ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כללי מצוות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ירון יוסף בן מרים
גדר איסור 'לפני עיור'
שנינו בתחילת מסכת שבת:
העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים... פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור.
מדובר כאן בעני שבא לבקש צדקה מבעל הבית. בעל הבית נמצא בתוך הבית, הוא הוציא את ידו לחוץ והניח צדקה בתוך ידו של העני שנמצא בחוץ, ואומרת המשנה שבעל הבית חייב משום מלאכת הוצאה, והעני פטור, שהרי לא עשה דבר. בגמרא 1 נאמר שלמרות שבדרך כלל כשכתוב 'פטור' הכוונה היא פטור אבל אסור, כאן הכוונה היא "פטור ומותר" ומפרש רש"י "ומותר לכתחילה, דהא לאו עקירה עבד ולא הנחה עבד, שהאחר הניחה בידו". והתקשו הראשונים במקום, הרי העני עובר על "לפני עור לא תתן מכשול"? בכך שהוא מקבל את הצדקה, הוא מסייע לבעל הבית לעבור על מלאכת הוצאה!התוספות ישנים 2 עונה על כך בקצרה: "יש לומר דמכל מקום איסור שבת פטור ומותר".
תשובה זו אינה מובנת במבט ראשון: איזו משמעות יש לכך שהדבר מותר מצד איסורי שבת? היעלה על הדעת לומר שמותר לאכול חזיר, והכוונה תהיה שמצד דיני שבת אין בכך איסור? בשאלה זו דן רבי עקיבא איגר, והוא עונה שיש לכך השלכה הלכתית. אם המעשה של העני היה אסור מהלכות שבת, הריהו מומר לחלל שבת (מדרבנן), ששחיטתו פסולה ויינו יין נסך; אולם, כיון שהעני עובר רק על "לפני עיור" אין כאן חילול שבת, והוא אינו מומר.
תשובתו של רבי עקיבא איגר תלויה בדיון נרחב באחרונים, מהו גדרו של האיסור "לפני עיור לא תתן מכשול". אפשרות אחת להבין היא שזהו איסור כללי לא להכשיל אדם אחר בעבירה, ואין משמעות לשאלה באיזה איסור אני מכשיל את האחר – מבחינתי עברתי על אותו איסור הכשלה. אולם, ניתן לומר ש"לפני עיור" הוא סעיף בכל איסור ואיסור: אם אני מכשיל אדם אחר באיסור שבת, הריהי מסייע לאיסור השבת, יש לי חלק במלאכה. ודאי שלא עשיתי ממש מלאכה ואין לי חיוב של עושה מלאכה, אבל מכל מקום אני נחשב כשותף במלאכה. כך גם אם אני מכשיל באכילת נבילה, יש לי חלק באכילת הנבילה.
תירוצם של התוספות ישנים, לפי הסברו של רבי עקיבא איגר, תואם את ההבנה הראשונה – ש'לפני עיור' אינו סניף של איסור אחר, אלא הוא איסור העומד בפני עצמו. על כן, העני שעבר על "לפני עיור" אינו נחשב מומר לחלל שבת.
לעומת התוספות ישנים, התוספות כתב שהגמרא עוסקת באופן שבעל הבית גוי, שאז לא שייך "לפני עיור". ומסבירים בעולם הישיבות שהם לא כתבו כתשובתם של התוספות ישנים, כי הם הבינו שגדר איסור 'לפני עיור' הוא שותפות בעבירה העיקרית, ואם כך לא שייך לומר שמעשהו של העני מותר מצד איסורי שבת.
מי שאחזו בולמוס – גדר איסור 'חצי שיעור'
מי שאחזו בולמוס והוא מוכרח לאכול כך שאם הוא לא יאכל ימות, אבל אין לו מאכל כשר אלא רק מאכלי איסור – "מאכילים אותו הקל הקל" 3 . למשל, אם יש לי טבל ונבילה - אתן לו נבילה, כי העונש על אכילת טבל הוא בדרך כלל מיתה בידי שמים, והעונש על אכילת נבילה הוא מלקות, ומכאן שאיסור נבילה הינו קל יותר.
שואל הרמב"ן, הרי בין אם יאכל החולה נבילה ובין אם יאכל טבל, אין לתת לו שיעור שלם בבת אחת, אלא בכל פעם חצי שיעור, כי על חצי שיעור אין מלקות. מעתה, מה בין טבל לנבילה? בשני המקרים אין מיתה בידי שמים ואף לא מלקות כשאוכלים רק חצי שיעור! לשאלה זו עונה הרמב"ן שתי תשובות.
בתשובה הראשונה כותב הרמב"ן שאכן בדרך כלל אין הבדל בין טבל לנבילה, וכאן מדובר באופן שהחולה חייב לאכול שיעור שלם מיד. ובתשובתו השניה הוא כותב שכיון שבאכילת שיעור שלם טבל חמור יותר מנבילה, כך גם חצי שיעור של טבל חמור יותר מחצי שיעור של נבלה.
מה בין שני התירוצים? התירוץ הראשון סובר שחצי שיעור הוא איסור כללי, ולכן אין הבדל בין נבילה לטבל ולכל איסור אחר; אולם לפי התירוץ השני, חצי שיעור הוא סניף של האיסור העיקרי. שאלה זו הינה שאלה מקבילה לשאלה שעסקנו בה בדין "לפני עיור" – האם הוא איסור עצמאי וכללי או סניף של כל איסור ואיסור.
גוי שמכריח להכשיל אדם אחר בעבודה זרה
כידוע, על כל עבירות שבתורה אם אומרים לאדם שיעבור או שיהרג – יעבור ואל יהרג, שנאמר "וחי בהם"; אבל בשלש העבירות החמורות – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים - יהרג ואל יעבור. ואומרת הגמרא 4 שגם על 'אביזרייהו' של אותן עבירות יהרג ואל יעבור, כלומר לא רק על העבירות החמורות עצמן, אלא גם על מעשים נוספים הדומים להם באופיים. ודנו הראשונים במקום מה הדין כאשר גוי מכריח אותי להכשיל אדם אחר בעבודה זרה? בעל המאור אומר שגם כאן יהרג ואל יעבור, אולם הרמב"ן חולק, שהרי הלאו של 'לפני עיור' אינו עבודה זרה!
מהי המחלוקת בין הראשונים? בפשטות, המחלוקת היא בגדרו של 'לפני עיור'. אם זהו סניף של האיסור העיקרי הריהו מוגדר לפחות כ'אביזרייהו', אבל אם הוא איסור בפני עצמו מובנת שיטת הרמב"ן.
כאשר העבירה אינה שייכת אצל המכשיל
יש לעיין, האם כאשר אני מכשיל אדם אחר בעבירה באופן שהעבירה אינה שייכת לגבי, האם אני עובר על 'לפני עיור'? הסברא הפשוטה אומרת שכן; העבירה היא להכשיל את האחר, ואני מכשיל אותו – איזו חשיבות יש לשאלה אם אני שייך בעבירה? אולם, המנחת חינוך מביא את דעת ה'אמונת שמואל', שבאופן זה המכשיל אינו עובר על 'לפני עיור'. כיצד נבין את סברתו?
מבאר ר' חיים עוזר, שלדעת ה'אמונת שמואל' גדר האיסור של 'לפני עיור' הוא שאני עובר חלק מהעבירה של הנכשל. על כן, אם אני לא שייך בעבירה - לא שייך לפני עיור.
אלא שעדיין יש לשאול, הרי איסור 'לפני עיור' כולל גם איסור לתת עצה שאינה הוגנת. אם כן, גם אם המכשיל אינו שייך בעבירה, מדוע ההכשלה לא תהיה אסורה מצד נתינת עצה שאינה הוגנת? לכך כותב האחיעזר שה'אמונת שמואל' עוסק דוקא באופן שעובר העבירה יודע שהדבר אסור, ועל כן לא שייך כאן 'עצה שאינה הוגנת'.
והנה, סברת ה"אמונת שמואל" מצויה כבר בדברי הראשונים. כידוע, אסור לכהן להתחתן עם גרושה. הגמרא 5 לומדת מלשון הריבוי שבפסוק "לא יקחו" ש"כל היכא דהוא מוזהר היא נמי מוזהרת". כלומר, כשם שלכהן אסור לקחת גרושה, גם לגרושה אסור להתחתן איתו. שואלים הראשונים, לשם מה יש צורך בפסוק מיוחד, הרי גם בלעדיו אסור לה להתחתן מדין 'לפני עיור'! והם מתרצים שני תירוצים. תירוץ אחד הוא שמצד "לפני עיור" האשה לא היתה לוקה, כי זהו לאו שבכללות, ולכן יש צורך בפסוק המיוחד 'לא יקחו'. ובתירוץ נוסף כותבים הראשונים, שאם האשה לא היתה שייכת באיסור הכהונה והיה מותר לה להתחתן לכהן, היא לא היתה עוברת גם ב"לפני עיור". התירוץ השני הוא בדיוק סברתו של ה'אמונת שמואל', ונמצא שלדבריו יש בסיס בדברי הראשונים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת - מדריך מקיף
הלכה למעשה
השיעור סוקר את סדר ההלכות והמנהגים מליל ערב ראש השנה, תוך התמקדות בדינים הייחודיים לשנה שבה החג חל בשבת וביום ראשון. הדברים כוללים דגשים מעשיים לגבי התרת נדרים, הכנות מראש, שבת ויום טוב, תפילות, קידוש וסדר הסימנים.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
