ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
ויש אומרים שצריכים לשומרם משעת קצירת החיטים (רי"ף, רמב"ם), ויש אומרים שצריכים לשומרם משעת טחינה (רא"ש, רש"י, שבה"ל, סמ"ך ועוד).
למעשה בליל הסדר נוהגים לדקדק לאכול מצות שמורות משעת קצירה לשם מצווה, ואף שיוצאים ידי המצווה גם במצות שמורות משעת טחינה, מכל מקום לכתחילה צריך לקיים את מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות שחיטיהן נשמרו משעת קצירה (שו"ע או"ח תנג, ד).
המחלוקת על מצות מכונה
מעת שהחלו לייצר מכונות לאפיית מצות לפני קרוב למאה וחמישים שנה, התעוררה מחלוקת גדולה בין הפוסקים. בין התומכים במצות מכונה היו בעל השואל ומשיב, בעל התפארת ישראל והכתב סופר. בין המתנגדים למכונת מכונה היו ר"ש קלוגר ור"ח מצאנז, וזו הייתה נטיית רוב גדולי החסידים. בתחילה טענו שיש במצות המכונה חשש חמץ. אולם במשך השנים שוכללו המכונות וכבר אין טוענים שיש במצות מכונה חשש חימוץ. אולם עדיין יש אומרים שצריך לאפות את המצוות לשם מצוות אכילת מצה, וכיוון שהמכונה אינה יכולה לכוון, נמצא שאין לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות מכונה. בדרך כלל עמדת הרבנים החסידיים הייתה כנגד מצות מכונה.
ודעת רוב הפוסקים שמצות המכונה כשרות לפסח ואפשר לצאת בהם לכתחילה ידי מצוות מצה בליל הסדר, מפני שהכוונה בעת הפעלת המכונה לשם "מצת מצווה" מועילה. ועוד שיש אומרים שאין צורך בכוונה, והעיקר הוא לשמור את המצות מהחמצה.
הבעיות שבמצות יד
יש לציין כי לפני ייצור המכונות העומס על מכיני המצות היה כבד מאוד. הם היו צריכים להספיק להכין מצות לכל המוני בית ישראל לכל משך החג. וכדי שהמצות לא יתעפשו, היה צריך להכינם סמוך לחג. כך שבזמן קצר יחסית היו צריכים לאפות המון מצות. לשם כך היו מגייסים פועלים מחוסרי עבודה, שהיו עוסקים בלישה ורידוד במשך כחמש עשרה שעות ביממה. רבים מהעוסקים במלאכת הלישה והרידוד היו נשים אלמנות ויתומות.
ופעם, שאלו תלמידי רבי ישראל סלנטר לפני צאתם לפקח על אפיית המצות, על איזה דקדוקים ראוי להם להקפיד. והשיב: שלא לצעוק על האלמנות והיתומות המתעייפות בעבודתם המפרכת.
מכל מקום, מדרך הטבע, כאשר עובדים שעות מרובות במלאכת הלישה הקשה, מתעוררים חששות בכשרותם של המצות. ולכן היו מגדולי ישראל שהעדיפו את מצות המכונה, מפני שהמכונה עובדת במהירות ואחידות, ואינה מתעייפת, וחשש החימוץ מתמעט. וכך הייתה עמדתם של רבים מגדולי ליטא, שההידור החשוב ביותר באפיית המצות הוא הזהירות מחשש חימוץ.
וכך נהג רבי שמואל סלאנט אב"ד ירושלים להעדיף מצות מכונה בליל הסדר, וכן נהג מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לאכול בליל הסדר מצות מכונה.
וזו הייתה גם עמדתו של מרן הרב קוק זצ"ל, שההידור החשוב ביותר הוא הזהירות מחימוץ, ולכן למרות שיש הידור באפיית מצות בערב הפסח, העדיף להימנע מכך, מפני החשש שמא מפני הטרדות המרובות של ערב חג, לא ישגיחו כראוי על המצות (מועדי ראיה ע' רפד).
עדיף לצאת בליל הסדר במצות יד
אמנם היום כבר אין עדיפות למצות מכונה על מצות היד, מפני שאחר שכל המוני בית ישראל אוכלים מצות מכונה, כבר אין עומס רב על בתי החרושת למצות יד, ועובדים בהם בזהירות מרבית, ורוב העובדים יראי שמיים, עד שניתן לומר שאין במצות יד יותר חששות חימוץ מאשר במצות מכונה. ולכן אף שמצות יד יקרות, יותר מהודר לקיים בהן מצוות אכילת כזית מצה של ליל הסדר, מפני שהכוונה שבעשייתן משובחת יותר.
עם זאת ברור שכל הרוצה, רשאי לקיים את מצוות אכילת כזית מצה במצות מכונה כפי שנהגו חלק מגדולי ישראל.
ולגבי שאר המצות שאוכלים בסעודת ליל הסדר אפשר לכתחילה לאכול מצות מכונה שהן זולות יותר
איזה מצות כדאי לקנות לכל ימי הפסח
שאלה: האם בשאר ימות הפסח כדאי להדר ולקנות מצות שמורות משעת קצירה, או שאפשר להסתפק במצות רגילות שמחירן כשליש ממחיר המצות השמורות?
תשובה: מצד מה שכתבו מקצת הראשונים והאחרונים שיש מצווה לאכול כזית מצה בכל סעודה מימות החג, אפשר היה להסתפק במצות הרגילות, שהן שמורות משעת טחינה, ולכל הדעות ניתן לקיים בהן מצוות אכילת מצה שבכל החג. אלא שמצד חשש החימוץ, בהחלט יש הידור באכילת מצות שמורות משעת קצירה בלבד. וזאת מפני שבפועל, ההבדל שבין מצות רגילות לשמורות אינו מתבטא רק בזה ששמרו את החיטים משעת קצירה, אלא כל תהליך הכנת המצות השמורות מושגח יותר מחשש חימוץ.
באפיית מצות רגילות המגמה לייצר כמה שיותר מצות במהירות, כדי להוזיל את מחירן להמוני בית ישראל, ואילו במצות שמורה משתדלים לדקדק ולהדר. למשל, כשאופים מצות שמורות, נוהגים כל פחות משמונה עשרה דקות להפסיק את פעולת המכונה, לפרק את חלקיה ולנקותם היטב. ואילו באפיית מצות רגילות המכונות ממשיכות לעבוד ברציפות שעות רבות, ותוך כדי פעולתן, מפסיקים את הזרמת הבצק, ומנקים את המכונה עד כמה שאפשר. בפועל, כיוון שהניקוי מתבצע תוך כדי פעולת המכונה, ברור שלפעמים נותרים במכונה חלקיקי חמץ שעוברים עליהם יותר משמונה עשרה דקות ויש חשש שהחמיצו.
וכן לגבי החיטים. את השמורות משעת קצירה קוצרים לפני שהתייבשו, כך שגם אם ירדו עליהם גשמים מרובים בעודם מחוברים לאדמה, ודאי שלא החמיצו. ואחר קצירתם מקפידים לאחסנן במקום יבש, ולכן אין בהן חיטים מצומחות או חיטים מבוקעות שיש חשש שהחמיצו. אולם בחיטים שמייבאים מחו"ל, שמהן עושים את שאר המצות, יש לפעמים חיטים מחומצות.
ואמנם להלכה אותן חיטים שהחמיצו או שאריות הבצק שנותרו במכונה בטלו בשישים, ואף שחמץ בפסח אינו בטל אפילו באלף, מכל מקום כאשר התערובת נעשתה לפני הפסח, כבר בטלו בשישים. אלא שיש סוברים שבכניסת החג החמץ שנתבטל בשישים חוזר וניעור (רמב"ם ורשב"א). ואף שאין פוסקים כמותם (שו"ע או"ח תמז, ד), מכל מקום ודאי שישנו הידור לצאת במצות הכשרות לכל הדעות.
לסיכום: המצות הרגילות שהן שמורות משעת טחינה כשרות לכתחילה לכל הפסח, ואף לסוברים שיש מצווה לאכול מצה בכל שבעת ימי הפסח - מקיימים בהן את המצווה. והמהדרים אוכלים מצות שמורות משעת קצירה, בעיקר מפני שמדקדקים יותר בשמירתן מחימוץ.
במה עדיף להדר, במצות שמורות או בצדקה
יש טוענים כנגד המהדרים בקניית מצות שמורות, שיותר טוב להדר ולתרום את הכסף כסף לעניים מאשר בקניית מצות שמורות לכל החג. אלא שטענה זו יכול לטעון רק אדם שאינו מבזבז כסף על מותרות, שהוא אכן יכול לומר בצדק שצדקה לעניים היא מצווה חשובה מההידור במצות שמורות. אבל מי שקונה רהיטים יקרים ובגדים יקרים, ומשקיע בכך אלפי שקלים, מדוע שדווקא בהידורי מצווה יחסוך ויקנה את המצות הפשוטות?
מכל מקום למעשה, המצות הרגילות כשרות, ואפשר לסמוך על המשגיחים שעושים את מלאכתם כראוי, ואין חובה להדר בקניית מצות שמורות. וכל אדם צריך להחליט לעצמו אם ירצה להדר ובמה.
שרויה
שאלה: האם ראוי להימנע מאכילת מצה שרויה בפסח?
תשובה: אחר שנשלמה אפיית המצה, נתבטל כח החימוץ מהקמח, ואפילו אם ישרו את המצה זמן רב במים - לא תחמיץ. אלא שיש חששו, שמא נותר בתוך המצה מעט קמח שלא נאפה או שמא אחר שהוציאו את המצה מהתנור נדבק מעט קמח על פני המצה, ואם ישרו את המצה במים אותו הקמח שלא נאפה יחמיץ (תשובה ו' בסוף שו"ע הרב). ולכן נהגו החסידים שלא לאכול מצה שרויה.
אבל להלכה דעת רוב ככל הפוסקים שאין לחשוש לזה, וכך נהגו כל גדולי אשכנז וספרד (שו"ע תסא, ד; תסג, ג). ואף מבני משפחות חסידיות רבים נוהגים כיום להקל לאכול שרויה. ובמיוחד כאשר מדובר במצות מכונה, מפני שכל החששות שהועלו נתבטלו. אין לחשוש שנותר במצות קמח שלא נאפה, מפני שהמכונה לשה היטב את הבצק. ואין לחשוש שנשאר מקום שלא נאפה, כי חום התנור חזק ואחיד. ועוד שבמצות דקות אין לחשוש שיש מקום שהאש לא שלטה בו. ואת הקמח מפרידים לגמרי ממקום יציאת המצות.
ואע"פ כן רבים מבני החסידים נוהגים להחמיר בשרויה, ואין לזלזל במנהגם.
(פורסם בעיתון "בשבע")
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
האם מותר להתקלח ביום טוב?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.
לקראת הנישואין הכנה לפגישות
בבסיס הכל - התפילה | גיל החתונה בזמננו | למה להתחתן? | שלב החיפושים | מתי להתחיל? | איך יודעים שזה מתאים? |ההבדלים בין איש לאישה | שלבי התפתחות הקשר | דגשים כלליים לפגישות.
תפילה מהות התפילה: חיבור עמוק לבורא
הרב מסביר כי התפילה אינה רק פעולה טכנית שאנו חייבים לצאת בה ידי חובה, אלא "עבודה שבלב" שנועדה לבטא התבטלות, עבדות ורצון אמיתי לקרבה ולדבקות עם בורא עולם. בנוסף, מודגש כי ההלכות השונות והמבנה הקבוע של התפילות נועדו לרומם את שאיפותינו הרוחניות ולחזק בנו את ההכרה התמידית שכל השפע בחיינו מגיע אך ורק מאת השם.
אורות ישראל ותחייתו הורדת הרעיונות למעשה
השיעור מדגיש כי רוח ההלכה המעשית, באמצעות התורה שבעל פה, מספקת הדרכה מסודרת המהווה בסיס יציב וחיוני לבניית חיי רוח שלמים וקבועים ללא דילוג על שלבים. לעומת זאת, "רוח סער" המחפשת אידיאלים גבוהים ללא עיגון מעשי בסדרי החיים, כפי שבא לידי ביטוי בנצרות או בגישות קיצוניות, מנותקת מן המציאות ואינה מסוגלת להתקיים לאורך זמן.
כינוסי אברכים כינוס אברכים - ראש חודש אב
אבלות בתשעה באב בשגרת החיים | רמת ההחמרה בכשרות (בדיקת תולעים וחרקים) | קריאת שם לתינוק על שם קרוב משפחה שנפטר | מפגשים ושיח עם הציבור החילוני | אחדות ישראל ושילוב כלל העם (משל החלבנה) | כוונה בתפילה.
בין המצרים עניינם של תשעת הימים ובית המקדש
הרב מדגיש, על בסיס דברי הרמב"ם, שהתעניות אינן רק ביטוי של אבל על החורבן, אלא קריאה עמוקה לחזרה בתשובה ולהכרה בהשגחה העליונה מתוך תקווה וציפייה פעילה לבניין המקדש. בנוסף, דרך משלים שונים ותורתו של האר"י הקדוש, השיעור מסביר שעבודת ה' האמיתית דורשת התעוררות פנימית, ענווה, אהבת ישראל וכיסופים מתמידים של הנשמה להתגלות השכינה.
דברים פרשת דברים – השם אוהב אותך
הדור שסרב להיכנס לארץ טען שהשם שונא אותו ומכאן יש ללמוד על חשיבות האמונה בטוב ד' ואהבתו והמנוע לכיבוש וישוב הארץ
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת דברים
איך יתכן דמשה רבינו ע"ה וכל ישראל יסתפקו בטעות גדולה כזאת שהוא במשך ששה ימים. מט' באב ועד ט"ו באב. ומדוע לא נתייחד הדיבור עמו מיד כשכלתה גזרת מתי מדבר בעשירי באב. שֶׁיְּהֵא חָבִיב עָלֶיךָ דִּין שֶׁל פְּרוּטָה כְּדִין שֶׁל מֵאָה מָנֶה, שֶׁאִם קָדַם וּבָא לְפָנֶיךָ, לֹא תְּסַלְּקֶנּוּ לָאַחֲרוֹנָה. מה ההוה אמינא דיש להקדים הדין של מאה מנה לדין פרוטה. והשכל מחייב כן שהרי לעני חשיב. וכן קי"ל דאין מעבירין על המצוות. סמוך למיתתו הוכיחן. למה חשש משה אם יוכיחם כמה פעמים. וגם אם אינם מקבלים תוכחה בפעם אחת מה יפעול אם יוכיחם קודם למותו פעם אחת, הלא סוף סוף לא יועילו ולא יתקנו את מעשיהם.
אחדות ומחלוקות אחדות ישראל - ערך עצמי
האם לאחדות בעם ישראל יש ערך עצמי בפני עצמו או שהיא כלי בלבד, האחדות היא יסוד רוחני והלכתי עצמאי ותמצית התורה כולה. האחדות והשלום הם תנאי הכרחי להשראת השכינה ולקבלת שפע וברכה, ואף דוחים גזרות קשות גם כאשר העם שרוי בחטא או בעבודה זרה. בשל מרכזיותה של האחדות, חכמים אף הקלו באיסורים הלכתיים כדי למנוע פירוד, בעוד שגישה של פירוד והתרחקות מהכלל נתפסת כחמורה ביותר ופוגעת ביכולת להופיע את השכינה בעולם.
תפילה ובית כנסת סודות התפילה
איך להעלות את התפילה שלכם רמה?
מתי חולצים תפילין? | סיום התפילה של השליח ציבור בקדיש תתקבל | מעלת "ברכו" על פני שאר הברכות | סיום הוויה בקריאת שמע | קידוש ה' במניין ובמסירות נפש | הבדלים בין סוגי הקדושות
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א התכונה העליונה
דרך הקודש יג - טו
יש סוגים שונים של צמאון לה' - צמאון שכלי, דמיוני, רגשי או לימודי. צריך לדעת להבחין ביניהם. לצדיקים יש תכונה עליונה, שנוה מהמון העם. ולכן הם נדרשים לתשוקה תמידית לקודש. בעלי נשמה שירית צריכים לדעת את תכונתם ואת המזון הרוחני שלהם. הם צריכים לדעת לממש את יסוד ההתלהבות שלהם בעניינים רוחניים.
מאמר שלישי המשך עבודת החסיד
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בתפיסתו של ספר הכוזרי אודות החשיבות המכרעת של השבת והמועדים בשמירה על קיומו וייחודו של עם ישראל לאורך שנות הגלות. בנוסף, השיעור מנתח את דמות "החסיד" המקפיד על קיום המצוות האלוהיות (העל-שכליות), ומשלב דיון וסיפורים מרתקים אודות מהותם ומקורם של חלומות.
מלחמת "חרבות הברזל" סולם יעקב בקיבוץ כרם שלום
השיעור עוסק בחזון היהודי של חיבור בין העולם הרוחני והגשמי, רעיון עמוק המשתקף דרך סולם יעקב וסודם של הכרובים בזמן חורבן בית המקדש. חזון אידיאלי זה בא לידי ביטוי מעשי בסיפורו מעורר ההשראה של קיבוץ כרם שלום, שהפך מקהילה חילונית מובהקת בקצה הארץ לסמל של אחדות, אמונה וחיים משותפים בין חילונים לדתיים.
אורות התשובה - הרב הראל כהן דור מסובך
אורות התשובה פרק ו פסקה ד'
הרב מלמד אותנו שהשיקוע בגסות החיים החומריים הוא השורש לפגמים המוסריים הטבעיים, והוא זה שמביא לנטיה מהמוסר האלוקי ומרידה במצוות ה'. אך כיוון שזה לא הטבע שלנו אלא זו מחלה- זה לא יתמיד, "התשובה היא תמיד מוכרחת לבוא ולהתגלות".
"ציון במשפט תיפדה" – דיני הממונות בבתי הדין - תשפ"ו סמכות, אחריות ומשפט התורה
הקשר ההכרחי בין סמכות לאחריות במערכות המדינה, לצד בירור הזהות העמוק שמביאה עמה המלחמה הנוכחית לעם ישראל. השבת סמכות הדיון בדיני ממונות לבתי הדין הרבניים מהווה הזדמנות היסטורית לחשוף את הציבור הרחב לצדק, ליושר וליעילות של משפט התורה. השיעור מתוך כנס "ציון במשפט תיפדה" – השבת דיני הממונות לבתי הדין הרבניים שהתקיים ע"י כולל דיינות בישיבת בית אל לציון השבת הסמכות לבתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות בהסכמה, ולחיזוק משפט התורה במדינת ישראל.
