ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
"ממעמקים באה התשובה. מעומק גדול זה שאין הנפש היחידית, האישית, לגביה חטיבה בפני עצמה, אלא המשך מהגדולה ההוויתית הכללית...
התשובה באה משאיפת המציאות כולה להיות יותר טובה ומזוככת, יותר חסינה ומעולה ממה שהיא...
התשובה היא תמיד שרויה בלב, אפילו בעת החטא עצמו התשובה גנוזה היא בנשמה והיא שולחת את קוויה". (אורות התשובה פרק ו)
התבוננות לא מעמיקה על המציאות מגלה מיד כי המציאות שואפת להיות טובה יותר. השיח האישי והציבורי עוסק הרבה בעיוותים ובחטאים האנושיים כלפי הטבע, האדם והחברה ומחפש דרכים לקדם ולשפר. לא רק בכל מדינה ומדינה ועם ועם, אלא גם בשיח העולמי בין מדינות, הרצון הזה נדון ומבורר.
אמנם, פעמים רבות האצבע מופנית כלפי אחרים. הם אשמים בעיוותים ועל כן עליהם לתקן ולשוב בתשובה ולא אני או אנחנו, פעמים מנצלים בציניות שאיפה זו, אבל הדיון על העיוותים קיים וקיים.
זה נראה לנו כל כך טבעי ופשוט שאדם שחצה באור אדום מרגיש צורך להתנצל, או שבפינה נסתרת בלבו הוא מרגיש רע עם מעשה זה. כל כך ברור לנו שמדינה שעושה מעשים בלתי מוסריים תידרש להסברים, גם אם בכדי לצאת ידי חובה ותו לא. אבל מדוע?
מהיכן המחשבה שיכול להיות טוב יותר? אולי כך הוא העולם וכך הם החיים ? מדוע רגשי האשמה אצל אנשים רבים? ומדוע כל כך לגיטימי להעיר ולהוכיח אנשים ומדינות על מעשים שהם עושים?
ממעמקים, אומר הרב, מעומק ההוויה הכללית. הקב"ה ברא את העולם שיתקדם, שישוב אל מקורו. "תשובה קדמה לעולם" כי תשובה היא הכוח המניע את העולם. היחידים והציבורים השונים מושפעים מגלי התשובה המגיעים ממעמקי נשמת העולם.
מהן ההשלכות מהבנה זו? שלש השלכות: קלותה של התשובה, התביעה לתשובה, חיפוש התשובה במעמקים.
קלותה של התשובה
"כי קרוב אליך הדבר מאד". התשובה היא הדרך הקרובה ביותר לאדם. הבורא קבע כי האידיאה של העולם היא התשובה, וזרם החיים הפנימי הרי הוא כולו מכוון אליה. לא יוכל האדם לטעון כי אינו יכול לשוב ולתקן כי אין הוא יכול ל"שחות נגד הזרם". כל המציאות זורמת לתיקון והתקדמות. כל המציאות נבנית בכדי להגיע אל הזמן בו יהיה ה' אחד ושמו אחד.
"נשמתנו, הלא טהורה היא, חלק אלוה ממעל, רבת חיים היא במקורה העליון" והיא מכה בנו גלים מעת לעת ומסייעת לנו להתעורר.
אם כן, אם רק ירצה האדם, אם רק יפתח פתח כחודו של מחט, הוא יסחף בזרם התשובה הנמצא במעמקים כל הזמן.
התביעה לתשובה
מכאן גם התביעה הגדולה על כל אדם לתקן ולשוב. אין האדם יכול להטיל את המלאכה על הכלל. התשובה הכרחית לכל יחיד ויחיד מההוויה. ר' אלעזר בן דורדיא, כשנודע לו מפי האשה על אי אפשרותו לשוב בתשובה, פנה אל ההרים והגבעות, אל השמים ואל הארץ, אל הירח והכוכבים וביקש שהם יבקשו עליו רחמים, עד שבא לידי הכרה כי אין הדבר תלוי אלא בו.
התביעה מכל אדם להיות שותף לרצון פנימי זה, הקיים בהוויה הכללית ובכל יחיד ויחיד. הצפייה מכל אדם להיות שליח של הקדוש ברוך הוא בחפץ שלו בתיקון העולם.
חיפוש התשובה במעמקים
"הרצון הבא מכוחה של התשובה הוא הרצון העמוק של עומק החיים. לא הרצון השטחי שהוא תופס רק את הצדדים הרפים והחיצונים של החיים". (אורות התשובה פרק ט)
יש רצון ויש רצון. יש רצון חיצוני, מעשי המנהל את החיים באופן גלוי ומושפע מדברים גלויים וחיצוניים, ויש רצון פנימי השייך לעומק החיים. התשובה הקשורה לצד החיצוני של החיים, לעולם העשייה, הוא חשוב אבל הוא לא עיקרי. תשובה באמת שייכת לעומק החיים, לרצון הפנימי המחבר את כל אישיותו של השב לעולם מלא לשאיפה של תיקון.
"מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים" (משלי ד) הלב הפנימי הוא מרכז החיים. שם נמצאת התשובה וקרבת אלקים.
כך כותב הרמח"ל: והנה, באמת זהו המבחן שבו נבחנים ונבדלים עובדי ה' במדרגתם, כי מי שיודע לטהר לבו יותר, הוא המתקרב יותר והאהוב יותר אצלו יתברך... הוא מה שמזהיר דוד את שלמה בנו: כי כל לבבות דורש ה' וכל יצר מחשבות מבין. וכן אמרו: רחמנא לבא בעי, כי אין די לאדון ברוך הוא במעשים לבדם שיהיו מעשי המצוה, אלא העיקר לפניו שהלב יהיה טהור לכוין בה לעבודה אמיתית... ומקרא כתוב בפירוש: "תנה בני לבך לי" . (מסילת ישרים פרק טז)
פעמים רבות שעומק זה מתגלה לאחר ירידה למעמקי הצרות והחטאים. דוד המלך אומר: "ממעמקים קראתיך ה'". פעמים שדווקא הירידה לשפלות מבררת כי כל כך עמוק הרצון לקרבת אלקים, כל כך קשור הוא אלינו שגם במעמקי הריחוק לכאורה, מתגלית עומק הקרבה.
בעולם המשדר חיצוניות ומטריאליזם, אנו מאמינים בני מאמינים, בניו של בורא עולם נדרשים לשוב למעמקים. למעמקי נפשנו הלאומית והאישית. לשוב אל לבנו פנימה שהוא מקום השכינה והוא הוא המתקן את הכל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?

מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.

תורה ומדע מבט מאחד מול מציאות מפרדת
השיעור עוסק בהתמודדות עם תפיסות פוסט-מודרניות המפרשות את המציאות כמאבק כוחות בין מדכא למדוכא. מנגד, מוצגת תפיסת הראי"ה קוק הדוגלת בהסתכלות מאחדת, הרואה בכוחות השונים בעולם ובעם ישראל חלקים המשלימים ומאזנים זה את זה.

לך לך קדושת הארץ, ניסיונות ואחריות ציבורית
שיחת מוצ"ש פרשת לך - לך
השיעור עוסק במעלותיה וקדושתה הייחודית של ארץ ישראל דרך מסעותיו וניסיונותיו של אברהם אבינו, אשר חיזקו את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לארצו. בהמשך לכך, מודגשת חשיבות ההנהגה, ערך לימוד התורה והצורך בהקפדה מוסרית ושלום בענייני הציבור והמדינה.

לך לך אברהם אבינו וסוד הבחירה הכללית
השיעור עוסק בדמותו של אברהם אבינו, המייצג את המעבר מצדקות פרטית לבחירה כללית בעם ישראל ומידת החסד העולמית. דרך מהלכיו ונדודיו מתבארים היסודות של קדושת ארץ ישראל, ברית המילה והחיבור הנצחי בין עם ישראל לה'.














