ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כללי מצוות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ירון יוסף בן מרים
גדר איסור 'לפני עיור'
שנינו בתחילת מסכת שבת:
העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים... פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור.
מדובר כאן בעני שבא לבקש צדקה מבעל הבית. בעל הבית נמצא בתוך הבית, הוא הוציא את ידו לחוץ והניח צדקה בתוך ידו של העני שנמצא בחוץ, ואומרת המשנה שבעל הבית חייב משום מלאכת הוצאה, והעני פטור, שהרי לא עשה דבר. בגמרא 1 נאמר שלמרות שבדרך כלל כשכתוב 'פטור' הכוונה היא פטור אבל אסור, כאן הכוונה היא "פטור ומותר" ומפרש רש"י "ומותר לכתחילה, דהא לאו עקירה עבד ולא הנחה עבד, שהאחר הניחה בידו". והתקשו הראשונים במקום, הרי העני עובר על "לפני עור לא תתן מכשול"? בכך שהוא מקבל את הצדקה, הוא מסייע לבעל הבית לעבור על מלאכת הוצאה!התוספות ישנים 2 עונה על כך בקצרה: "יש לומר דמכל מקום איסור שבת פטור ומותר".
תשובה זו אינה מובנת במבט ראשון: איזו משמעות יש לכך שהדבר מותר מצד איסורי שבת? היעלה על הדעת לומר שמותר לאכול חזיר, והכוונה תהיה שמצד דיני שבת אין בכך איסור? בשאלה זו דן רבי עקיבא איגר, והוא עונה שיש לכך השלכה הלכתית. אם המעשה של העני היה אסור מהלכות שבת, הריהו מומר לחלל שבת (מדרבנן), ששחיטתו פסולה ויינו יין נסך; אולם, כיון שהעני עובר רק על "לפני עיור" אין כאן חילול שבת, והוא אינו מומר.
תשובתו של רבי עקיבא איגר תלויה בדיון נרחב באחרונים, מהו גדרו של האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול". אפשרות אחת להבין היא שזהו איסור כללי לא להכשיל אדם אחר בעבירה, ואין משמעות לשאלה באיזה איסור אני מכשיל את האחר – מבחינתי עברתי על אותו איסור הכשלה. אולם, ניתן לומר ש"לפני עיור" הוא סעיף בכל איסור ואיסור: אם אני מכשיל אדם אחר באיסור שבת, הריהי מסייע לאיסור השבת, יש לי חלק במלאכה. ודאי שלא עשיתי ממש מלאכה ואין לי חיוב של עושה מלאכה, אבל מכל מקום אני נחשב כשותף במלאכה. כך גם אם אני מכשיל באכילת נבילה, יש לי חלק באכילת הנבילה.
תירוצם של התוספות ישנים, לפי הסברו של רבי עקיבא איגר, תואם את ההבנה הראשונה – ש'לפני עיור' אינו סניף של איסור אחר, אלא הוא איסור העומד בפני עצמו. על כן, העני שעבר על "לפני עיור" אינו נחשב מומר לחלל שבת.
לעומת התוספות ישנים, התוספות כתב שהגמרא עוסקת באופן שבעל הבית גוי, שאז לא שייך "לפני עיור". ומסבירים בעולם הישיבות שהם לא כתבו כתשובתם של התוספות ישנים, כי הם הבינו שגדר איסור 'לפני עיור' הוא שותפות בעבירה העיקרית, ואם כך לא שייך לומר שמעשהו של העני מותר מצד איסורי שבת.
מי שאחזו בולמוס – גדר איסור 'חצי שיעור'
מי שאחזו בולמוס והוא מוכרח לאכול כך שאם הוא לא יאכל ימות, אבל אין לו מאכל כשר אלא רק מאכלי איסור – "מאכילים אותו הקל הקל" 3 . למשל, אם יש לי טבל ונבילה - אתן לו נבילה, כי העונש על אכילת טבל הוא בדרך כלל מיתה בידי שמים, והעונש על אכילת נבילה הוא מלקות, ומכאן שאיסור נבילה הינו קל יותר.
שואל הרמב"ן, הרי בין אם יאכל החולה נבילה ובין אם יאכל טבל, אין לתת לו שיעור שלם בבת אחת, אלא בכל פעם חצי שיעור, כי על חצי שיעור אין מלקות. מעתה, מה בין טבל לנבילה? בשני המקרים אין מיתה בידי שמים ואף לא מלקות כשאוכלים רק חצי שיעור! לשאלה זו עונה הרמב"ן שתי תשובות.
בתשובה הראשונה כותב הרמב"ן שאכן בדרך כלל אין הבדל בין טבל לנבילה, וכאן מדובר באופן שהחולה חייב לאכול שיעור שלם מיד. ובתשובתו השניה הוא כותב שכיון שבאכילת שיעור שלם טבל חמור יותר מנבילה, כך גם חצי שיעור של טבל חמור יותר מחצי שיעור של נבלה.
מה בין שני התירוצים? התירוץ הראשון סובר שחצי שיעור הוא איסור כללי, ולכן אין הבדל בין נבילה לטבל ולכל איסור אחר; אולם לפי התירוץ השני, חצי שיעור הוא סניף של האיסור העיקרי. שאלה זו הינה שאלה מקבילה לשאלה שעסקנו בה בדין "לפני עיור" – האם הוא איסור עצמאי וכללי או סניף של כל איסור ואיסור.
גוי שמכריח להכשיל אדם אחר בעבודה זרה
כידוע, על כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם שיעבור או שיהרג – יעבור ואל יהרג, שנאמר "וחי בהם"; אבל בשלש העבירות החמורות – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - יהרג ואל יעבור. ואומרת הגמרא 4 שגם על 'אביזרייהו' של אותן עבירות יהרג ואל יעבור, כלומר לא רק על העבירות החמורות עצמן, אלא גם על מעשים נוספים הדומים להם באופיים. ודנו הראשונים במקום מה הדין כאשר גוי מכריח אותי להכשיל אדם אחר בעבודה זרה? בעל המאור אומר שגם כאן יהרג ואל יעבור, אולם הרמב"ן חולק, שהרי הלאו של 'לפני עיור' אינו עבודה זרה!
מהי המחלוקת בין הראשונים? בפשטות, המחלוקת היא בגדרו של 'לפני עיור'. אם זהו סניף של האיסור העיקרי הריהו מוגדר לפחות כ'אביזרייהו', אבל אם הוא איסור בפני עצמו מובנת שיטת הרמב"ן.
כאשר העבירה אינה שייכת אצל המכשיל
יש לעיין, האם כאשר אני מכשיל אדם אחר בעבירה באופן שהעבירה אינה שייכת לגבי, האם אני עובר על 'לפני עיור'? הסברא הפשוטה אומרת שכן; העבירה היא להכשיל את האחר, ואני מכשיל אותו – איזו חשיבות יש לשאלה אם אני שייך בעבירה? אולם, המנחת חינוך מביא את דעת ה'אמונת שמואל', שבאופן זה המכשיל אינו עובר על 'לפני עיור'. כיצד נבין את סברתו?
מבאר ר' חיים עוזר, שלדעת ה'אמונת שמואל' גדר האיסור של 'לפני עיור' הוא שאני עובר חלק מהעבירה של הנכשל. על כן, אם אני לא שייך בעבירה - לא שייך לפני עיור.
אלא שעדיין יש לשאול, הרי איסור 'לפני עיור' כולל גם איסור לתת עצה שאינה הוגנת. אם כן, גם אם המכשיל אינו שייך בעבירה, מדוע ההכשלה לא תהיה אסורה מצד נתינת עצה שאינה הוגנת? לכך כותב האחיעזר שה'אמונת שמואל' עוסק דוקא באופן שעובר העבירה יודע שהדבר אסור, ועל כן לא שייך כאן 'עצה שאינה הוגנת'.
והנה, סברת ה"אמונת שמואל" מצויה כבר בדברי הראשונים. כידוע, אסור לכהן להתחתן עם גרושה. הגמרא 5 לומדת מלשון הריבוי שבפסוק "לא יקחו" ש"כל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת". כלומר, כשם שלכהן אסור לקחת גרושה, גם לגרושה אסור להתחתן איתו. שואלים הראשונים, לשם מה יש צורך בפסוק מיוחד, הרי גם בלעדיו אסור לה להתחתן מדין 'לפני עיור'! והם מתרצים שני תירוצים. תירוץ אחד הוא שמצד "לפני עיור" האשה לא היתה לוקה, כי זהו לאו שבכללות, ולכן יש צורך בפסוק המיוחד 'לא יקחו'. ובתירוץ נוסף כותבים הראשונים, שאם האשה לא היתה שייכת באיסור הכהונה והיה מותר לה להתחתן לכהן, היא לא היתה עוברת גם ב"לפני עיור". התירוץ השני הוא בדיוק סברתו של ה'אמונת שמואל', ונמצא שלדבריו יש בסיס בדברי הראשונים.
איך עושים קידוש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
איך נהנים כשעובדים קשה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?
מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.
לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.
דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.
דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.
לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
רביבים חטא המרגלים כמבחן אמונה לדורות
כשם שצום תשעה באב חמור מצום י"ז בתמוז, כך מכמה בחינות חטא המרגלים חמור מחטא העגל | שני החטאים היסודיים של דור המדבר מלווים את ישראל בכל הדורות | המרגלים חטאו בכך שלא הבינו את ערכה של הארץ ולא אהבו אותה | מי שכופר בערכה של ארץ ישראל, כופר ביכולת לגלות את דבר ה' בארץ | רוב מי שמבינים את ערכה של ארץ ישראל, מוצאים דרכים מעשיות כיצד להחזיק בארץ וליישבה תוך התמודדות עם האתגרים הקשים נדמה שהוויכוח על ארץ ישראל מבוסס על טענות ריאליות, האם ויתור על שטחים ימנע מלחמה או יקרב מלחמה? האם ניתן להחיל את הריבונות על יהודה ושומרון בלא לתת אזרחות לנוכרים שאינם מזדהים עם המדינה היהודית? אולם בפועל אנו מוצאים עובדה מעניינת. הרוב המוחלט של מי שאינם מבינים את ערכה המקודש של הארץ, מוצאים שיש קושי ליישבה ורוצים לסגת מחלקים ממנה, ולימים מתברר שהביאו אסונות על עם ישראל
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
