ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- דברים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"משנה תורה" חזרה לשם מה?
שמו של ספר דברים - "משנה תורה". - מדוע? שיטות הרמב"ן והנצי"ב; אילו מצוות חדשות מופיעות בספר דברים?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לפי זה, " משנה " מתבאר מלשון חזרה, כפילות, זו גם שיטת הרמב"ן וכך מבאר בעל "מצודת דוד" את הפסוק : "וַיִּכְתָּב שָׁם עַל הָאֲבָנִים אֵת מִשְׁנֵה תּוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר כָּתַב לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (יהושע ח' לב) "ספר אלה הדברים קרוי משנה תורה כי בו נאמר שנית מה שנאמר בארבעת הספרים שלפניה".
לביאור זה יש סימוכין לכאורה מפסוק מפורש בפרשתנו : "וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם" (דברים א' ג).
אבל דא עקא, אם נסקור את ספרנו, נגלה שהוא כולל מאה וכמה מצוות, ומתוכם שבעים מצוות חדשות שאינן כלולות בחומשים הקודמים. כמו כן כמעט ואין בספר דברים מצוות שנכתבו בחומש ויקרא כמו עניין הקורבנות ודיני טומאה וטהרה. לכן נראה שיש לחפש ביאור נוסף לביטוי "משנה תורה". זו הסיבה שהנצי"ב בהקדמתו לספרנו מבאר את הביטוי "משנה" מלשון שנון וחידוד. לשיטתו מגמת ספר דברים היא להזהיר על "עמל התורה", ולפרש הדקדוק במקראות "וזהו עניין התלמוד" ולכן "כל המוסר וריבוי דברים שהיה משה רבינו מוכיחם הכל בא לזה התכלית שיקבלו על עצמם עול התלמוד...משום הכי נקרא בשמו "משנה תורה" (עיי"ש בדבריו גם פרוש נוסף).
אם נתעקש לפרש בשיטת בעלי התוס' בשם הגאונים הרמב"ן והמצודות, יש לומר שמשה לפני מותו חזר על כל התורה כולה וביאר את כל מצוותיה "ככל אשר צוה ה' אותו אליהם" (דברים א' ג) מתוך החזרה הזאת נבחרו המצוות הכלולות בספר דברים. ספר זה כולל מצוות חדשות שנכתבו כאן לראשונה, והוא כולל גם חזרה על מצוות שנכתבו כבר בספרים הקודמים (עיין בסוף פירוש הרש"ר הירש לדברים א' ג).
התבוננות והעמקה מגלים שהקריטריון לבחירת המצוות המופיעות בספר הוא הכנת המנהיגים והציבור כפרטים לקראת המהפך של הכניסה לארץ ישראל.
לאחר מות משה יש להקים הנהגה לאומית, הכוללת, מלך, שופטים-סנהדרין גדולה ובתי דין מקומיים, שיפעילו מערכת משפטית, שתפעל על פי סדרי דין קבועים ותטפל בחריגים. הכניסה לארץ מחייבת התמודדות עם האומות הנמצאות בה ומצריכה שנון דיני ביעור עבודה זרה. הלכות מלחמה מצד אחד וצדק ותיקון חברתי מצד שני הופכים להיות רלוונטים. לכן, מצד אחד מופיעות הלכות צדקה, מעשר עני, ושמיטת כספים, ומצד שני הלכות פועלים. גם בנושא ג' הרגלים יש חזרה תוך הדגשה על הפן החקלאי של מועדים אלו.
ספר דברים מדגיש אפוא את המצוות המהוות את הבסיס להקמת מדינה יהודית, בעלת צבא המפעילה מערכת כלכלית יצרנית המבוססת על צדק ומוסר חברתיים. מערכת זו תנסה להגשים אידיאל אלוקי עוד לפני בנין בית הבחירה.
הבה נתפלל ונפעל כולנו להגשמת אידיאלים אלה גם בימי שיבת ציון ובנין מדינת ישראל המתחדשת.
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה הלכות הדלקת נרות שבת
השיעור עוסק בטעמי מצוות הדלקת נרות שבת — כבוד שבת, עונג שבת ושלום בית — ובמנהגים השונים לגבי מספר הנרות שמדליקים. בנוסף, נידונה המחלוקת ההלכתית האם קבלת השבת חלה בעצם ההדלקה, בברכה או באמירה מפורשת, וכיצד נוהגים למעשה בשבת וביום טוב.

מידות הראי"ה תיקון פגם הברית ומידת הגאווה
ברית ג' - גאווה א'
השיעור עוסק בהשלכות הרוחניות של פגם הברית, הגורם להחשכה פנימית ולניתוק מחוכמת התורה, ובדרך לתקן זאת באמצעות תשובה מאהבה ועיון באגדה המהפכים זדונות לזכויות. בחלקו השני מוסבר כיצד סילוק אבק הגאווה מתוך הכרה שכלית וטהורה מביא לשלמות, לשפלות רוח אמיתית ולשמחה פנימית שאינה תלויה בהשוואה לאחרים.

תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו

תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.

אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.

תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.

הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.











