×™×™×Ÿ ובשר ב×Ēבשילים, ×ĸיין פץ"×Ē ×Ēקנא, לט-מ. ולרב קארפ ד, מט. ולגבי קוניאק ה×ĸשוי מיין ו×ĸוד חומרים, יש מקילים ויש אוסרים, ×ĸיין לרב קארפ ד, מח. ובפס"×Ē ×Ēקנא, מב, הזכיר המקילים בלבד, מפני שפנים חדשו×Ē ×‘××• לכאן.
לד×ĸ×Ē ×¤×•×Ą×§×™× רבים מו×Ēר לאכול ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× בשר ׊נ׊אר משב×Ē ×—×–×•×Ÿ או מלפני רא׊ חודש, מפני ׊אם לא יאכלוהו י×Ēקלקל. וכ"כ ב×Ēור×Ē ×”×ž×•×ĸדים ה, מו. ויש אחרונים שהחמירו בזה, כמובא בפס"×Ē ×Ēקנא, לד. ונראה שכיום ׊אפ׊ר להקפיא א×Ē ×”×‘×Š×¨ הנו×Ēר ואין בזה חשש בל ×Ēשחי×Ē, אין הי×Ēר לאכול בשר שנו×Ēר מס×ĸודו×Ē ×Š×‘×Ē.
ולגבי מלווה מלכה, בכה"ח ×Ēקנא, קמד, הביא ד×ĸו×Ē ××—×¨×•× ×™× שה×Ēירו לאכול בס×ĸודה רבי×ĸי×Ē ×Š×™×™×¨×™ שב×Ē, ובלבד שלא יקנה לשב×Ē ×™×•×Ēר מהרגלו. ובפס"×Ē ×Š×, כ×Ēב שיש מ×Ēירים למי שרגיל כל מו×Ļ"׊ לאכול בשר למלווה מלכה, לאוכלו גם במו×Ļ"׊ חזון, ויש שהחמירו גם בזה.
^ 3. בשו"×ĸ ×Ēקנא, י, כ×Ēב ׊אפ׊ר לש×Ēו×Ē ××Ē ×™×™×Ÿ ההבדלה, והרמ"א ומ"ב ×ĸ', כ×Ēבו ל×Ē×Ē ××Ē ×”×™×™×Ÿ לקטן. ובדרכי משה ט' כ×Ēב בשם מהרי"ל שיכול גדול לש×Ēו×Ē ×œ×›×Ēחילה א×Ē ×™×™×Ÿ ההבדלה, כל שכן מס×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה. ו×ĸוד ראשונים ואחרונים מאשכנז נהגו כך, ×ĸ' בפס"×Ē ×Ēקנא, לה, ולרב קארפ ד, ה×ĸרה 74. ו×ĸדית להבדיל ×ĸל מי×Ĩ ×ĸנבים, כי את שנכלל באיסור יין, אינו משמח. וכן מובא מהרב אליהו במקראי קודש (הררי) א, יד. והרב קארפ ׊ם כ×Ēב ׊אפ׊ר שבמי×Ĩ ×ĸנבים יכול גדול לש×Ēו×Ēו לכ×Ēחילה. וכ×Ēב בשו"×Ē ×–×›×•×¨ לאברהם אביגדור × , והובא בילקו"י ×ĸ' 574, ׊אפ׊ר לש×Ēו×Ē ××Ē ×›×œ הכוס.
ומהו הגיל שהגי×ĸו לחינוך לברכו×Ē ×•×ĸדיין לא הגי×ĸו לחינוך לה×Ēאבל ×ĸל בי×Ē ×”×ž×§×“×Š? מבאר בא"א בוטשאטש שהכוונה שאז יכול להבין ט×ĸם איסור אכיל×Ē ×‘×Š×¨ שהוא מפני ׊נ×Ēבטלו הקרבנו×Ē. לד×ĸ×Ē ×¨×‘×™× הוא בין גיל ׊׊ ל×Ē׊×ĸ או ×ĸ׊ר, ויש אומרים ×ĸד שלוש ×ĸשרה (×ĸ' בפס"×Ē ×Ēקנא, לה, 180).
לד×ĸ×Ē ×”×ž"א וח"א מו×Ēר לכ×Ēחילה להאכיל קטנים שלא הגי×ĸו לחינוך בשר ויין. ובמ"ב ×Ēקנא, ×ĸ, כ×Ēב ×ĸפ"י א"ר ודג"מ ודה"ח, ׊רק בהבדלה או כשהם חלשים, מו×Ēר להם.
^ 4. ב×ĸניין כמו×Ē ×”×ž×•×–×ž× ×™×, ×ĸיין ב×Ēור×Ē ×”×ž×•×ĸדים ה, מט, שסיכם א×Ē ×Š×œ×•×Š השיטו×Ē, ונטה להקל. ובמ"ב ×ĸז, ובכה"ח קסה, פרטו שיש ׊×Ēי שיטו×Ē ×ž×”×• להזמין ב×Ļמ×Ļום, לד×ĸ×Ē ×”×œ×‘×•×Š היינו ×ĸשרה ×‘× ×•×Ą×Ŗ לב×ĸלי השמחה ולקרובים הפסולים ל×ĸדו×Ē, והלבוש סובר שכך ×Ļריך לנהוג כל ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. ל×ĸומ×Ēו הרמ"א מחמיר רק בשבו×ĸ שחל בו, ואז הוא מחמיר יו×Ēר, שמלבד ב×ĸלי השמחה ×ĸ×Ļמם יהיה מניין מ×Ļומ×Ļם בלבד, וב×Ēוך המניין נספרים הקרובים. ×ĸוד כ×Ēב כה"ח ׊ם ×ĸפ"י הבא"ח שיש נוהגים שלא לאכול בשר ולש×Ēו×Ē ×™×™×Ÿ אפילו בס×ĸוד×Ē ×ž×Ļווה, אלא אוכלים דגים ושאר משקים כדי שלא להיכנס לספקו×Ē ××Ē ×ž×™ אפ׊ר להזמין, ובברהמ"ז של ץ×ĸודו×Ē ×ž×Ļווה ודאי מברכים ×ĸל היין. ויש נוהגים (חסידי חב"ד) לסיים מסכ×Ēו×Ē ×“×•×§× ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ומזמינים לס×ĸוד×Ē ×”×Ą×™×•× כמה שיו×Ēר אנשים, וסוברים שיש בזה ×Ēיקון, להרבו×Ē ×‘×Š×ž×—×Ē ×”×Ēורה ואהב×Ē ×¨×ĸים. אולם לא × ×Ēקבלו דבריהם להלכה. ו×ĸיין בפס"×Ē ×Ēקנא, לח, ולרב קארפ ד, נג (×ĸ' פב), ו×Ēור×Ē ×”×ž×•×ĸדים ה, נב. בפו×ĸל, סיום זמן קי×Ĩ בישיבו×Ē ×”×•× ב×Ē׊×ĸה באב, לכן יו×Ļא שסיום המסכ×Ē ×Š×œ זמן קי×Ĩ נופל ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ואין זה כדי להפר האבלו×Ē, ולכן מו×Ēר ל×ĸרוך ץ×ĸודה מכובד×Ē ×›×¨××•×™ לסיום מסכ×Ē ×Š×ĸסקו בה זמן שלם.
^ 5. ×Ēריסים וארונו×Ē ×Š×œ מו×Ēרו×Ē × ×—×Š×‘×™× בניין של שמחה, וכך אפ׊ר ללמוד מאג"מ או"ח ג, פב, לגבי ארון. וכן נראה לאסור הדבק×Ē ×˜×¤×˜×™× לנוי כמובא ב×Ļל החכמה ד, נד (ושלא כמובא באג"מ ׊ם). וכן יש לאסור ה×Ē×§× ×Ē ×•×•×™×œ×•× ×•×Ē ×Š× ×ĸשו לנוי, וכ"כ הרב קארפ ד, ד. אבל כש×ĸיקר המטרה ל×Ļני×ĸו×Ē × ×¨××” לה×Ēיר ב×Ēריסים ווילונו×Ē. הדוגמא ב×Ē×ĸני×Ē ×™×“, ב, לבניין שמחה הוא בי×Ē ×—×Ēנו×Ē ×œ×‘× ×•, וכיום אין זה מ×ĸשי, ולכן לא הזכר×Ēיו למ×ĸלה.
^ 6. וכ"כ בכה"ח ×Ēקנא, כח, ו×Ēור×Ē ×”×ž×•×ĸדים ה, יט. ו×ĸ"׊ ה, כ. ויש ל×ĸיין אם מו×Ēר לסייד ול×Ļבו×ĸ ב×Ēים ׊×ĸומדים למכירה, או לבנו×Ē ×•×•×™×œ×•×Ē ×ž×¤×•××¨×•×Ē ×œ×ž×›×™×¨×”. ונראה להקל כשיש הפסד, כי רק בניי×Ē ×“×‘×¨×™ מו×Ēרו×Ē ×œ×Ļורך יהודי מסוים אסורה, שיש בה שמחה, אבל להכין ב×Ēים כדי למוכרם, זוהי ×ĸבודה ל×Ļורך פרנסה.
^ 7. מבואר בב"י שיש שני סוגי איסור: ב×Ēוס' מגילה ה, ב, מבואר שאין סוחרים בדברי מו×Ēרו×Ē ×ž×Š×ž×—×™×. וב×Ēוס' יבמו×Ē ×ž×’, א, יש ד×ĸה שיש למ×ĸט בכל מ׊א ומ×Ēן. ומשמ×ĸ משו"×ĸ שסובר ׊×Ļריך להזהר כש×Ēי הד×ĸו×Ē, ואין הן סו×Ēרו×Ē ×–×• א×Ē ×–×•. בסימן ×Ēקנא, ב, מדובר ב×ĸיקר במשא ומ×Ēן של שמחה, ומסימן ×Ēקנד, כב, מ׊מ×ĸ שיש למ×ĸט בכל מ׊א ומ×Ēן. אלא שכ×Ēב במ"ב ×Ēקנא, יא, שנהגו להקל במשא ומ×Ēן רגיל מפני דוחק הפרנסה. ולכן כ×Ēב×Ēי א×Ē ×ĸיקר האיסור בדברים משמחים, והוספ×Ēי לכ×Ēחילה למ×ĸט בכל מ׊א ומ×Ēן. ו×ĸיין ב×Ēור×Ē ×”×ž×•×ĸדים ה, טז, שהקל לגמרי בשאר מ׊א ומ×Ēן, ואת הגדיר קניי×Ē ××¨×•×Ÿ וכלים כדברים שאינם משמחים. אולם האג"מ או"ח ג, פב, כ×Ēב שארון ספרים הוא דבר משמח ויש להימנ×ĸ מקניי×Ēו ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×. וכן נראה ׊×Ļריך להימנ×ĸ מכל קניי×Ē ×“×‘×¨ משמח, אלא א"כ יש חשש הפסד, שבזה ה×Ēירו, כדוגמ×Ē ×‘× ×™×™×Ē ×›×•×Ēל של שמחה במקום שיש חשש נזק (מ"ב ×Ēקנא, יג). ולכן כ×Ēב×Ēי שסוחרים, את בדברים משמחים רשאים להמשיך ל×ĸבוד, מפני ׊אם לא י×ĸבדו ×ĸלולים להפסיד. וכ"כ כמה אחרונים ×ĸ' בש×ĸה"×Ļ ×™×’. [ואין בזה מסיי×ĸ לדבר ×ĸבירה, שאולי הם קונים ממנו ל×Ļורך מ×Ļווה ואינם יכולים לדחו×Ē ××Ē ×§× ×™×™×Ēם. ואת לאלה שקונים באיסור, כיוון שהם יכולים לקנו×Ē ××Ļל מוכרים אחרים, י"א שאין איסור לפני ×ĸיוור במ×Ļוו×Ē ×“×¨×‘× ×Ÿ.]
כאשר קניי×Ē ×”×¨×”×™×˜×™× והבגדים לח×Ēונה מ×ĸכב×Ē ××Ē ×”×—×Ēונה, נמ×Ļא שקניי×Ēם היא ל×Ļורך מ×Ļוו×Ē ×—×Ēונה, ולכן מו×Ēר לקנו×Ēם ב×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, וב×Ēנאי שמדובר בח×Ēן ׊×ĸדיין לא קיים מ×Ļוו×Ē ×¤×¨×™×™×” ורבייה (רמ"א ×Ēקנא, ב; מ"ב יד). אמנם כיום ×ĸיכוב הקניו×Ē ×œ× מ×ĸכב א×Ē ×”×—×Ēונה, מפני שקוב×ĸים אולם ושולחים הזמנו×Ē ×›×—×•×“×Š×™×™× מרא׊, וני×Ēן לקנו×Ē ××Ē ×”×›×œ לפני או אחרי ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™×, ובכל מקרה הקניו×Ē ×œ× יבטלו א×Ē ×”×—×Ēונה. ורק במקרים נדירים, כאשר המשפחה במ×Ēח רב מקניי×Ē ×”×‘×’×“×™×, אפ׊ר לה×Ēיר להם כפי ׊מ×Ēירים ל×Ļורך גדול.
^ 8 מנהג אשכנז ללבוש בגדים מכובסים לשב×Ē ×—×–×•×Ÿ, כדברי הגר"א המובאים במ"ב ×Ēקנא, ו. אמנם מ×Ļ×ĸים אין ×œ×”×—×œ×™×Ŗ, כי אין בכך ×Ļורך. וכ"כ הרב קארפ ד, כו.
ה×ĸ×Ļה להשליך בגדים מכובסים ×ĸל הר×Ļפה הובאה במנח×Ē ×™×Ļחק י, מד, בשם כרם שלמה. לבנים וגרביים - בדורו×Ē ×”×§×•×“×ž×™× המנהג היה לאסור, כפי ׊מ׊מ×ĸ ממ"ב ×Ēקנא, ו, וכה"ח ×Ļא, בשם הבן איש חי. אלא שכיום אנו מפונקים יו×Ēר וסובלים מאוד מהריח שבלבנים ובגרביים, וכן הבא"ח ×ĸ×Ļמו דברים ו' ה×Ēיר לכבס מטפחו×Ē ×ž×¤× ×™ שנמאסים מהם. ולכן ה×ĸיקר לה×Ēיר כיום להש×Ēמ׊ בלבנים וגרביים מכובסים. וכן מובא בפס"×Ē ×Ēקנא, יז. ו×ĸ' לרב קארפ ד, כז, שכ×Ēב להשליכם לאר×Ĩ לש×ĸה.
×Ļח×Ļוח × ×ĸליים לרוב הפוסקים אינו נחשב ככיבוס, ומו×Ēר בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב, כ"כ ביבי"א או"ח ג, לא, והרב קארפ ד, כג. ובאג"מ או"ח ג, פ, ה×Ēיר רק בלא הברקה. ובאג"מ או"ח ג, ×ĸט, אץר כיבוס יבש כשאר כיבוס.
יש ל×Ļיין כי בג'רבא (ברי×Ē ×›×”×•× ×”), וחלק מקהילו×Ē ×ž×¨×•×§×•, נהגו איסור כיבוס מר"ח.
^ 9. ניקוי מקומי במים בלבד נראה שאינו בכלל האיסור לכבס, וכ"כ בגשה"ח כא, י-יא, לגבי אבלו×Ē ×Š×‘×ĸה, שמו×Ēר לרחו×Ĩ כ×Ēם במים. וכ"כ הרב קארפ ד, יד. ואם אינו יכול ל×Ļא×Ē ×‘×• בלא ניקוי במ×ĸט סבון, יש×Ēמ׊ בסבון, ׊אפ׊ר לומר שאין גירוד כ×Ēם ב×ĸודו לבוש בבגדו ככיבוס ׊נאץר, ו×ĸוד שגדול כבוד הבריו×Ē ×Š×“×•×—×” לא ×Ē×ĸשה שב×Ēורה.
^ 10. כ×Ēב הרמ"א ×Ēקנא, יד, שאין נוהגים להמנ×ĸ מלכבס בגדי קטנים, והמנהג להקל ×ĸד גיל חינוך - ׊׊, ובש×ĸ×Ē ×”×Ļורך מקילים יו×Ēר. והרב קארפ ד, טז, כ×Ēב בשם הרב אלישיב שנוהגים להחשיב ילדים בגיל שמונה כקטנים. ×ĸ"כ. ונראה שכאשר מדובר בילדים ׊מ×Ēלכלכים מאוד, גם יו×Ēר גדולים נחשבים כקטנים.
^ 11. אסור ליהודי לכבס בימים אלו ×ĸבור גויים. והאיסור מפני מראי×Ē ×ĸין, שיחשבו שמכבס ליהודי, ואם ניכר שהבגדים של גויים, מו×Ēר לכבסם. וכובס יהודי שאין לו מה לאכול, יכול לכבס ×ĸבור גויים בימים אלו (מ"ב ×Ēקנא, מב). וגם האשכנזים מחמירים בכיבוס ×ĸבור גויים רק בשבו×ĸ שחל בו ×Ē׊×ĸה באב (מ"ב ×Ēקנא, מג). המ×Ēפרנץ ממכבסה, גם אם הוא אשכנזי רשאי להקל להפ×ĸילה ×ĸד שב×Ē ×—×–×•×Ÿ, שלספרדים מו×Ēר לכבס אז, וכן האשכנזים נוהגים להקל למי שיש לו חלוק אחד או לכבוד שב×Ē. (ו×ĸ' לרב קארפ ד, כ, שה×Ēיר ל×ĸבוד גם בשבו×ĸ שחל בו למי ׊×ĸלולים לפטרו. ו×ĸ'"×ĸ ׊ם ד, כח).
^ 12. מבואר בשו"×ĸ או"ח ×Ēריג, א, לגבי יום הכיפורים, שמי שידיו או גופו מלוכלכים, מו×Ēר לו לרוח×Ļם, שלא אסרו אלא רחי×Ļה של ×Ē×ĸנוג. ×•×”×•×Ą×™×Ŗ במ"ב ×Ēריג, ב, שמלשונו מ׊מ×ĸ ׊אם הזי×ĸ הרבה ורו×Ļה לרחו×Ĩ כדי לה×ĸביר הזי×ĸה - מו×Ēר, כיוון שאינה רחי×Ļה של ×Ē×ĸנוג. אמנם ה×Ēיר זא×Ē ×œ××™×Ą×˜× ×™×Ą בלבד. אבל אם כך ה×Ēירו ביום הכיפורים ׊מ×Ļוו×Ēו מה×Ēורה ואת איסור רח×Ļה לכמה ראשונים אסור מה×Ēורה, ×§"ו לגבי ×Ē׊×ĸ×Ē ×”×™×ž×™× שאיסור הרח×Ļה בהם קל ויסודו במנהג ראשונים.
וכיום כמ×ĸט כולם איסטניסים לגבי ריח ר×ĸ, מפני שלא רק שיש לנו ברזי מים לרח×Ļה אלא את ×Ļינורו×Ē ×‘×™×•×‘ שמפנים א×Ē ×”×Ļואה ומי רגליים. אולם ב×ĸבר ה×Ļואה ומי הרגליים היו זורמים ב×Ē×ĸלו×Ē ×Š×‘×™×Ÿ הב×Ēים, או מוטמנים בקרב×Ē ×”×™×Š×•×‘×™×, כך שהריחו×Ē ×”×¨×ĸים היו מ×Ļויים. ומס×Ēבר שכל הלכו×Ē ×¨×™×— ר×ĸ הן לפי מה שמקובל, ולכן כיום מחמירים יו×Ēר מב×ĸבר (×ĸ' בפניני הלכה ×Ēפילה ג, י). וגם הרגלי הרח×Ļה הש×Ēנו לגמרי, ואנו מ×Ēרח×Ļים כיום הרבה יו×Ēר מב×ĸבר, והרי אנו איסטניסים בזה, ומו×Ēר לנו לה×Ēרח×Ĩ לשם ניקיון. אלא שכדי שלא ליהנו×Ē ×™×Š לה×Ēרח×Ĩ במים פושרים. ואין להקפיד ×ĸל רח×Ļה בקרים בלבד, מפני שרוב האנשים ה×Ēרגלו לה×Ēפנק בחמים, והרח×Ļה בקרים ×Ēגרום להם ×Ļ×ĸר רב. לכן יש לרחו×Ĩ בפושרים כאלה שלא יגרמו סבל ולא הנאה. ×ĸוד ראוי ל×Ļיין שמס×Ēבר שההבדל בין מנהג אשכנז לספרד נוב×ĸ גם מחמ×Ē ×Š×™× ×•×™×™ האקלים, שבאר×Ļו×Ē ×”×“×¨×•× החמו×Ē ×™×Š ×Ļורך גדול יו×Ēר לה×Ēרח×Ĩ ל×ĸומ×Ē ××¨×Ļו×Ē ×”×Ļפון הקרו×Ē. ו×ĸוד שבקרב גויי אשכנז הי×Ēה ד×ĸה רווח×Ē ×›×™ הרח×Ļה מזיקה לבריאו×Ē, והיו מ×Ēרח×Ļים רק אח×Ē ×œ×›×ž×” חודשים, ואת היהודים שחיו ביניהם הושפ×ĸו מהם מ×ĸט, ו×ĸל כן החמירו בזה בימי בין המ×Ļרים. אולם כיום באר×Ĩ ישראל ה×Ļ×ĸר ממני×ĸ×Ē ×”×¨×—×Ļה רב, ובאופן זה לא נהגו להחמיר. (×ĸו"×ĸ בפס"×Ē ×Ēקנא, מח-מט, ובהלכו×Ē ×œ×¨×‘ קארפ ד, נו-ץא, (×ĸ' פג-פט), שהאריך בביאור חומר×Ē ×ž× ×”×’ אשכנז וקי×Ļר בדיני האיסטניס. ו×ĸי' בספר אבלו×Ē ×”×—×•×¨×‘×Ÿ ×ĸ' 155.)
^ 13. אשכנזים נוהגים לקרוא בשב×Ē ×—×–×•×Ÿ (גם כשלא חלה ב×Ē׊×ĸה באב) מק×Ļ×Ē ×¤×Ą×•×§×™× בהפטרה, ופסוק אחד בפרש×Ē ×“×‘×¨×™×, במנגינ×Ē ××™×›×”. והספרדים נמנ×ĸים מזה, כדי שלא לבטא אבלו×Ē ×‘×Š×‘×Ē.

סרטונים ×§×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים
א×Ē ×”×ž×™×“×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē ××Ēר yeshiva.org.il